פרשת המעטפות, גרסת הסקראפ

בפוסט הקודם הבטחתי לכן הדרכה לכרטיס ברכה בצורת מעטפה, והנה, אחרי יותר מדי זמן - גם זה מגיע.

הפעם הלכתי על סגנון הרבה יותר רומנטי, וינטג'י, שהשגתי בעזרת Love Music - קולקציה נהדרת של Scrapmir האוקראינית, שמביאה לארץ לימורוש. רק אחרי שגזרתי את הדפים נזכרתי, שזו אחת הקולקציות שמוצעות בחנות בשני גדלים, ובעצם יכולתי לחסוך לעצמי עבודה, ולהשתמש ישר בדפי 8x8 אינץ' ("בפעם הבאה", אני כותבת לעצמי בצד).

בכל מקרה, נברתי בין דפי הקולקציה, ובחרתי שניים שנראה לי שישלימו ויאזנו אחד את השני (בסוף בחרתי לריבוע המרכזי דף שלישי מאותה קולקציה). אחר כך התחלתי להתלבט אם להשתמש בבסיס בהיר, שיקליל קצת את התוצאה הסופית, וייקח אותה לכיוון המאוורר יותר, שאני מאוד אוהבת, אבל בסופו של דבר החלטתי לאתגר את עצמי וללכת עם המראה המיושן עד הסוף. נו, טוב, "עד הסוף" במונחים שלי - הווינטג'ריות האמיתיות בטח מגחכות עכשיו ואומרות לעצמן: "זה עד הסוף? היא בקושי יצאה לדרך...". יאללה, תצחקו, תצחקו... המצב רוח הטוב שיש לכן עכשיו? עלי, לגמרי עלי.עכשיו קחו יחד עם זה גם הדרכה - ואנחנו מסודרות, לא?!?

מה צריך?

דף בסיס (קארדסטוק) חלק בגודל 8X8 אינץ'.

שני דפים מדוגמים (נייר/קארדסטוק) בגודל 8X8 אינץ'. תוכלו להשתמש בדף אחד מכל צד של הכרטיס, או לשלב ביניהם, לפי טעמכן.

פס נייר מדוגם בגודל 1X9 אינץ'

דף בסיס חלק בגודל 6X3 אינץ'.

נייר מדוגם בגודל 2.75X2.75 אינץ'.

נייר/קארדסטוק חלק/בהיר (שאפשר לכתוב עליו מילות ברכה) בגודל 2.75X2.75 אינץ'

קישוטונים

רצוי: לוח קיפול מעטפות. אם אין לכן, ותרצו מידות לקיפול באמצעות לוח רגיל / סרגל מתכת - כתבו לי בתגובות ואוסיף את המידע הזה. ואם אתן זקוקות למידות סנטימטרים - רק תגידו...

מה עושים?

1. בעזרת לוח המעטפות חרצו את דף הבסיס (החלק) בנקודה 3 ובנקודה 3.5.. חזרו על כך בכל פאות הדף.

2. גזרו את החלק שמסומן בצילום בעיפרון ("גזרו", כי הסימון מאפשר להשתמש במספריים. אם אתן מעדיפות להשתמש בסרגל וסכין - גם זה בסדר כמובן). חזרו על כך בכל הפינות האחרות. שימו לב לחתוך כך שתורידו את החריץ, אחרת בשולי הדף תהיה בליטה.

3. עגלו את הפינות, והניחו את כרטיס הבסיס בצד.

4. חרצו בעדינות את שני הדפים המעוצבים בנקודה 2.75 ו-3.75 אינץ' בכל ארבע הפאות שלהם. החריצה היא עדינה, משום שלא תשתמשו בסימונים אלה לקיפול, אלא לגזירה. אם נוח לכן יותר, חרצו קודם את כל הדפים בנקודה אחת (2.75 אינץ' למשל), עברו על הקווים בעדינות בעיפרון, ואז חרצו בעדינות בנקודה הנוספת (3.75 אינץ') - ואל תסמנו את הקווים; ככה תוכלו להבדיל בין שני הסימונים, מה שיעזור לכן בשלב הבא.

5. גזרו את החלקים שישמשו לציפוי ארבע הכנפיים של הבסיס: בחלק האורכי של ציפוי הכנפיים (מימין ומשמאל לפינה) גזרו לפי קו חריצה 2.75 אינץ', ואילו בבסיס הציפוי (החלק שמקביל לריבוע שיודבק במרכז הכרטיס) גזרו לפי קו חריצה 3.75 אינץ'. הכינו כך 8 חלקים לציפוי הכנפיים. מהחלקים המרכזיים שנשארו לכן משני הדפים גזרו שני ריבועים בגודל 3.5X3.5 אינץ'.

6. קפלו את סימני החריצה של דף הבסיס, ואם אתן אוהבות את הסגנון המיושן זה הזמן לדסטרס את כל החלקים (כולל שאר הפיסות שהכנתן מראש ולא השתמשתן בהן עד עכשיו).

7. הדביקו את כל הפיסות מהנייר המדוגם על גבי הבסיס, בהתאם לשילוב שמוצא חן בעיניכן.

8. קפלו את דף הבסיס שגודל 6X3 אינץ' לשניים, ככה שיתקבל ריבוע 3X3 אינץ'. בחלקו החיצוני הדביקו נייר מדוגם, ואילו בחלקו הפנימי נייר חלק. הדביקו את יחידה הזו במרכז הכרטיס, בחלק שהחלטתן שהוא הצד הפנימי של הכרטיס (סליחה, שכחתי לצלם את זה... אפשר לראות למה הכוונה בהמשך).

9. קפלו את כל הכנפיים וסגרו את הכרטיס. עכשיו הצמידו אליו את פס הנייר המדוגם הארוך, וקפלו מסביב ליצירת חבק. שימו לב שלא יהיה צמוד מדי (כדי שהכרטיס יחליק בו בנוחות), אבל גם לא רופף מדי. אם אתן רוצות לקשט אותו מלמטה (כמו שתוכלו לראות שעשיתי בתמונת הכרטיס המוכן) - עשו זאת לפני שאתן יוצרות את החבק או השאירו מקום לשכבה הנוספת.

זהו, נשאר לכן לקשט, לכתוב כמה מלים - ולתת את הדבר היפה שיצרתן עכשיו למישהו שאתן ממש אוהבות!

אני, אגב, בחרתי כמעט לא לקשט את חלקו החיצוני של הכרטיס, ולשים את הדגש על הכנפיים. בנוסף, קישטתי אותן בצורה לא סימטרית, ובאופן שבו עם פתיחה של כל כל כנף נוספת מתגלה תמונה קישוטית עשירה יותר.

 

 

והנה תקריב סמלי אחד...

הכי חשוב: כבר ברור לי למי אתן את הכרטיס הזה, שיצטרף לקופסה מעניינת, שהכנתי מאותה קולקציה. אם מעניין אתכן, גם בשבילה אני מתכננת בקרוב הדרכה מצולמת. אז יש למה לחכות... 

פוסט חדש? בינגו!

האתגר החדש שהעלינו בבלוג של Scrappy Hands עשה לי לא מעט צרות. היו לי אמנם כרטיסי בינגו מוכנים, וגם היה לי ברור שזה יהיה כרטיס בעניין של איחולי הצלחה, אבל פה נגמר ה"יש" והתחיל ה"אין". בעיקר ה"אין" הגדול מכולם - אין לי רעיון.
כמו כל סקראפרית טובה (אני משתדלת...) התחלתי לשפוך על השולחן מכל הבא ליד - חותמות וניירות, פרחים ופנינים, וואשי וחיתוכי לייזר, מה לא (אני צריכה פעם לצלם את הלפני - ערימה גדולה - ואת האחרי - כרטיס קטן). איפשהו, מתישהו, הדברים התחברו לי בראש, מה ששלח אותי להביא עוד כמה פריטים לערימה - ספוגיות ודפי ספר ישנים (שאריות מספר הלילה טוב שהכנתי למיכל), למשל. בסוף יצא משהו, שצריך להתאמץ ממש קשה כדי לזהות שיש בו כרטיס בינגו (אבל אני נשבעת שיש!):

יש כאן הרבה יותר שכבות משהתכוונתי, למרות שאני בטוחה שחובבות הווינטג' יגידו שיש מקום להרבה יותר. מה יש בשכבות האלה? דוילי מנייר, ריבוע מסולסל שקיבלתי פעם בערימת פינצ'וצ'ים, קארדסטוק של CoreDination ששייפתי לגמרי, כרטיס בינגו (יש!), חוט אופים, פרח נייר, פנינים, תחרה, חותמת של AllNight Media, שני גוני דיו דיסטרס של טים הולץ (Peeled Paint ו-Worn Lipstick), עלים שנחתכו בקאטלבג ובפאנץ' של מרתה סטיוארט ושני משפטים מספר שחיברתי למשפט חדש. כל זה יושב על בסיס קראפט סטנדרטי. אני מקווה שלא שכחתי שום דבר בדרך.
האתגר עדיין רץ, ככה שאתן מוזמנות (זהו, מעכשיו זה "אתן". אתה מוזמן להרגיש בנוח למרות הכל...) להצטרף אליו עם עבודות הנייר שלכן.

ומי שרוצה עוד זוויות, הנה משהו קטן לסיום:

 

מחפשים עוד השראה? הנה מה שהכינו בנות צוות העיצוב האחרות שלנו:
נעמה
מאיה
שיר
זהבית
שולי
אסנת 
ציקוש
והכי חשוב - שיהיה במזל... ;-)

מהר מהר לפני שייגמר

כרטיס ברכה ליום הולדת בהשראת האתגר החדש שלנו, ב-Scrappy hands, שעוסק הפעם בשעונים - ובסוף יש גם שאלה חשובה. כלומר חשובה לי...

על רקע כרטיס קראפט בסיסי (מהקנייה ב-13Art), החתמתי בסטאזון לבן חותמת של המפטון ארט שמאוד משעשעת אותי, הוספתי שעון מסדרת ה-Sheers של Maya Road, שקניתי לפני המון שנים (רואים? רואים איך השחלתי את מוטיב הזמן גם כאן?!? חחח...). עליו הדבקתי מרכז פרח, של Prima אני חושבת, וסיימתי עם קו מקווקו מסביב.

כמו שמרמזת הכותרת, אני ממש קצרה בזמן כרגע (...), אז הנה עוד כמה תמונות - ואני עפה... Time flies, אתם יודעים... ;)

אה, עוד שני דברים: קודם כל לכרטיס הזה, כמו לכל כדור, יש כתובת והיא תצטרך לחכות, כי היומולדת של בעלת הכתובת רק עוד חודשיים... שנית, שאלה שהעסיקה אותי תוך כדי עבודה: הכרטיס הזה מדבר על וינטג' ועושה שימוש באלמנטים וינטג'יים (השעון עם הספרות הרומיות, מרכז הפרח המקוצ'קץ', החותמת המהוהה), אבל הקו הכללי שלו נקי ועכשווי - שמתם לזה לב? מה חשבתם בעניין? אשמח אם תספרו לי.
***
טוב, לא יכולתי שלא.. שדרגתי: הוספתי תחרה ואני מתלבטת לגבי שרשרת פנינים. תמונות מעודכנות - מחר.

קרנבל בסלון

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים", מרץ 2015

לברזילאים יש את הקרנבל בריו, לאיטלקים יש את הקרנבל בוונציה, לנו יש את פורים - ולכולם יש מסכות.  מעץ ומנייר, משעשעות ומפחידות, פרימיטיביות ואלגנטיות. היופי והייחוד של המסכות האלה הפך אותן במשך השנים לא רק למרכיב חשוב בחגיגות השונות, אלא גם לקישוט, ויש אפילו מי שצברו אותן לכדי אוסף יקר ערך. אז אולי המסכות שלפניכן לא יוצגו במכירות פומביות, אבל בשבילכם הן יכולות להיות אוצר של ממש – כזה שיגנוב את ההצגה במסיבת פורים או  יוצג לראווה על קירות הבית.
מה צריך?
מסכה לבנה
צבע רקע בגון זהב
נייר עם דוגמה בשחור-לבן, כמו כתב, תווים וכו'
דבק נצנצים
דבק נוזלי
סרט קישוט/פאייטים/פנינים דביקות
ספוג
דיו חום
מה עושים?
1. אם קניתם מסכת פלסטיק, שייפו אותה מעט, כדי שהצבע "יתפוס", וצבעו שכבה ראשונה של צבע בגון זהב.

2. המתינו לייבוש וצבעו שכבה נוספת, עד לכיסוי מלא של המסכה.

3. הדביקו על חלקים ממנה נייר מדוגם שיישנתם (ראו מסגרת). באזור העיניים צרו חתכים קטנים בנייר וקפלו פנימה.

4. רוצים לכסות את רוב המסכה? עשו זאת בחלקים, כדי שהצורה המעוגלת שלה לא תגרום לנייר להתקמט ולהתעבות.

5. הספיגו מעט דיו בספוג, ועברו בתנועות מעגליות באזורים בהם הנייר מקופל, כמו מסגרת העיניים, כדי ליצור אפקט ישן ומהוה.

6. ציירו באמצעות דבק הנצנצים קו לאורך קצות הנייר המדוגם.

7. המשיכו להשתמש בדבק הנצנצים כדי לעטר את המסכה.

8. הדביקו סביב המסכה סרט קישוט, פאייטים, פנינים וכו'. תוכלו להשתמש באותו קישוט בנקודה נוספת במסכה כדי להשלים את האפקט.

מיושן הוא הישן החדש
חובבי הווינטייג' והשאבי שיק יודעים, שמה שנותן לפריטים בסגנונות האלה את האופי שלהם, הוא המראה הישן, המהוה, זה שמעיד על היסטוריה ארוכה של שימוש, ומזכיר טירות אפלוליות ועליות גג טומנות סוד. אלא שכבר מזמן ברור, שכדי לקבל את האפקט הזה לא מוכרחים לנבור בדוכנים של שוק הפשפשים (למרות שזה כיף בפני עצמו) ולא מוכרחים לקנות פריט מקורי עם היסטוריה של ממש. אפשר ליישן. כן, לקחת משהו חדש-דנדש, ובעזרת טיפול מתאים להפוך אותו לכזה שנראה כאילו עבר ידיים רבות, צבר שמנוניות ואבק, השתפשף והתקלף.
בפריטי מתכת התהליך הזה נעשה בדרך כלל באמצעות חומצות מאכלות, עץ ניתן לצבוע בצבע כהה, לכסות בבהיר ולשפשף כדי לחשוף קטעים מהשכבה הכהה, ואילו בנייר אחת הדרכים הפשוטות ביותר, ושיוצרת אפקט מצוין, היא באמצעות דיו. כל מה שצריך הוא ספוג וכרית דיו בגוון מתאים – חום ישתלב כמעט תמיד, אבל לפעמים יתאים דיו בצבע אחר ובלבד שיהיה בגוון כהה מעט מצבע הרקע.

מריחת הדיו נעשית בתנועות מעגליות, תוך שימוש בכמות קטנה מאוד שלו. הרעיון הוא לא להכתים, אלא לבנות שכבות זו על גבי זו, עד לקבלת האפקט הרצוי. בנוסף אפשר לקמט את הנייר, לפרוש אותו ואז לגעת בו בעדינות ישירות עם כרית הדיו. המגע העדין יבטיח שהכרית תגע רק בקמטים המוגבהים ולא תמרח את הנייר כולו. בסיום התהליך אפשר להשתמש בנייר המיושן כרקע, לגזור ממנו צורות, להמשיך לעטר אותו ועוד.
וככה, אגב, ההדרכה הזו נראית במגזין:

 אשמח אם תצרפו קישור לגרסאות שלכם בדף התגובות. ושיהיה חג שמח!

בואו נדבר גלויות

 לפני שלושה חודשים בערך נערכה ב קומונת "מקום קטן ליצירה" החלפת גלויה. הרעיון היה פשוט - לשלוח גלוית דואר (בלי מעטפה, כמובן) עבודת יד, כשהתנאי הנוסף הוא שיופיעו עליה מלים של שיר.  בגורלי עלתה אורלי, שלצערי הרב אין לה בלוג, כך שלא היה לי שמץ של מושג מה היא אוהבת. אז מה עושים? משהו שאני אוהבת...

כמו שאפשר לראות, בחרתי בשיר של יוסי בנאי "אני וסימון ומואיז הקטן", ומה שיותר קשה לראות הוא שהבלונים גזורים מדף שעליו הדפסתי את מלות השיר. החותמת היא של Prima וזהו הניסיון הראשון שלי להשתמש בקופיקים החדשים שקניתי. ניסיון בוסר, מה עוד שיש לי מעט מאוד גוונים, אבל צריך להתחיל איפשהו, לא?!
בשלב מאוחר יותר, רגע לפני ששלחתי את הגלויה, הוספתי לה גם מסגרת מנוקדת, אלא ששכחתי לצלם שוב, אז תצטרכו להאמין לי שזו הייתה תוספת עדינה מאוד ונחמדה מאוד.
חוץ מזה יש בגלויה עוד טריק: היא הוכנה על גבי כריכה של סטאק דפים של Basic Grey - ולא (רק) בשביל לחסוך קארדסטוק עבה. הסטאקים האלה מעוצבים כך שבחנות אפשר יהיה לתלות אותם, ובגב יש חריצה, שבמאמץ קליל אפשר לשלוף ממנה מתלה. חשבתי שאם אורלי תאהב את הגלויה היא תוכל גם לתלות אותה, מה עוד שהעיצוב שלה מתאים מאוד כתמונה, לדעתי לפחות.
את הרעיון הזה אימצתי חודשיים מאוחר יותר, כשהכנתי גלויה לשחף. שחף היא בתה של בתיה-סימפטיה, חברה שהיכרתי ב"נישה הצפונית" ושכל פגישה איתה היא תמיד צחוקים ושמחה. כשבתיה סיפרה ששחף אוהבת לקבל מכתבים הצטרפתי להתלהבות הכללית, רק במקום מכתב שלחתי לה גלויה.
גם הפעם השתמשתי באופציית המתלה, כדי ששחף תרוויח באותה הזדמנות איזה קישוט קטן לחדר שלה בבסיס. וכייון שהיא באמצע קורס, חיפשתי איזו אמירה שתתן לה השראה. הנה מה שבחרתי בסוף:

הפעם הלכתי על משהו קצת יותר וינטג'י, ושילבתי חותמת של Inkadinkado. הגלויה עשויה שתי שכבות של אותו נייר, שבן פתחתי חלון, דרכו רואים את ההחתמה (שהוספתי לה קצת נצנצים ובלינגים). שכבת הנייר השנייה עברה קצת יישון ואמבוסינג מוזהב.
הנה תקריב אחד:

את הציפור, אגב, החתמתי פעמיים, בשני גוונים, מה שיוצר הצללה מאוד מעניינת. אני מקווה ששחף נהנית מהגלויה לפחות כמו שנהניתי להכין אותה!

מרגישים בבית

מפגש ראשון שלי בקומונת "בית מקום קטן ליצירה" (תודה לזהבית על התיקון...). היה כיף אמיתי, היה טעים להפליא והיה סיום נהדר ליום כיף מקסים עם עדי, שרה, אורנה ואורחות מתחלפות (חדווה, אסתי ונחמה - שמחתי להכיר!). כיוון שלא בא לי לכתוב היום, אני רק אגיד שאורנה הציעה לחכות לנו בתחנת הרכבת בתל אביב כבר בבוקר, טיילנו בדרום העיר, קנינו, קשקשנו ואכלנו בלי הפסקה (כמעט...), משם המשכנו למנוחה (חיונית!) אצלה בבית ובערב קינחנו במפגש קומונה אצל ענת במושב. אורנה הגדילה לעשות וגם לקחה אותנו בלילה לתחנת הרכבת - אירוח שאין כמותו! תודה, יקירתי, היה כיף, כיף, כיף!
אז מה הכנתי למפגש, שבו לא היכרתי כמעט אף אחת?
משהו קטן לאורנה - לב דו-צדדי עם כמה מלות השראה וכרטיס תודה:

 והנה קצת תקריבים:

לענת, שאירחה אותנו בלבביות בבית המקסים שלה, הכנתי קופסה בסגנון וינטג', כי זה מה שהבנתי מהבלוג שלה שהיא אוהבת, והוספתי כמה פרחים (תוצרת בית!) וכרטיס כמובן:

והנה תקריבים:

אחרונה אחרונה חביבה היא ההחלפה שניתנה לזהבית, בעקבות ההגרלה שעשינו (לי היה העונג לזכות בהחלפה שהכינה מיכל . קופסה יפהפייה עם כרטיסים מעוצבים לכל מטרה. תודה, מיכל!).
במסגרת ההחלפה הכנתי שובך דו-ממדי, כזה שניתלה כתמונה, וצירפתי כמובן כרטיס תואם:

והנה תקריבים:

וברוח הפוסט התמציתי נשאר לסכם: חזרנו עייפים אך מורצים מאוד!

Challenges:

Lace and Pearls @ Charisma Cards (23.11.11)
Pearks, Flowers Ribbon (Bingo!) @ Craft Your days Away (24.11.11)

חופשי כמו ציפור

 

בצירוף מקרים מוזר לגמרי ביום שבו שוחרר גלעד שליט מהשבי - פתחתי את דלת הכלוב שהכנתי והוצאתי ציפור לחופשי... במלים אחרות, באותו יום סיימתי להכין את החלפת הציפורים שערכנו בקומונה.
אחת מאופנות הסקראפ שאני ממש לא מתחברת אליהן בשנים האחרונות היא זו של כלובי הציפורים. למעט חותמת יפהפייה אחת שאני פשוט לא עומדת בקסמה (של Glitz Design), אני מתרחקת ככל יכולתי מהאלמנט הזה, שנראה לי אכזרי מדי. שום חיה לא מרגישה טוב בכלוב, אני מניחה, אבל כשמדובר בציפורים זה נראה לי מעוות משהו - אנחנו מתייחסים לציפורים כאל סמל של חופש - ואז כולאים אותן כדי שישירו לנו במרפסת? מרושע ומטופש משהו.
בכל מקרה אחרי שיצרתי די הרבה שובכים בזמן האחרון חיפשתי רעיון אחר ואז נתקלתי בסרטון הדרכה להכנת כלוב. הרעיון מאוד מצא חן בעיניי והנחתי שאורית תאהב את הסגנון הווינטג'י שלו, אבל הייתה לי בעיה - אני? כלוב? אז שברתי את הראש עד שמצאתי פתרון: את הציפור השארתי מחוץ לכלוב, את הדלת השארתי פתוחה (אם תציצו תראו שיש לה ידית שמחזיקה אותה פתוחה, אבל אין לה אחת כזו כדי לנעול את הכלוב) והוספתי כיתוב עם ההגדרה המילונית של חופש.
כיוון שצירפתי קישור אין צורך בהסברים מיותרים. מה שכן, בניגוד למה שנראה בסרטון, שלב האמבוסינג הרבה יותר ארוך ומורכב. למעשה, כל רצועה דרשה שלושה סבבי אמבוסינג לפחות (אלה שאימבסתי משני הצדדים דרשו יותר). חוץ מזה כמו שאפשר לראות, הכלוב שהכנתי גדול יותר מהמקור, מה שבא לידי ביטוי ברווחים גדולים יותר בין הרצועות. עד כדי כך גדולים יותר, שבחלק מהמקומות הרווח בין הסורגים גדול מהפתח של הכלוב... נו, העיקר שהציפור לא תיתקע בפנים... (-:
בשביל המתח, אלך הפעם מהסוף להתחלה: מהכרטיס והתקריבים עד לתוצאה הסופית. תיהנו!

 

והפעם גם לא הכנתי קולאז', כי אני די מאוהבת בתוצאה...

 

 

 

 

 

ואחרי שהתאזרתם בכל כך הרבה סבלנות והגעתם עד הנה, הרווחתם ביושר את התמונה המלאה. כלומר את שתיהן (כי אני לא יכולה להתאפק...):

עכשיו אתם יכולים לדפדף למעלה ולראות שוב את התקריבים... נכון שיצא יפה?
והכי חשוב - שמחתי לראות שאורית אוהבת את השובך, ולדבריה אפילו בעלה התלהב! כיוון שגברים שמתלהבים מסקראפבוקינג זה נכס נדיר במקומותינו, מגיע לו אזכור בבלוג...אז הנה, הזכרתי.
ועוד אזכור חשוב חשוב חשוב: ההחלפה שקיבלתי מאתי היקנעמית: שעון בצורת ציפור (דו ממדי) עשוי מחימר פולימרי (פימו) בצבעוניות משגעת כמו שרק אתי יודעת להכין. תודה, גיברת מוכשרת (וחבל שאין לך בלוג)!

אשמח לשמוע מה חשבתם (כולל הצעות לשיפור, כי אני בטוחה שאכין עוד כאלה. בין השאר נראה לי שהרווחים באמת צריכים להיות קטנים יותר ושאולי צריך יותר קישוטים כדי להעשיר את זה. אבל אולי אני טועה...? אשמח לשמוע רעיונות) ולראות את הכלובים שאתם תכינו לפי ההדרכה שצירפתי. ואני בטוחה שתכינו... (-:

Challenges

Ribbons and Lace @ One Stop Craft (19.11.11) 
Bingo Time - Lace, Gems & Embossing  @ Truly Scrumptious (16.11.11)

Anything 3D @ Totally Stampalicious (21.11.11)
Anything but a Card @ Karen's Doodles (21.11.11)
Gold or Glitter @ Heart Song Inspirations (21.11.11)
Embellishment Bingo - Pearls, Flowers, Ribbon @ Craft your days away (24.11.11)
Tag! @ Counterfeit Kit Challenge 
Bling it on! @ Stamps R Us (27.11.11)