געגועים לוורשה

קצת לפני החלפת הדגים עשינו בקומונה החלפת געגועים - כל אחת כתבה למה/למי/למתי היא מתגעגעת, ומי שהגרילה אותה התבקשה להכין משהו ברוח הגעגוע. נעמי המקסימה (ונטולת הבלוג) כתבה לי שהיא מתגעגעת למשפטים הפולניים של אמא שלה, שנפטרה לפני כחמש שנים. אני חושבת שמיד ידעתי מה אני הולכת להכין לה.

לשמחתי הרבה (ובלי קשר להחלפה) כבר הזדמן לי בעבר לפגוש את חביבה, אחותה של נעמי, מה שהקל את המשימה: כתבתי לה וביקשתי תמונות של אמן המנוחה וציטוטים שלה. קיבלתי אוצר קטן, שחידד בי התחושה שהרעיון הראשוני אכן יתאים כאן.
עכשיו נשאר רק לעצב.
החלטתי ללכת על שילוב צבעים רגוע מאוד - ורוד חיוור ולבן - עם אלמנט חוזר אחד - דויליז (מפיות תחרה מנייר), כי כל בר דעת יגיד לכם שאין בית פולני בלי מפיות תחרה (חוץ מזה שאני גדלתי בו...).
בשלב מוקדם גיליתי, שהתמונות נסרקו ברזולוציה נמוכה, ושאצטרך למצוא דרך להסתדר עם תמונות קטנות בלבד. החלטתי ללכת על פורמט קטן יחסית (כ-15X30 ס"מ) ולהדביק את התמונות על גבי רקע מדוגם ומסגרת לבנה, שיגבירו את הנוכחות שלהן בעמוד.
בכל דף שילבתי תמונה אחת וציטוט אחד - ואל תתפלאו אם המשפטים נשמעים לכם מוכרים: כל מי שיש לו אמא פולנייה - לא חשוב מאיזו עדה היא - מכיר אותם...
הבעיה הייתה שהתוצאה לא נראתה לי מספיק "מגועגעת". חיפשתי משהו שיבטא את החמקמקות של הזיכרון, את הטשטוש הזה של תמונות, קולות וריחות מן העבר. מצאתי אותו בדמות נייר פרגמנט חלבי. ציפיתי בו את כל הדפים, למעט הכריכה, ועכשיו הרגשתי שזה עובד. הוספתי קצת פרחים ופה ושם איזה קישוטון, או נייר רקע, אבל באופן כללי - שוב, למעט הכריכה, שמרתי על עיצוב מאוד בסיסי ומינימליסטי (יחסית לפולנייה...).
לשמחתי, הזדמן לי לתת את ההחלפה לנעמי במפגש פנים אל פנים, ואני לא יודעת מי משתינו התרגשה יותר... מה שבטוח, שמאוד מאוד נהניתי להכין את ההחלפה הזו. עכשיו תציצו בתמונות ובתקריבים, ואולי תבינו למה...

 

כל כך הרבה תמונות, ולא תאמינו, אבל שכחתי לצלם את הכריכה האחורית, את הכרטיס שצורף להחלפה ואת האריזה (דווקא השקעתי בה הפעם...). מצד שני, אולי טוב שכך. גם ככה נסחפתי הפעם... זה לא משאיר ברירה חוץ מללכת עכשיו, לכבות את האור ולשבת לבד, בחושך. דו זובאצ'יינה!

- - - 

Challenges:

Inspired by stamping - April challenge (15.5.14)

בתפריט: דג ממולא

צר לי לאכזב, אבל מתכון לא הולך להיות פה. בטח לא של דג ממולא. אני בכלל בעניין של דגים בגריל, ובפרט בעניין של דגים מנייר. דג אחד ליתר דיוק. למה ממולא? תיכף תבינו.
בחודש שעבר ארגנתי בקומונה החלפת דגים. חשבתי להכין לוח מגנטי שייראה כמו אקווריום, ושהתופסנים יהיו בצורת דגים. אז חשבתי. ברור שהכנתי משהו אחר. נכון, דג ממולא. רק בלי המילוי.
המוחלפת שלי הייתה אורית, וחשבתי שלוחות מגנטיים ואלבומים היא מכינה יום יום ובטח לא צריכה שאני אכין לה, אבל אף פעם לא ראיתי שהיא "טיפלה" בספר, אז החלטתי להכין לה אחד. וכיוון שאורית אדם מאוד פרקטי, בחרתי להפוך אותו לקופסה. כשהיא תמלא אותה יהיה לה... הבנתם כבר... דג ממולא!
ככה נראה הדג שלי כשהוא סגור (ותודה לאורית שהשלימה לי את התמונות שפספסתי):

והנה רגע לפני שהוספתי את ה"בועות":

וכאן אפשר לראות את "החלקים הפנימיים" של הדג:

 

 

והנה הצצה לכריכה האחורית:

ולסיום - כרטיס הברכה שצורף להחלפה:

זהו. מקווה שהיה לכם פסח נעים וטעים (כולל געפילטע פיש ודגים אחרים....).