ספר החלומות של מיכל

באיחור של שלושה חודשים מסרתי לידיה של מיכל את החלפת השינה שהכנתי עבורה - ובאיחור של שלושה חודשים נוספים אני מעלה אותה כאן.
זה התחיל בהתלהבות רבה - הרעיון עלה לי בראש במהלך הכנת אחת הכבשים שלי, ובקומונה נרשמה התלהבות. כשבהגרלה עלתה מיכל כמוחלפת שלי - שמחתי עוד יותר. בדיוק לרגע. מהר מאוד הבנתי שזה חתיכת אתגר ליצור משהו למוכשרת הזו, שהיא גם בררנית לא קטנה ולא מהמתלהבות בקלות... אז לקח לי זמן להחליט מה אני מכינה - ואז התייבש לי המוח לגמרי. פשוט נאטם. לא עלה לי שום רעיון בראש, אף תמונת השראה לא עזרה, שום דבר לא הסתדר לי עם כלום.
בניסיון להתקדם החלטתי על ספר מטופל - וגם זה לא עזר. פירקתי והדבקתי אותו 3 פעמים. העברתי קבצי דפים שלמים מכאן לשם ומשם לכאן. פתחתי חלונות וסגרתי אותם. אל תשאלו.
ופתאום - כמו שזה קורה לא פעם - זה התחיל לרוץ. הכל "נפל למקום" - והתוצאה הסופית היא משהו שאני מאוד מאוד אוהבת. מאוווווד! מעניין יהיה לשמוע מה אתם חושבים...
אז מה יש לנו כאן? ספר חלומות. כלומר ספר מטופל, שבתוכו - לצד כבשים ומלות שירים שעוסקים בשינה וחלימה - שולבו עט ופנקס, כדי לכתוב חלומות, וככה אולי מיכל תזכור אותם - ותממש אותם.
ויש כאן המון תמונות. ממש המון. אם נמאס לכם, תמיד אפשר לקפוץ לבלוג הבא של בלוגר, באמצעות הלינק בראש העמוד...בכל מקרה, בניסיון להעביר את חוויית הקבלה של הספר, אני מתחילה דווקא מהאריזה, שהייתה מושקעת לא פחות.
מדובר בקופסת אריזה שציפיתי בנייר של Cavallini שנקרא Blue Bird. בנוסף עיטרתי בתחרה מבחוץ וב"פנינים" בפנים, כדי ליצור גימור נקי. אה, ויש גם פרח לתפארת...

כשפותחים אותה, מתגלה התמונה הבאה:

והנה תקריב לפנים הקופסה:

היה כמובן גם כרטיס באותה רוח ומאותם חומרים, שהעיקרי בהם הוא דף של My Mind's Eye, מקולקציית Follow My Heart, שנקרא: Be Happy Honey Pink -

ועכשיו לדבר האמיתי...

 כמובן שיש קצת וואשי... אפשר בלי?

 ויש אותיות מתגרדות כדי שמיכל תזהה את הספר גם כשהוא על המדף, בין שאר הספרים ה"רגילים" שלה....

ככה נראית הכפולה הראשונה:

רואים את העט? רואים את הסרט שבתוכו הוא ממוקם? קניתי אותו לפני שנתיים בערך בדרום תל אביב. וכמה טוב שכך...

מבט כללי על הספר מהצד:

הכפולה הבאה כוללת כיס שנעשה מקיפול הדפים ובתוכו תגית:

שימו לב לפינת הדף הימני - זה דגם מוקטן של הכבשים שאני מכינה. משעשע, נכון?

והנה תקריב לדף השמאלי:

עכשיו - התגית עצמה:

והצד השני שלה:

כמו שאפשר לראות, היא לא קטנה...
הכפולה הבאה מכילה את הפנקס (שנקנה ברשת "סוהו" וטופל):

ותקריב:

הנייר עצמו הוא כמו קראפט דק, מקסים בפני עצמו:

ולסיום הכפולה האחרונה:

את מילות השירים, אגב, הדפסתי על קארדסטוק בגוון שמנת ו"לכלכתי" עם דיו תכלת, בהתאמה לרקעים ולגון הכללי השולט בפרויקט הזה. השראת הצבעים הייתה  הסקאלה שמיכל אוהבת וגם הציפורים שמככבות בו פה ושם נבחרו כי זו אהבתה הגדולה של מיכל.

זהו, אפשר להגיד לילה טוב (ואחרי כל כך הרבה תמונות אתם כבר בטח ישנים מזמן...). אשמח מאוד מאוד לשמוע מה חשבתם, ולקבל הערות והארות, כי כרגע אני עובדת על פרויקט נוסף בסגנון, שהזמינה חברה נוספת בקומונה, סימה, כחלק מהחלפה פרטית.
אה, ושכל החלומות הטובים יתגשמו לכם!!!

נ"ב
לכל המודאגים: אף ספר חסר ישע לא נפגע במהלך הפרויקט הזה. נעשה כאן שימוש בספר שנפגם במהלך ההדפסה ונקנה מלכתחילה כחומר גלם. אפשר לחזור לנשום לרווחה...

Challenges

Music & Kraft @ Our Creative Corner (29/3) (It's a song book, and both the notebook and the box are made of kraft)
Recycle @ Sarah Hurley's blog (30/3)
Anything Goes @ The ABC (30/3)
Butterflies & Pearls @ Heck of a Challenge (30/3) 
Anything Goes @ Shelly's Images (3/4)

 

רק שתי מילים...

אני יודעת, שוב נעלמתי. וגם עכשיו אני בריצה בין לבין לבין. אבל כדי שתדעו שלא נטשתי ולא פרשתי, מעלה משהו קטן.
אז היו אמנם כמה וכמה ימי הולדת שעדיין לא העליתי את העבודות שקשורות בהם, אבל כרגע בא לי כבשה... וכיוון שאין פה שום טייס צרפתי שיצייר לי כזו, נשאר לי להסתפק בכבשה מעשה ידיי.

זו הייתה מתנת יום ההולדת ששולי (שולינקה, האחת והיחידה...) הזמינה - כבשה כמו אלה שהכנתי כבר, אבל גדולה. ואז החלטנו, אורית ואני, למסגר לה תמונה שידענו שהיא התלהבה ממנה, ואני חשבתי לעצמי - מה? ולא תהיה כבשה? אבל שולי פתרה את הבעיה והלכה וקנתה בית חדש... כן, כן, רק בשביל שיהיה תירוץ לכבשה... ;)...
כדי שתראו כמה היא גדולה, הנה תצלום נוסף, עם אבזור לקנה מידה:

ותראו, יש לה ראש טוב...:

לכבשה צורף כמובן גם כרטיס (שבמציאות הוא בהיר יותר, עדין יותר ומתאים יותר משזה נראה כאן...):

מזל טוב, שולינקה - שוב... - גם ליום ההולדת וגם לבית החדש. שתהיי מאושרת בו ובכל מקום אחר!

הכבשה הוורודה של המשפחה

כבר העליתי כאן כבשים בעבר - ואני צופה צמיחה של העדר הזה. מדובר בעבודה שאני נהנית לעשות, נהנית להסתכל עליה ונהנית לראות את התגובה של מי שמקבל אותה. הפעם היה לי העונג להכין כזו למיכל (כספית), שאירחה אותנו לסדנת רקמה (שאותה העבירה שרה) רבת הכישרונות.

חדי העין שביניכם יבחינו שאין לה אוזניים. חשבתי שזה מיותר, עד שמיכל השוותה לכבשה של עדיLEE והתרעמה... בכבשים הבאות - זה יטופל, מבטיחה. הנה עוד זווית:

והנה הכרטיס התואם. נורא כיף, אגב, לעבוד עם הצמר הזה:

ואחרונה אחרונה חביבה - תמונה משותפת:

מיכל, זו הזדמנות לאחל לך שתרגישי טוב ובעיקר שתתעודדי... עפולה-סיטי נשארת על המפה שלנו!
ובשביל שהיא לא תהיה לבד, הנה כבשים נוספות מהתקופה האחרונה:
ראשונה - הכבשה שהכנתי למיקי מקובר, גם כן לכבוד סדנה (נפלאה!) שהיא ארגנה לנו:

ועוד זווית:

וכבשה נוספת, "קשישה" יותר (היא הוכנה מוקדם יותר), שנמסרה לאורית ב. כחלק ממתנת יום ההולדת שלה:

 כמו שאפשר לראות, לזו דווקא יש אוזניים - רק קצת קטנות מדי, נראה לי. אולי הן התכווצו? (:

טוב, אני אשן טוב הלילה... ספרתי מספיק כבשים, לא?!
אשמח, כמו תמיד, לשמוע תגובות, ובעיקר לדעת אם יש לכן העדפה לאחת הכבשים. ואל תדאגו, אני לא אספר להן והן לא ייעלבו... (:

Challenges

Thank You @ Sarah Hurley (15.1)
 Thank You @ Clear it out (16.1)
Anything but a card @ Polly craft (16.1)
Paint @ Frosted designs (19.1)
Pןמל @ Do you stack up (19.1)
 No flowers @ Crafty card makers (22.1)

עדי עד

כזכור (או שלא...) הבטחתי כאן רשומה נפרדת על יום ההולדת המשולש שחגגנו בספטמבר בנישה הצפונית - למיכל, לעדי ולבתיה, הלא היא סימפטיה. אז הנה זה, רגע לפני שהחודש מסתיים.
ב-1 לחודש חגגה עדי, סרגנית הווינטג' האחת והיחידה. כיוון שהתנדבתי להכין את הכריכה יכולתי לגוון, וזה בדיוק מה שעשיתי: את הכריכה הכנתי בסגנון וינטג', ואילו הדף הרבה יותר נקי ופשוט, בשילוב גוונים שאני חושבת (לא שאלתי לפני, אז אחרי בטח אין טעם. נשאר לקוות) שעדי אוהבת: ורוד וחום.
קודם כל הנה הדף:

בחלק הקדמי שילבתי את הפרחים המתקפלים שלי, סרט אורגנזה ובורדר קצר. הפרח במרכז החלק האחורי הוא תבנית חיתוך חדשה במראה דוילי, שקניתי לא מזמן. אני מקווה שהיא לא תישחק מרוב שימוש (-:

ועכשיו לכריכה. אני חושבת שזו ההתעללות החמורה ביותר שביצעתי אי פעם בדף נייר. התחלתי מקרטון אריזה פשוט, שרוקנתי מתוכו ריבוע, כך שנוצר בו שקע. את השקע הזה ציפיתי בפנים בנייר מדוגם שקרעתי ונתתי לו להסתלסל, ואילו את המסגרת ציפיתי בקארדסטוק מוזהב עם אמבוסינג קר. ואז הסתערתי על הדף עם מיסטים למיניהם, החתמות, אמבוסינג חם, עוד קצת מיסטים וגלייזים ואלוהים יודע מה עוד... אחר כך הגיע תורו של שעון אקרילי, שחומם, נצרב, הוחתם, צופה ועוד כל מיני פעלים אגרסיביים עם נטיות מיליטנטיות.
כשנרגעתי קצת עברתי לכמה מרכיבים עדינים יותר: בלינגים, פרחים מקופלים, סיכות מתפצלות ואפילו פינת מתכת מעוטרת אחת. בין לבין הוספתי כותרת מתחכמת - והלכתי לישון... יש לכם מושג כמה מעייף זה היה?!?!טוב, לפחות שיהיה לכם מושג איך זה נראה...:

כשחזרתי לכריכה כבר הייתי הרבה פחות תוקפנית, ולכן הגב של הכריכה הקדמית ושני החלקים של הכריכה האחורית הם מינימליסטיים משהו (טוב, הכל יחסי...). הדוגמה בשער האחורי, אגב, היא דף אחד בסגנון וינטג' ולא עבודת טלאים שלי. הנה מקבץ תמונות של הכריכה ותקריבים לשער:

אז מה נשאר? כרטיס הברכה שמשלב אמבוסינג קר, דיסטרסינג של הדף המקסים כדי לגלות את השכבה הפנימית שלו וסרט תחרה עדין.

וכמובן המתנה לעדי: קישטתי לה קופסה עגולה עם ורדים ותחרות כמו שהיא אוהבת ולתוכה הכנסתי... כבשה! אני לא יודעת אם היא מספר 16, אם היא עוזרת להירדם או שהפעייה שלה מעירה את כל הדיר, אבל בטוח שהיא לא הכבשה השחורה של המשפחה. תראו בעצמכם:

נכון, היא טורקיז. והיא עומדת בגאווה על רגלי האטבים שלה ולמרות שהיא כזו מקסימה וכל כך מתאימה לעדי הסרגנית - להכין אותה זה ממש קלי קלות. בקרוב גם אעלה הדרכה מצולמת שלה, ובינתיים הנה קישור לאתר שממנו למדתי בעצמי איך להכין אותה. בכל מקרה, קודם נראה לי שאעלה עוד פוסט עם הדפים והמתנות למיכל ולבתיה. מה שפייר- פייר, לא?!?