‏הצגת רשומות עם תוויות עיתונות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עיתונות. הצג את כל הרשומות

16.7.14

בלגן מאורגן (והדרכה גם)

פורסם לראשונה במדור "בשתי ידיים" במגזין "החיים הטובים" ובאתר של "קלאב 50"
צילום: יעקב שוורץ

ארגונית מוגבהת, המונחת על שולחן הכתיבה או על השולחן הצדדי בכניסה, היא פתרון אחסון חביב, זמני או קבוע. הביצוע קל והתוצאה - כטוב בעיניכם. 
מה נחוץ: 
1. קופסת עץ שנקנתה במיוחד או שבחרתם למחזר 
2. צבע אקרילי בשני גוונים לפחות 
3. מברשת רגילה, מכחול/ספוג לשבלונה
4. 4 ידיות עם הברגה 
5. שבלונה של אותיות או ציורים לטעמכם 
6. לבד או נייר מדוגם במידותיה הפנימיות של הקופסה
הוראות הכנה:
1. נקו את הקופסה והסירו ממנה אבק או שאריות צבע רופף. אם יש צורך שייפו אותה קלות עם נייר זכוכית.
2. צבעו אותה בשתי שכבות של הגוון שבחרתם כרקע – מבחוץ ומבפנים. המתינו לייבוש מלא אחרי כל שכבה.
3. הצמידו את השבלונה לדפנות (כולן או חלקן) ובעזרת מכחול או ספוג כסו אותה בצבע שונה מזה של הרקע. הסירו בעדינות את השבלונה והמתינו לייבוש מלא של הדוגמה.
4. הבריגו את הידיות מתחת לקופסה, בארבע פינות, כך שישמשו כרגליות
5. תוכלו להדביק בד לבד בתוך הקופסה כדי לעמעם את הצליל שיישמע כל פעם שתניחו בה מפתחות למשל. לעומת זאת נייר מדוגם יוסיף לצבעוניות שלה, אבל גם ללא תוספת היא תיראה, מן הסתם, נפלא.

עניין של צבע 

השימוש ב"צבע של אריקה", שאותו פיתחה אריקה זקס מ-"Spirit Of Design", הוא חוויה של ממש: גם כשצבעתי בו שרפרף מתכת מפורזל לא נדרשתי לשום הכנה – הסרתי אבק במטלית, ובהתאם להמלצה המצורפת למוצר התעלמתי באלגנטיות מכמה כתמי חלודה. ניערתי את הקופסה, העברתי כמות קטנה לכלי חד פעמי, דיללתי במעט מים וצבעתי.
צילום: אריקה זקס
כבר השכבה הראשונה מעניקה למתכת כיסוי מלא ואחיד, ואחרי שתי שכבות מתקבל גימור בעל חספוס עדין, אחיד מאוד, ללא גושים או בועות. הצבע עצמו חלק, מה שהופך את תהליך הצביעה לנעים וקל. גם הייבוש מהיר (פחות משעה).
המוצר החדש, שמצוי עדיין בשלבי רישוי הפטנט שלו, הוא צבע לא רעיל על בסיס מים, המתאים לשימוש על מגוון משטחים, ובהם עץ, פורמייקה, פלסטיק, זכוכית, מתכת, קרמיקה ועוד. היתרון הבולט הוא שבכל המקרים לא נדרשת כל עבודת הכנה.
על השרפרף שלי עברתי שעה אחרי הייבוש עם כרית שיוף מס' אפס. יכולתי להוסיף גם שכבה של קרם מיוחד שמעניק גימור משי, אבל העדפתי גימור מט וכך תוך שעתיים ורבע הוא חזר למקומו, רק שעכשיו הוא נראה הרבה יותר יפה.
"הצבע של אריקה" מוצע בשלב זה ב-15 גוונים שונים, אולם ניתן להזמין גוונים נוספים לטעמכם האישי. את הצבע ניתן לקנות ישירות מאריקה (054-2456040) בקופסאות של 120 מ"ל (100 ₪), 220 מ"ל (150 ₪) ו-400 מ"ל ( 200 ₪).
וככה זה נראה בעיתון:

13.6.11

כל ישראל חברות...

לא כולכם מעודכנים, אבל החודש אני מסיימת את עבודתי בשני מגזינים שערכתי. אחד מהם ("הקליניקה") הוא מגזין בריאות לבני 50+ שערכתי למעלה מארבע שנים, וכמה קטן שהוא היה, יש בו משהו שמאוד אהבתי - מגזין ענייני, בלי - סליחה על הצרפתית - בולשיט שיווקי מיותר וכו'; פשוט מחקרים מתחום הבריאות וכתבות של אנשי מקצוע. נכון ששנים של עבודה בתחום (הרבה שנים. עוד קודם לכן הייתי ב"מנטה" היותר מוכר) הפכו אותי להיפוכונדרית לא קטנה, אבל זו הרגשה טובה לדעת שאת מוציאה תחת ידייך משהו שיש לו באמת ערך, שהוא עשוי באמת לעזור למישהו למצוא פתרון לבעיה שמציקה לו.
בששת החודשים האחרונים, במקביל, החלפתי עורכת בחופשת לידה של מגזין לייף סטייל ששייך לאותו ארגון, "החיים הטובים". ברגע שנכנסתי לתפקיד היה לי ברור שאני חייבת לטפטף פנימה קצת סקראפבוקינג, אז בגיליון השני הקדשתי את מדור התמונות הפותח (אתם מכירים את הסגנון - כפולה של פריטים עם מכנה משותף כזה או אחר - פריטים בלבן לכבוד שבועות, פירות העונה, דברים עם פסים וכו') לנושא החביב עלי - נייר.
עוד עיתון כלבבי: מסגרת למשקפיים של המעצב ג'ון גליאנו (צילום: אפרת אשל)

אחרי חודשיים או שלושה הוספתי מדור בנושא התחדשות, שעניינו שינויים שאנשים עושים (או רוצים לעשות) בחייהם, בין אם מדובר במעבר מהעיר לקיבוץ, בגירושים או נישואים מאוחרים או - מה שהכי שכיח - שינוי מקצועי. וזו הייתה הזדמנות להמשיך בטפטוף שלי... (-:... חיפשתי אמנית בת 50+, שעשתה מעבר משכירה לעצמאית ואולי גם החליפה מקצוע באותה הזדמנות. ומצאתי. והכתבה פורסמה. וכיוון שמגזין "החיים הטובים" לא מוצע למכירה בחנויות, אני מצרפת לכאן את הכתבה. מי שירצה להתעניין במגזין עצמו יכול לפנות לאתר של הגוף שעומד מאחוריו, "קלאב 50".
נעמה מנור נותנת דוגמה (מתוך "החיים הטובים", יוני 2011)
במעגלים שאני מסתובבת בהם היום יש לא מעט אנשים (ונשים!) עם כישרון יוצא דופן - מה שגורם לי להזיל ריר, להחליף צבעים ולהפוך ירוקה מקנאה ו...ליהנות מכל רגע! כל כך נעים להיות מוקף באנשים יצירתיים, שחושבים מחוץ לקופסה ולא הולכים תמיד בתלם. והנה פעם אחת הזדמן לי לתרום - ולו מעט - כדי לקדם כישרון כזה.
איזו הרגשה נהדרת!
קוראים לה נעמה מנור והיא הרוח החופשית מאחורי "איגרת שאומרת". חלקכם מכירים אותה כ"נעמה מ3". אני מכירה אותה כאישה מקסימה, מוכשרת כמו שד ועם סגנון עבודה "קלין אנד סימפל" הכל כך אהוב עלי. את הסיפור שלה תוכלו לקרוא אם תלחצו על התמונה ותגדילו אותה ואחר כך אתם מוזמנים לבקר באתר שלה, שבימים אלה קורם עור וגידים או בבלוג שלה, שנותן רק הצצה קטנה לכישרון הגדול שנחבא מאחוריו.
אז נעמה - תודה שהיית "ספורט", ששיתפת פעולה וזרמת עם שגעונות ההפקה ואני מקווה שבמהרה תקצרי פירות רבים וטובים. רק אל תשכחי לשלוח איגרת (-: