כתום עולה

באיחור של שנה (מה פתאום שנה? כולה 11 חודש...) שלחתי לאחותי טריפונס, שבכלל התחלתי לפני שנתיים... כן - לקח לי יותר משנה להכין טריפונס, שהעבודה עליו נטו - כולל התלבטויות לגבי ניירות, שזה החלק הכי מורכב אצלי, לוקחת כמה שעות. תגידו לי שגם אתם ככה... לפחות שלחתי אותו לפני השביתה, אחרת היה לי עוד תירוץ.

בחירת הצבע הייתה קלה - איירין אוהבת כתום, והקולקציה של בייסיק גריי התאימה לגמרי (ובזה חסל סדר התירוץ שהושמע קודם לגבי בחירת ניירות). כמו בטריפונסים הקודמים, גם הפעם הותרתי בגב מקום לתמונות. זו גם הסיבה לשימוש בניירות דומיננטיים פחות בצד הזה, רק שאני לא זוכרת של מי הם או מאין התגלגלו אלי. אבל הם יפים, אז מה זה חשוב?!?
והנה תקריבים לפאנלים המעוטרים. הפרפרים, אגב, הם פאנצ'-אאוטים שהכינה לי תופרת חלומות, הלא היא ענבל, עם הפאנץ' של מרתה סטיוארט. היא פנצ'צ'ה לי אותם בלבן וככה אני כל פעם מתאימה אותם לצבעים שבהם אני עובדת. במקרה הזה השתמשתי בדיו, בסטיקלס ובמיסטים למיניהם. נורא כיף, אגב, והמון תודה ענבל!

 

לטריפונס צירפתי כמובן גם כרטיס:

שמחתי לשמוע שאיירין אוהבת את התוצאה. בינתיים, כידוע התחילה שנה חדשה, ואולי השנה, בניגוד לקודמתה אצליח להביא את עצמי להכין - כמו לפני שנתיים - כרטיסי ברכה ומתנות לכולם. הנה משהו לשאוף אליו...

חגיגה נחמדת, ההמשך

עכשיו, כשהחגיגות בבלוג של רויטל וייס הסתיימו, ואיתן הפוסטים הלא ממש שפויים שהעליתי, אפשר לחזור לשגרת ימי ההולדת והספרים השמנים.

ג. פרק שלישי מוקדש באהבה ל-doried הלא היא דורית

כמו שכבר הזכרתי, יום ההולדת של דורית חל ביולי, אבל היא ביקשה ממש יפה לחגוג ביוני, וכמובן שלא התווכחנו. במקום זה אני מניחה שכולן עשו כמוני - הלכו לחשוב מה מכינים לה לכבוד האירוע.
החלטתי להכין גם לה טריפונס - עם האות הראשונה של שמה כאחד האלמנטים. וטוב שכך - כי באירוע עצמו התבלבלתי בין המתנות שלה ושל ונילה, וה-D שכנעה אותי סופית שעשיתי טעות... לאור העובדה שגם חודש קודם החלפתי בין המתנות של חיפושולי ושל Moncha אני חושבת שביומולדת הבא כבר יצפו ממני להתבלבל...
בכל מקרה, טו מייק א לונג סטורי שורט, הנה הטריפונס של דורית:

כמו שאפשר לראות גם כאן מככבות הדויליז שקיבלתי מ-Moncha לצד נייר מדוגם, מלים מתגרדות, קצת דיי-קאטס וסרט אחד לרפואה.
לטריפונס נלוו כרטיס ברכה, דף לספר שמן וכריכה לספר. הנה הם לפי סדר:

הכרטיס עוצב כמתנה - גם בגלל יום ההולדת ובעיקר כי דורית היא חובבת קניות מושבעת וחשבתי שמה שנראה ארוז כאילו נקנה עכשיו במיוחד בשבילה יתן לה הרגשה מוכרת וביתית... (-:... זה גם היה הרעיון מאחורי הדף בספר השמן, שעוצב כאילו כולו מתנות:

 ועוד זווית:

מצדו האחורי הצמדתי פרח - כי אין אין אין מסיבה בלי בלי בלי... זר (או לפחות פרח אחד):

 ותקריב לפרח:

ולבסוף - כריכה:

אם אני מכירה את דורית - אז היא חובבת נקודות מושבעת, וזו הייתה ההשראה לכריכה. את הפרחים לא צריך להסביר - אלה שוב הפרחים המגולגלים ומקופלים שאני כל כך אוהבת, כשהפעם במקום להחתים אותם הוספתי קצת סטיקלס. הנה כמה תקריבים:

החלק הפנימי של הכריכה הקדמית משלב את הגב של הנייר המנוקד (הרקע המשובץ), את הנקודות הירוקות ונייר קראפט + חיתוך תווית בקטלבג. קצת מקושקש מהרגיל, אבל שמח ומלא חיים, כמו שדורית אוהבת, אני חושבת:

בחלק הפנימי של הכריכה האחורית הוספתי כיס:

וככה נראית הכריכה האחורית:

דורית, מאחלת לך כמובן מזל טוב, יומולדת שמח ובכלל ימים טובים.
---
על יום ההולדת של כספית ואולי גם על ההחלפה הפרטית (והמדהימה!) שעשינו - בפוסט הבא.

יומולדת, חגיגה נחמדת...

אנחנו ממשיכות במסורת ימי ההולדת המשותפים בקומונה, ובחודש יוני חגגנו ארבעה כאלה - לסימוש, לונילה, לכספית (שעוד ידובר בה בהמשך) ולדורית שנדחפה (-:... יום ההולדת שלה חל בכלל ביולי, אבל היא נורא רצתה להקדים, ומי יכול לסרב לה?!?
לכולן הכנתי בנוסף למתנה גם דפים לספרים השמנים, ולדורית ולונילה הכנתי גם כריכות. מאיפה מתחילים? לא חשוב, העיקר שנגיע כבר לתכלס:

א. פרק ראשון ובו יסופר על מה שהכנתי לונילה

אני יודעת שהיא אוהבת כחולים וירוקים, ולכן בחרתי בגוונים האלה לכריכה של הספר השמן. הנה חלקה החיצוני הקדמי:

 

הכותרת היא חלק מדף הרקע ורק הוספתי לה "תיפור" בטוש. המסגרת מוכנה גם היא ומעוטרת בטיפות שקופות (מוכנות) ובפרחים מעשה ידיי. הנה תקריב:

 

ועוד זווית, כי אני ממש אוהבת את הפרחים האלה (י. כבר צוחק שזה הפך להיות הסמל המסחרי שלי...):

החלק הפנימי של הכריכה הקדמית עם כיס למזכרות:

 

החלק הפנימי של הכריכה האחורית:

 

והשער האחורי:

הדף עצמו כבר הלך לכיוון אחר לגמרי - לעולם המקצועי של ונילה, שתמיד מדברת בגאווה על מקום העבודה שלה - סניף הדואר בקיבוץ. ואם דואר, אז חייבים תיבה, לא?

התיבה היא תלת ממדית (ספר שמן, לא?) ומה שמבצבץ ממנה הוא... גלויה:

ומהצד השני:

כמתנת יומולדת הכנתי לונילה טריפונס! כן, אחרי בערך שנה שלא הכנתי כזה נורא התחשק לי פתאום לחזור לאהבה הישנה. הנה הוא משני צידיו:

והנה שני תקריבים:

 

מזל טוב, ונילה יקירתי. שתמיד תקבלי ותביאי בשורות טובות, בעבודה ובבית!

ב. פרק שני ובו יובא סיפור מתנות יום ההולדת של סימוש

כמו שכבר הזכרתי בפוסט הקודם, לסימוש הכנתי מתלה לאחסון שקיות ניילון. זה היה פרויקט התפירה הראשון שלי מזה שנים - ותפרתי אותו ביד, אבל נעזרתי גם בכמה טריקים (כמו סרט הדבקה בגיהוץ מבית איקיאה, קיפולים נסתרים ועוד). הנה הוא:

ההכנה הייתה קלה מאוד ואפילו לא מצריכה גזרה, רק תכנון בסיסי. כמה קלה? את הדף לספר השמן לקח לי להכין אותו פרק זמן... הכנתי מה שמתבקש בחגיגת יומולדת - עוגה! עם שכבות קרם וקישוטים וזיגוג מסוכר, מוגשת על מפית כהלכה - והכל מניירות, דבק תלת ממדי, סטיקלס ושות'. הנה כמה תמונות:

הרקע, אגב, הוא קארדסטוק ורוד חלק ועליו החתמה של ניילון פקפק טבול בצבע אקרילי (ודוילי אחת מחבילה שקיבלתי מתנה ממונצ'ה). את הניילון הדבקתי על גלגלת עץ, כך שזה הפך את ההחתמה לקלה ומהירה.
והנה הצד השני של הדף:

נייר הרקע הוא של Basic Grey ועליו הדבקתי חיתוכים בקאטל בג באחת התבניות החביבות עלי ביותר (labels).
כיוון שנשאר לי מספיק נייר מוחתם בניילון פקפק הכנתי ממנו גם את כרטיס הברכה:

 

אז כמו שכתוב, מזל טוב יקירתי. היכרנו אמנם רק לא מזמן - אבל אני מאוד שמחה שזה קרה!
---
הפרקים הבאים במסיבת יום ההולדת של יוני - בפעם הבאה (או בזו שאחריה... יש אתגר חדש אצל רויטל וייס שאני משתתפת בו והוא עלול לדחוק פוסטים שתוכננו מראש).

טריפונס, פעם שנייה

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)

 כמובטח, אני מעלה גם את הטריפונס השני, זה שהכנתי למיכל, חברתי מהנישה הצפונית. למיכל אין בלוג (נו, אולי תפתחי כבר?) אז אני לא יכולה להראות לכם את העבודות היפות שלה, אבל אני יכולה לספר, שבמפגש יום ההולדת שלה, שבמהלכו הדריכה אותנו  מוריה66 בהכנת עץ חרוזים מקסים, הפגין בעלה של מיכל יכולות קולינריות מדהימות!
כמתנת יומולדת הכנתי למיכל, כאמור, את הטריפונס הזה:

וככה הוא נראה מצידו האחורי, כשלידו כרטיס הברכה התואם:

את שניהם הכנתי מהניירות המדהימים של Fancy Pants. מדובר בקולקציית This Girl מסדרת Kraft Kuts, שתמיד כיף לחזור אליה. המון בלינגים, קצת רב אונים וטוש הג'ל הלבן הנאמן היו התוספות היחידות שנדרשו לדפים הכל כך יפים.
הנה כמה תקריבים:

 

 

מזל טוב, מיכל - ועד מאה ועשרים שנות יצירה, שמחה ואושר!

Trifonas 2.0

As promised, here is the second Trifonas, which I made for Michal. This one is made with Fancy pants great collection - Kraft Kuts. I used lots of bling and lots of white gel pen, as you can see:

Here's a close up of the card I made her:

 And another close up of the Trifonas itself:

What do you think?

קבלו את... טריפונס!

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)

חצי שנה לקח לי להחליט מה אני עושה עם תחתיות הבירה, שניתנו לי בזמנו על ידי משרד היח"צ שעבדתי בו, אחרי שהפרויקט עבורו הוכנו - הסתיים, ושרידיו תפסו מקום מיותר במחסן של המשרד. כמו ג'אנקית טיפוסית כשמציעים לי חומרים למיחזור אני לא יודעת להגיד לא. קודם כל לוקחת, מאחסנת באין-מקום שלי ומקווה שמתישהו יבוא רעיון שימושי. 

אז כאמור, לקח לי חצי שנה, אבל מרגע שזה הבזיק לי, לפני חודש בערך, אני בשוונג, וכבר הכנתי 3 מתנות יומולדת מהתחתיות הללו (אחת שכחתי לצלם, אז מ. תצטרך לארח אותי למטרה הזו... ראי הוזהרת! (-:...).

הרעיון היה פשוט - ליצור אלמנט דקורטיבי, שאפשר לתלות אותו כמו שהוא, צמוד לקיר, ואפשר לתלות אותו על וו עציצים, ככה שהוא מסתובב ברוח, ולהדביק מצידו השני, במקום שהכנתי לכך, תמונות אישיות. כל הסיפור הזה אומר שזה לא בדיוק תליון, זה לא מיני אלבום, זו גם לא תמונה. מה זה כן? לא יודעת. אני חושבת שאקרא לזה טריפונס... כן, כמו הזמר - זה מגונדר כמוהו, מורכב משלושה חלקים ושייך במקור לטברנה (תחתיות בירה או לא תחתיות בירה?!?). מה יהיה אם אכין כזה מארבע תחתיות? דיה לצרה וגו'...

אז תכירו, הנה טריפונס הראשון (טוב, השני... הראשון מסתובב ושר ביוונית...):

וזה הגב שלו:

הטריפונס הזה הוכן עבור חן, הסקראפרית הכי חמודה בעולם! יש בה משהו, שתמיד גורם לי לחייך כשאני חושבת עליה, ולחבק - כשאני רואה אותה. מה שכן, פישלתי... משום מה חשבתי שהיא אוהבת וינטג'. בדיעבד אולי הייתי צריכה להחליף בין הטריפונס שלה לזה של מיכל, שאולי הייתה מעדיפה משהו יותר וינטג'י על זה שהכנתי לה (שיעלה בפוסט נפרד. אחרת זו תהיה מגילה אינסופית), אבל אני מקווה ששתיהן אוהבות את הטעות שלי...

וכמה מלים טכניות: נורא קל להכין את הטריפונס. תחתיות בירה הן בעצם קרטון ביצוע דק, כך שקל לחורר אותן וקל לעבוד איתן - הן תופסות צבע ודבק וכל מה שביניהם. אחרי שהדבקתי נייר במידה הנכונה מצד אחד ועיגלתי את הפינות, הדבקתי גם מהצד השני - וחוררתי: שני חורים למעלה ושניים למטה. 3 טבעות מחברות בין כל שני חורים (אפשר להסתפק באחת, אבל זה נראה לי פחות יפה) ומאפשרות תנועה נינוחה כשהטריפונס תלוי בין שמיים לארץ (או בין וו לכלום...). בשלב הזה מה שנשאר הוא לקשט (החלק הכי כייפי בסיפור) ולקשור סרט לתלייה. קלי קלות, לא? מבחינת ניירות, רובם מסדרת Funky Vintage של Making Memories  (ותודה לדורלי - על הדפים ועל התזכורת). 

הנה כמה תקריבים לטריפונס של חן:

 

 

וכרטיס הברכה התואם:

 

חוץ מהנייירות המשגעים האלה, השתמשתי בנייר קראפט לכרטיס, ומגוון קישוטונים: חצאי פנינים ובלינגים, סיכות, רב-אונים וחיתוכי קאטלבג (ה-LOVE המדהים, שנעשה מנייר חום שיושן עם דיו דיסטרס של טים הולץ וקיבל מראה של עור או זמש), כמה פרחים של פרימה וזהו פחות או יותר.

Trifonas, the scrapbook version

I'm not sure if you are familiar with Trifonas - a great Greek folk singer, born in Cyprus, who's been popular in Israel since the 70's. Anyway, I thought I'll name my new creative obsession after him. After all it's just as primped, it has its own Tri-someting (three parts. for now) and originally it came from a tavern - MY Trifonas is made of beer coasters. What do you think?

Anyway, here's my first Trifonas, which was made my scrappy friend Chen. You can also get a glimpse of the matching card I made her for her birthday.

For both of them I used mostly the Funky Vintage DP by Making Memories (Thanks, Dorly, for reminding me where I got it from!), as well as miscellaneous embellishments.

Here is another close up of the card:

Since this is one of my first vintage work I'd love to hear what you thought about it!