הפסקת תה

אחרי הפוסט האחרון, שהיה עמוס תמונות לעייפה (זו אני, העייפה...), הפעם פוסט קצר - על משהו קטן. שרה העבירה לנו לפני חודשים רבים הדרכת רקמה, וכיוון שאני יודעת שהיא חובבת מיחזור וקופסאות כאחד, מיחזרתי לכבודה קופסה קטנה של תה. אין פה טכניקות מסובכות וזה לא דורש כלים מיוחדים. פשוט קופסה, קארדסטוק מדוגם, סיכה מתפצלת, קישוט מתכתי בצורת פיל וקצת דיו ליישון. זהו.

 

 

לקופסה צירפתי כרטיס תואם:

ככה הם נראו יחד:

למרות שלא נכנסתי לעניין של הרקמה, נהניתי מהחברותה, ואני מקווה ששרה מצאה שימוש לקופסה.

2012, הגרסה המשותפת

מי שעוקב אחרי הבלוג הזה אולי זוכר, שבשנת 2011 הצגתי כאן עוד ועוד דפים לספרים שמנים. זו הייתה המתנה המשותפת בקומונה, ככה שבכל יומולדת הכינה כל אחת לחוגגת דף כזה - ובא לציון גואל (שמן...). ב-2012 החלטנו להיות יצירתיות, מתוחכמות ולארג'יות, והסכמנו שאין מתנה משותפת אחידה - כל אחת ביום ההולדת שלה תבחר מה היא רוצה כמתנה משותפת (דף לאלבום/לספר שמן, כרטיסייה עם מתכון, קנווס, תגית וכו'). הרעיון היה מלא כוונות טובות, אלא שמהר מאוד גילינו, שכשכל חודש חוגגים בממוצע ארבעה ימי הולדת, ולא יודעים מראש מה להכין לכל אחת, זה הופך ממתנה למטלה... בסופו של דבר עמדנו במשימה, אבל הדבר הראשון שעשינו כש-2013 עמדה בפתח היה להחליט על מתנה משותפת קבועה - תגיות מעוצבות. ועכשיו באמת בא לציון גואל (עם פתק החלפה).
אבל רגע לפני שאני מתחילה להציג כאן עוד ועוד תגיות כאלה, אני רוצה לרכז את כל המתנות המשותפות של 2012, שאיכשהו לא קיבלו כאן במה. וכיוון שיש לא מעט כאלה, כדאי שאפסיק לברבר ואתחיל להציג תמונות. יאללה, לעבודה:
סימוש הזמינה קנווס בצבעי שמנת/בורדו וזהב. זה מה שהכנתי לה:

 לימור ר., שביומולדת הקודם שלה עוד לא הייתה חברת קומונה, ניצלה את זכות הבחירה כדי להזמין דף לספר שמן. כמה שמחתי - זה תמיד אתגר שאני מאוד אוהבת:

 

רויטל (ונילה) ביקשה כרטיס מתכון:

כמובן שבחרתי בגוונים של כחול, כי אלה הצבעים שלה, ובמתכון הפרטי שלי לתפוחי אדמה בעשבי תיבול (מעולה!). ואם אני לא טועה, זו הפעם הראשונה שבה השתמשתי בוואשי טייפ...
גם מדינה הזמינה כרטיס מתכון - ואפילו קיבלה את אותו אחד. כלומר את אותו מתכון, לא את אותו כרטיס:

עידית, כמו לימור, החזירה אותי ל-2011 עם בקשה לדף לספר שמן:

אל תשאלו מה הקשר בין הצד הקדמי של הדף לאחורי - כל דמיון מקרי בהחלט. ואין לי מושג מה עבר לי בראש כשהכנתי אותו...

גם עינבל ביקשה דף לספר שמן - בסגנון שאבי שיק - וקיבלה כזה:

וזה הגב שלו:

רינת ביקשה שנכין לה דף בשילוב הצבעים האהוב עליה - תכלת/אדום/שמנת (או לבן). ביקשה? קיבלה!

כמו שניחשתם, גם לו יש גב... (ופרח כבד שהיטה אותו וככה גם נראית התמונה...):

כפיצוי על התמונה הנוראית - הנה תקריב לפרח:

ואחרון חביב לשנה זו (אם לא פספסתי עוד משהו) הוא הדף לאלבום שאורית ביקשה. אני לא יודעת אם זה בגלל שהוא "אחרון אחרון חביב" או בגלל שאני כל כך אוהבת אותה - אבל בדיעבד נדמה לי שהוא הדף הכי מושקע שהכנתי השנה במסגרת המתנות המשותפות. ללא ספק הוא אחד האהובים עלי השנה - ולכן הוא יזכה לכמה צילומים. הנה צדו הקדמי:

הנה גם שני תקריבים:

 

והנה צדו האחורי במצב סגור:

כיוון שאורית היא מלכת המיני אלבומים הבלתי מוכתרת, הנה מה שעוד חיכה לה בצד הזה של הדף:

(עכשיו גיליתי שלא מזמן אורית הכינה לאלבום שלה כריכה והעלתה אותו לבלוג. תראו לראות אותו כאן - כולל הדף שלי).
אני חושבת שזה מספיק לפוסט אחד, ושהדף הזה הוא סיום לא רע בשבילו, לא?!? נותרו עדיין מתנות מ-2012, אבל זה כבר יהיה בנפרד. בינתיים שתהיה 2013 נהדרת, יצירתית ומלאה חגיגות ושמחות! (וכמוה גם הבאות אחריה...)

סגולה לחיים טובים

איילת מפינת היצירה של אמא חגגה יומולדת בתחילת החודש. למעשה דובר על מפגש סדנה, שבו היא תדריך אותנו בנבכי השבלונות, משחת העיצוב והמסכות, אבל איכשהו מפה לשם זה הוכרז גם כיום ההולדת שלה (שחל יומיים מאוחר יותר), ובכל רחבי הצפון נרשמה עלייה חדה במדד הסגול... כן, היא חובבת סגול, הגיברת המוכשרת הזו, חובבת עד כדי מכורה - ואני, כמו כולן אני מניחה, שלפתי ממעמקי המגירות כל מה שנדף ממנו ניחוח סגלגל והתחלתי לחשוב איך לחבר מזה שתי מתנות (יומולדת ומדריכה) ותגית. ואני חושבת שהלך לי לא רע. תשפטו בעצמכם.
ראשית התגית. זו חביבה עלי במיוחד - כל כך פורחת! חשבתי שלאיילת מתאים זר פורח כזה... הנה היא מקדימה:

הפרחים הם מחבילה שקיבלתי לפני כמה שנים מתנה מאחותי. האריזה כבר מזמן אבדה, אבל נדמה לי שהם של Petaloo. העלים הם מכל וכל. במרכז הצמדתי קיסם שיניים, ועליו חתיכת וואשי טייפ, שעליה גירדתי כתובת rub-on.
וכך היא נראית מאחור (התגית, לא איילת ;-) ):

כמתנת יומולדת הכנתי לאיילת קופסה לטישיו:

אליה צירפתי את הכרטיס הזה:

והנה הם יחד:

כאמור, בהתחלה זו תוכננה להיות סדנה שגרתית, וכמקובל הכנתי לאיילת מתנת מדריכה. כשהתברר שזה בעצם יומולדת, החלטתי שמה שהוכן עבורה - הוא שלה בכל מקרה, ונתתי לה את השובך הזעיר הזה:

וכרטיס קטן (עם אותו rub-on) - אבל לא קטן מספיק...

והנה עוד כמה זוויות:

מזל טוב, איילת! שתהיי מוקפת תמיד בצבעים יפים ובאנשים שאת אוהבת!

כוס התה שלי...

נעמה מאיגרת שאומרת היא לגמרי כוס התה שלי - מוכשרת, עם טעם נפלא ובעיקר אישה מקסימה וחברה נהדרת. כשהיא הציעה לחגוג בסטודיו שלה את יום ההולדת של איילת (עוד מוכשרת ומקסימה. איזה כיף להקיף את עצמי בכאלה!) בסטודיו שלה - לא חשבנו פעמיים.
כמחווה קטנה של תודה על האירוח (שהיה ברור שיהיה מופלא... עם נוף גלילי ומיליון חותמות על הקירות סביב, איך לא?) הכנתי לה מעין כלי לאחסון כלי כתיבה וכו', שהוא בעצם כוס תה ובתוכה, במקום תיון, יש שקיק קטן וריחני. חבל שאי אפשר להעביר את ניחוח הסבון דרך מסך המחשב (בינתיים...). תצטרכו להאמין לי שהוא נעים, רך ופינוקי לגמרי...

 

 

לספל צירפתי כרטיס קטן (הפעם, דווקא לא תואם):

ולשניהם המון אהבה... תודה, נעמונת, על אירוח כייפי ועל שאת - את!

החתונות שלנו

מסורת נחמדה שהשתרשה בקומונה שלנו, נועדה לשמח את "האמהות המחתנות" שלנו, כלומר כל פעם שמישהי משיאה את בנה או בתה, היא מקבלת מאתנו דפים מעוצבים, שיחד יוצרים בסיס לאלבום חתונה. הקווים המנחים פשוטים: דף בגודל 20X20 ס"מ, רקע לבן, מקום לתמונה אחת לפחות מכל צד.
בשנה האחרונה היו לנו כמה הזדמנויות להכין דפים כאלה - על שניים מהם, אלה שהכנתי לאפי ולבתיה, כבר כתבתי כאן, וזו הזדמנות להעלות אותם לכאן את הנותרים.
הדף הראשון הוכן לרויטל, חובבת תכלת ידועה במקומותינו:

 וזה הגב שלו:

הדף השני הוכן ליונה, שאם להתרשם מעבודות הבד המקסימות שלה, מעדיפה משהו יותר צבעוני (במגבלות הז'אנר...):

 וזה הגב:

והאחרון והחביב הוכן לאביבה החביבה מאוד-מאוד:

 וזה, נכון, ניחשתם, הגב...:

השמלה ברקע, אגב, נעשתה באמצעות אמבוסינג חם של חותמת ענקית (30 ס"מ!) מבית דונה דאוני המופלאה.
טוב, מזמן לא הכנתי כאלה... למי עוד יש ילדים בגיל הרלוונטי שעדיין לא התחתנו???

ולתפארת מדינה אחרת

הפעם משהו קטן וקצרצר - דגלון יום ההולדת של בתיה סימפטיה, האחת והיחידה. הדגלון עצמו והצבעים הם על פי הזמנה שלה, הגימור הוא פאנץ' של אמריקן קראפט (מהסדרה המתחלפת), והחומרים כוללים שתי שכבות של קארדסטוק חלק, קארדסטוק מדוגם (של Crate Paper, אם אני זוכרת נכון), פרפרי פרגמנט של Jenni Bowlin ואותיות של תוצרת הארץ/מסטיקים, כמובן.

הנה עוד תקריב, כדי לפצות על מיעוט המלל ברשומה הזו...

מה עוד היא קיבלה? על זה, כמו שאומרים יודעי דבר, ברשומה נפרדת...