לקראת יום ההולדת של חבר טוב, חיפשתי רעיון לכרטיס. איכשהו חזרתי שוב ושוב לכרטיסים שעוצבו כמו כוסות בירה, מה שמצא חן בעיניי מאוד, כי הבחור אוהב את החצי שלו, אבל מצד שני, חסר לי משהו - איזה טוויסט בעלילה, שיהפוך את הכרטיס למעניין יותר.
ואז נזכרתי בכרטיסי העציצים שהכנתי בתחילת הדרך. מדובר בכרטיס שהפך לקלאסיקה ברשת, שנראה כמו עציץ שממנו מציצים פרחים, אלא שהוא עשוי משני חלקים: עציץ שהוא בעצם כיס, ובתוכו כרטיס שבראשו יש פרחים, כך שהחלק שבו כותבים את הברכה מסתתר בתוך העציץ. חיפוש קצר באוסף התמונות של העבודות שהכנתי טרום ימי הבלוג, העלה בין השאר את הכרטיס הזה:
וכאמור: אאוריקה!
הכנתי את כוס הבירה, כולל ידית ושקעים, ואז הלכתי להכין בירה...טובה כזו, צוננת, עם קצף שגולש מעל גדותיה:
ואז מזגתי את הבירה לכוס...
ואחר כך שפכתי אותה...
והנה תקריב אחד:
ואז נזכרתי בכרטיסי העציצים שהכנתי בתחילת הדרך. מדובר בכרטיס שהפך לקלאסיקה ברשת, שנראה כמו עציץ שממנו מציצים פרחים, אלא שהוא עשוי משני חלקים: עציץ שהוא בעצם כיס, ובתוכו כרטיס שבראשו יש פרחים, כך שהחלק שבו כותבים את הברכה מסתתר בתוך העציץ. חיפוש קצר באוסף התמונות של העבודות שהכנתי טרום ימי הבלוג, העלה בין השאר את הכרטיס הזה:
וכאמור: אאוריקה!
הכנתי את כוס הבירה, כולל ידית ושקעים, ואז הלכתי להכין בירה...טובה כזו, צוננת, עם קצף שגולש מעל גדותיה:
ואחר כך שפכתי אותה...
והנה תקריב אחד:
אני לא לגמרי מרוצה מהתכנון שלו מבחינת מידות (את פסי ה"זכוכית" בצד כדאי, למשל, לעשות רחבים יותר, כדי שאחרי ההדבקה יישאר מרווח מספיק לתמוך בכרטיס שנכנס לכיס) וגם לא מבחינת הצביעה של שכבת הרקע שמתגלה כשמוציאים את ה"בירה". אולי בכלל הכרטיס צריך להיות שקוף בחלק האחורי? טוב, אם אכין אותו שוב אשבור על זה את הראש... בינתיים שיהיה לחיים!