על טעויות משלמים (או: לקרוא, כדי ללמוד איך לא להרוס במו ידייך מתקן אחסון דפים סופר שווה!)

כשלימורוש הביאה לארץ לפני חודשים אחדים את המתקן לאחסון דפים של Fabrika Decoru לא הייתה שמחה ממני: סוף סוף הגיע לארץ מתקן אחסון שימושי במחיר שפוי (50 ₪ בלבד! מה ששמעתן!), כזה שלא שוקל יותר מהתוכן שלו, ובעיצוב מינימליסטי שאפשר להתאים לכל טעם וסגנון. תוסיפו לכך את העובדה שאפשר לאחסן בו מאות דפים (בהערכה פרטית שלי. לא באמת ספרתי) ושהוא אפילו נכנס לכוורת של איקיאה - ותבינו כמה התלהבתי.

לא יכולתי לבקש יותר מזה, נכון? נכון.

האריזה - אם כבר מדברים על איקיאה - הייתה שטוחה, מה שאמר אתגר הרכבה, דבר משמח בפני עצמו מבחינתי. שבת חמה אחת החלטתי שהגיע הזמן להפסיק להתלהב מרעיון ולהפוך אותו למציאות. זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות בצלו של המזגן.

פתחתי את הקופסה, התבוננתי בדף ההוראות (בסיסי וברור. בדיוק מה שצריך) - וניגשתי למלאכה.

כמעט.

שבועיים בערך לקח לי להחליט איך לעצב את הקופסה. אבל את הרפתקאות קבלת ההחלטות שלי אתן כבר מכירות. בסוף היו מונחים לפניי קופסת צבע אקרילי שחור וכמה דפים מדוגמים בשילוב לא שגרתי, אבל כזה שמאוד מוצא חן בעיניי.

אז ניגשתי למלאכה. שוב. הפעם על אמת.

בדף ההוראות רואים את שלבי ההרכבה של המתקן העירום, כמו שהוא מגיע. לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת.

טעות.

טעות.

טעות.

במקום להתנהג כמו כל צרכנית ממוצעת, להסתכל בהוראות ולעקוב אחריהן, החלטתי להיות יצירתית. להתחכם. "ללכת עם האמת שלי"...

טעות, כבר אמרתי?

ידעתי שרוב השטחים יכוסו בניירות המדוגמים, ולכן הסתפקתי בלצבוע בצבע רקע (שחור) רק את האיזורים שיישארו חשופים.

צבעתי לוח אחרי לוח (יש בסך הכל 7, כולל הלוח הצר בקדמת המתקן), והנחתי להכל להתייבש.

עכשיו נשאר רק לחבר הכל, נכון?

אז זהו, שלא ממש.

-

קפיצה קצרה בזמן, כך שנגיע ישר לשלב המסקנות - אל תצבעו את הלוחות לפני שאתן מרכיבות את המתקן.

פשוט אל.

מתברר, שהמתקן הזה הוא לא רק שימושי ומשתלם, הוא גם תוכנן בצורה מדויקת מאוד (להערכתי, מדובר בחיתוך לייזר, אבל אל תתפסו אותי במילה) ולכן יש בו מקום להמון דפים, אבל אין מקום לצבע...

בכלל לא.

גם לא שכבה דקה של צבע.

בטח לא צבע נוזלי, שמן הסתם נספג בעץ וגורם לו להתרחב.

אגב, הזכרתי כבר שעשיתי טעות?

מה שקרה הוא, שאחרי שהצבע התייבש וניגשתי להרכיב את המתקן - גיליתי שהפינים הרחבים (בטח יש לזה מילה אחרת שאני לא מכירה. אשמח להשכיל) מתקשים להחליק לתוך החריצים. מה זה מתקשים? עבדתי כמו חמור עם פטיש - וזה לא עזר. כלומר זה עזר לי לשבור שניים שלושה פינים, אבל לא מעבר לזה.

אז החלטתי להיות מעודנת וחכמה, וללטש את הפינים עם נייר זכוכית, בהנחה, שמיקרון או שניים של צבע שיירדו, יפתרו את הבעיה.

אבל כמו שכבר כתבתי, בשלב הזה הצבע עצמו לא היה הבעיה היחידה. הנוזלים שחדרו לעץ גרמו לו להתנפח והיה צריך ללטש הרבה יותר משהיה לי כוח.

ולמי שחושבת שאני סתם מתפנקת: מדובר בשיוף של פינים קטנים וסוררים! לא של שולחן מעץ גושני... והעץ רך יחסית, כלומר אי אפשר לשייף בתקיפות.

בעצם אפשר - רק תסתכלו בתמונות ותראו מה קורה...

טעות.

טעות.

טעות.

כבר אמרתי?

כבר הייתי די מיואשת, אבל אז נזכרתי, שמדובר ב"מתקן אחסון שימושי במחיר שפוי (50 ₪ בלבד! מה ששמעתן!), כזה שלא שוקל יותר מהתוכן שלו, ובעיצוב מינימליסטי שאפשר להתאים לכל טעם וסגנון. תוסיפו לכך את העובדה שאפשר לאחסן בו מאות דפים (בהערכה פרטית שלי. לא באמת ספרתי) ושהוא אפילו נכנס לכוורת של איקיאה - ותבינו כמה התלהבתי".

כן, בשלב זה של חיי אני מצטטת לפעמים את עצמי. שתפו אתי פעולה, הייתי די נואשת. להזכירכן, עבדתי שלושה ימים כמו חמור על משהו שלכל אשה שפויה היה לוקח חצי שעה או שעה.

אז סיימתי להרכיב את המתקן, התעלמתי באלגנטיות מהפינים השבורים והדבקתי עליו את ערבוביית הדפים שבחרתי - שניים של חברת The Girls Paperie שאני שומרת עליהם שנים בחירוף נפש, כיוון שהחברה נסגרה והותירה אותי בוכייה ועצובה, ולצדם השלמות של דפים בשחור לבן של חברת Bella Boulevard (שגם היא, נדמה לי, נמכרה כבר, לא?!).

זהו, עכשיו יש לי מתקן מעולה, שאני משתדלת להציב ככה שאראה כמה שפחות את הטעויות שעשיתי אתו, אבל האמת היא שאני מרוצה בכל מקרה, כי אתן יודעות, הוא שימושי, במחיר שפוי, לא שוקל יותר מהתוכן שלו, ובעיצוב (המפוקפק) שלי...

אגב, לימורוש הרחיבה בחודשים האחרונים את קטגוריית האחסון בחנות שלה ויש עוד ועוד פריטים מאותה סדרה. לכו על זה, הם באמת מוצלחים, רק תזכרו - קודם להרכיב ורק אחר כך לצבוע ולקשט.

אה, וכיוון שנעלמתי מכאן להמון המון זמן, זו הזדמנות לאחל לכולכן שנה טובה, מועדים לשמחה ושתהיה שנה של יצירתיות, השראה ובריאות כמובן, המון המון בריאות!.

כרטיס טיסה? כרטיס ברכה!

כמו שכבר בטח הבנתן, "כרטיס בתוך קופסה" הוא אחד הכרטיסים החביבים עלי ביותר. לא יפתיע אתכן לשמוע, אם כך, שאחרי שצילמתי את ההדרכה להכנה של כרטיס כזה, נכנסתי לסוג של טרנס, והכנתי בזה אחר זה עוד כמה כרטיסים כאלה.

אני לא אלאה אתכן בכולם, אבל יש אחד שאהבתי במיוחד (בינינו, אני בכלל עוד לא יודעת למי הוא יישלח... ואני נהנית להסתכל עליו כשהוא עומד על השולחן) - מדובר בכרטיס שהכנתי מחבילת החיתוכים

 מקולקציית Let's Travel של חברת ScrapMir, ושאותה ואת הדפים מאותה קולקציה תוכלו למצוא אצל לימורוש.

הדרכה, כאמור, תוכלו למצוא כאן, ולחדות העין, שרואות שיש הבדלים דקים בין שני הכרטיסים, הנה הסבר:

1. הכרטיס הזה קצת יותר גדול - החלק התחתון שלו גבוה בסנטימטר, מה שמדגיש את הצורה ה"ארגזית" שלו. אהבתי את זה כי זה עשה לי אסוציאציה של ארגזי האחסון שבהם השתמשו הנוסעים במאה ה-18 וה-19, אלא שיצאו למסעות אמיתיים לגילוי העולם (ולא לשופינג בברלין...).

2. אין על חבילות חיתוכים לכרטיסים האלה! בלי לשבור את הראש יש מגוון של אלמנטים שמתאימים אחד לשני מבחינת נושא וצבעוניות, בדרך כלל יש שילובים של כותרות ואלמנטים גרפיים אחרים, בכל חבילה יש פריטים במגוון גדלים ככה שיש פריטים שמתאימים לחלק הקדמי של הכרטיס ולחלק האחורי שלו. בקיצור - החבילות האלה ממש נולדו למטרה הזו. גם דף חיתוכים, אגב, יתאים מאוד, רק שחבילות החיתוכים המוכנות חוסכות הרבה עבודת גזירה ומבטיחות חיתוך אחיד ומדויק.

3. יישנתי את כל חלקי הכרטיס, חוץ מהבסיס - את הדפים המדוגמים שמודבקים על הבסיס, את איזור הכתיבה בגב הכרטיס, את כל האלמנטים המקשטים. 

4. הוספתי חבק לסגירת הכרטיס - האמת היא, שאחרי שפתחתי וסגרתי את הכרטיס 40 פעם, החבק מתקפל בדיוק בנקודות שבהן הכרטיס מתקפל, ולכן כבר לא כל כך מהדק אותו, אבל הוא ממשיך את אפקט "ארגז הנסיעות", אז אני אוהבת אותו.

5. ציפיתי בדפים מדוגמים גם את חלקו הפנימי של הכרטיס - בניגוד לכרטיס יום ההולדת,  שכולו בצבעי שחור וזהב ולא היה צורך לצפות אותו מבפנים (כי שחור זה שחור זה יפה...), בכרטיס הנוכחי פחות אהבתי את הקראפט החשוף מבפנים. אבל זה סתם עניין של טעם, לא ממש אחת מתרי"ג מצוות...

מי שמחפשת עוד רעיונות יכולה להתחיל בכרטיסים קודמים שהכנתי (כאן, כאן וכאן) והכי טוב - להיכנס ללוח הפינטרסט שלי שמוקדש כולו לכרטיסים בקופסה. אין גבול לרעיונות ולעיצובים שנשים יצירתיות מכל העולם מעלות לרשת!

נו, מתי תראו לי את הכרטיסים שהכנתן אתן לפי ההדרכה הזו? אם אתן מעלות אותם לדף הפייסבוק שלכן, אשמח אם תתייגו אותי (tammy Windsberg), שלא אפספס...

ואם כבר התחלתן לתכנן את נסיעות הקיץ שלכן, שתהיה לכן נסיעה טובה!

מיני אקורדיון - הדרכה

רגע לפני ש-2018 נכנסת, הספקתי להכין אלבום ל-2017. אלבום? נו, טוב, מיני אלבום - "6.5 על "6.5. לא שילבתי בו תמונות, כדי לא להסגיר למי הוא מיועד, אבל כיוון שיש בו מאטינג לכל תמונה, קל לדמיין איך הוא ייראה אחרי הוספת התמונות. ומה שיותר חשוב: קל מאוד להכין אותו.

כיוון שהחלטתי להשתמש בדפים המתוקים במיוחד של Fabrika Decoru מקולקציית Candy Shop (בתקווה לשנה מתוקה...), בחרתי בבסיס לבן, אבל כמובן שכל רקע חלק יתאים לבסיס. בנוסף תצטרכו דפים למאטינג, סרט וממש מעט קישוטים, כי הדפים בפני עצמם הם חגיגה. שנתחיל?
1. חתכו נייר בסיס לכריכה. לשם כך תצטרכו שני חלקים: "12 על "6.5, "5.75 על "6.5:

 2. חרצו את החלק הארוך יותר בנקודות "0.75, "7.25, "8, ואת החלק הקצר יותר רק בנקודה "0.75:

3. הדביקו את הפס הצר שבשני החלקים (זה שרוחבו "0.75) זה על גבי זה, כך שתתקבל כריכה עם שתי שדרות ושתי כנפיים:

4. הכינו את חלקי האקורדיון: חתכו 3 יחידות של נייר בסיס במידה "7 על "6.5 וחרצו כל אחת מהן בנקודה "0.5:

5. הדביקו את החלקים זה לזה כך שבכל פעם אתן מצמידות רצועה צרה לריבוע שלם:

6. כעת הדביקו על הריבוע המרכזי של כריכה את הרצועה הצרה שבולטת מהאקורדיון. בחרו צד בהתאם לכיוון שתרצו לעצב את האלבום, מימין לשמאל או להיפך (בעברית הדפדוף יהיה משמאל לימין ולכן ההדבקה תהיה מימין. באנגלית זה יהיה להיפך):

למעשה, האלבום מוכן. תודו שלא יכול להיות פשוט מזה... אבל בכל זאת, בואו נמשיך עוד קצת.
7. אם אתן רצות שגב האלבום יהיה חזק במיוחד, חתכו ריבוע נוסף של נייר בסיס בגודל "6.5 על "6.5 והדביקו על גב הריבוע המרכזי. זה חשוב במיוחד אם אתן מתכננות לצפות את הבסיס בנייר מדוגם. אם אתן מתכוונות להשתמש בקארדסטוק מדוגם, זה חשוב פחות. עד כדי כך שאפילו לא צילמתי את השלב הזה...
8. סמנו על גבי הסרט את נקודת האמצע שלו, והדביקו אותו לרוחב גב האלבום, כשנקודת הסימון נמצאת במרכז הדף. זה יבטיח שתקבלו סרט באוך שווה משני צדי האלבום.

9. חתכו 8 יחידות של נייר מדוגם בגודל "6 על "6. כשתדביקו אותן על הבסיס, יישארו סביבן שוליים ברוחב "0.25 (האלבום תוכנן כך, שיאפשר לנצל בצורה מיטבית דפי "12 על "12 באמצעות חיתוך של כל דף לארבע יחידות, או שיתאים  לסטאקים של "6 על "6. אם אתן מעדיפות שוליים צרים יותר, חתכו את הנייר המדוגם בגודל "6.25 על "6.25 או כתבו לי, ואעלה מידות קטנות יותר לבסיס). הדביקו את אחד הריבועים המדוגמים על גב האלבום, כך שיסתיר את הסרט:

כעת המשיכו להדביק את הניירות המדוגמים על האקורדיון כולו, ואחר כך חתכו נייר מדוגם נוסף במידות הבאות:
2 יחידות בגודל "4.5 על "6 לשני צדי הכנף הרחבה.
2 יחידות בגודל "3.5 על "3.5 לכנף הצרה.
4 יחידות בגודל "0.5 על "6 לשדרות.
הדביקו את כולן.

הדביקו על כל הדפים המרובעים מאטינג לתמונות בגודל "3.75 על "5.5 - הדבר יבטיח שכשתדביקו עליהן תמונות בגודל "3.5 על "5.25 (13X9 ס"מ), תישאר מסביב נימה לבנה, ש"תקפיץ" אותן.

שימו לב, שהדבקתי את המאטינג לתמונות רק משלושה צדדים (ימין, שמאל ולמטה), כך שנוצרו כיסים, שלחלק מהם הכנסתי תגיות לג'ורנלינג.
עכשיו נשאר לכן רק לקשט את האלבום, להוסיף תמונות - ולצאת לחגוג את השנה החדשה!
הנה כמה תמונות נוספות בזמן שאתן מתלבשות ו/או מתאפרות....:

והנה גם כמה תקריבים:

במה עוד השתמשתי?
דבק נוזלי שקוף מ"לימורוש"
פנינים דביקות מ"לימורוש"
אותיות של יעל יניב ושל "מסטיקים"
תבניות חיתוך: גלידה מתוך סט הבננה ספליט של QuicKutz וקאפקייק של Dovecraft.
את המעטפה הכנתי עם הלוח של WRMK.
תגיות, ניטים ועוד - מהמלאי האינסופי שלי...
רקע לצילום: דגם "עץ מכופף" של Bis of Cake.

מאחלת לכן (ולעצמי) שנה מתוקה מדבש, מלאת השראה, יצירתיות ושמחה!

שנה טובה. עדיין

דואר ישראל התעלה על עצמו בחגים שעברו עלינו לטובה (נגיד...) - תחילת נובמבר, ואני עדיין מקבלת תגובות מהארץ ומהעולם על כרטיסי הברכה ששלחתי בספטמבר. אבל מה זה חשוב? אם זו תהיה שנה טובה, אפילו באיחור, דייני.
מי שעוקבת אחרי הבלוג שלי שמה אולי לב שלפני שני פוסטים, כלומר כאן, בהמשך להדרכה שהכנתי, העליתי הצצה לכרטיס ברכה והבטחתי פוסט בעניינו. בינתיים נפרדנו משצ'ופק, מה שהוסיף פוסט בלתי מתוכנן ובעיקר שקיעה מסוימת בענייני יצירה. גם עכשיו, כשאני כותבת, אני לא יכולה שלא לשים לב לרִיק שאופף את הרצפה למרגלותיי, במקום שבו היה פרוש משטח הרביצה שלה, במקום שבו בילתה את השבועות האחרונים לחייה. עצוב לי ואני מתגעגעת.
***
אני חוזרת לכרטיס שנשלח לפני ראש השנה, והגיע ליעדו - ליטל המוכשרת - לפני שבועיים בערך.

למרות שבתמונה הזו לא רואים עדיין (שנייה, תיכף גם זה יגיע...), זהו כרטיס פופ אפ עומד, שהכנתי מדפים מקולקציית Especially for Her של חברת Fabrika Decoru. לימורוש מציעה את מארזי הדפים מהקולקציה הזו בגדלים 20X20 ו-30X30, כמו גם פריטים נוספים ממנה - כפתורים, חיתוכי נייר ועוד. אני לא מחובבות הסגול, ובעיקר לא מתה על השילוב של סגול וורוד יחד, אבל בפני Especially for Her לא יכולתי לעמוד - דף המשקפיים הורס בעיניי, אני אוהבת את הפונט שבו השתמשו לכיתובים, והמשחקים בשחור לבן והשילוב עם ירוק, כמו גם הדפים הפרחוניים, אהובים עלי במיוחד בקולקציה הזו.
הבחירה בדף המשקפיים היא לא רק בגלל שאני מאוד אוהבת את הדף - חשבתי ששנה חדשה היא זמן טוב להסתכל על הדברים דרך משקפיים ורודים, ובכלל, גם ליטל וגם אני מרכיבות משקפיים - אז זה התאים.
ככה הכרטיס נראה כשפותחים אותו:

כמו שאפשר לראות, הדגשתי את הצבעוניות המועדפת עלי - ורוד וירוק - עם מגוון פרחים (Prima, Petaloo ואחרים), וואשי טייפ ורוד חלק, כמה "פנינים", סרט אורגנזה וניט - גם הם ורודים. כיוון שהאותיות השחורות נראו לי בולטות מדי, ניקדתי אותן בלבן - ואהבתי מאוד את התוצאה.
מאחור, הכרטיס הסגור נראה כך:

ובמצב פתוח (טשטשתי את מילות הברכה האישיות):

 והנה כמה תקריבים:

מי שעומד...

מלפניי...

מאחוריי...

ומתחתיי...

הוא העומד!

שתהיה שנה נפלאה!