סימנים של אהבה (1)

החלפת ספר וסימניה בקבוצת היצירה מקום קטן בלב ליצירה הייתה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לחזור ליצור ולחזור לכתוב פה בבלוג. ואם כבר לחזור - אז בגדול. טוב, בבינוני - הלכתי על שתי החלפות במכה אחת, כלומר ביקשתי לשלוח החלפה לשתי משתתפות (ומן הסתם גם קיבלתי שתי החלפות... תחמנית שכמותי 😉). מה שאומר, מבחינתכן, שתי רשומות - אחת לכל סימניה.
הסימנייה הראשונה נוצרה עבור מרב הרמן, שלא היכרתי קודם ולא היה לי שמץ של מושג מה היא תאהב - הן מבחינת ספר והן מבחינת סגנון עיצובי. אז הלכתי על משהו בשביל הכיף שלי - סימנייה מסטאק של חברת APLI, שקיבלתי כבר די מזמן מזהבית שקד ורק חיכיתי להזדמנות לשחק בו, וכרטיס מאותו סטאק.
APLI, אגב, היא חברה ספרדית - השנייה בזמן האחרון שיוצא לי לעבוד עם חומרים שלה - ואני ממליצה מכל הלב: הקו עכשווי ונקי מאוד, ואיכות הניירות יוצאת דופן. הסטאק שעבדתי איתו (ועוד יסופר עליו בפוסט נפרד, בעקבות עבודה אחרת שהכנתי ממנו... כן, זה טיזינג מה שאני עושה פה...) נקרא Rosso והוא מורכב מ-24 דפים דו צדדיים בגוונים שונים של אדום. אהבתי מאוד את גווני הביניים המעניינים, ובעיקר, כאמור, את הנייר עצמו ואת איכות ההדפסה.
אבל נחזור לעניין שלשמו התכנסנו כאן, הסימנייה.

הבסיס הוא קארדסטוק שחור עם טקסטורה (מבית מקס סטוק. כן, גם אני חוטאת בזה. כשמדובר בעבודות שלא משלבות תמונות, ולא דורשות נייר נטול חומציות, הקארדסטוק הזה מעולה). עליו הדבקתי מצד אחד שתי שכבות של הנייר של APLI - שכבה מדוגמת, שהזמינה חיתוך משונן בהתאם, ומעליה שכבה חלקה עם החתמה של חותמת של קסם שימושי, שרק חיכתה להזדמנות הזו. הוספתי כמה נקודות מבריקות, סרט בקשירה כפולה ו... Voila!
הגב, כן, דווקא הגב, הוא מורכב יותר, ונוצר באמצעות "אריגה" של הנייר, טכניקה שנתקלתי בה לא מזמן ושמחתי לנסות אותה. מה שכן, כמו שאולי אפשר לראות, יש מקום לשיפור...

לסימניה צירפתי כרטיס שנוצר עם לוח המעטפות של WRMK.
ככה הוא נראה סגור, עם האות M, כדי שמרב תדע שזה באמת בשבילה... 😉

וככה הוא נראה במפנים, עם אלמנט דמוי ספר פתוח:

כיוון שממש אהבתי את הכרטיס הזה, ואת משחקי הדוגמאות שהסטאק של APLI אפשר לי, לא חסכתי הפעם בתמונות. הכנתי לכן גם קולאז' עם עוד כמה הצצות.

לסיום, תמונה של כל פריטי ההחלפה יחד. ותאמינו או לא - ההתאמה לצבע הספר הייתה מקרית לגמרי, ואין פה שום משחק של פוטושופ... רק כשבחרתי את שני הספרים להחלפה, וניגשתי לבחור איזה ספר אשלח למי, גיליתי שהסימנייה והכרטיס פשוט נראים כאילו נוצרו לספר הזה - אז בחרתי בו עבור מרב.  מקווה שהיא תיהנה ממנו - ומהפריטים הנלווים.

אגב, יש סיכוי שאכין עוד כרטיסים כאלה, כיוון שמאוד אהבתי את התוצאה. אם אתן רוצות הדרכה מצולמת - רק תגידו... 😉.

לימורוש - תחילתה של DTיות נפלאה...

קצת לפני פסח קיבלתי בשורה ממש משמחת, שרמזתי עליה ברשומה הקודמת וגם סיפרתי עליה כבר בדף הפייסבוק שלי: לימור, המוכרת יותר כלימורוש - חומרי יצירה ועיצובים, בחרה בי להיות בצוות העיצוב של החנות הנפלאה שלה. אני יודעת שיש בין הקוראות כאן כאלה שמעצבות עבור חברות בינלאומיות, וזה בטוח משהו לשאוף אליו, אבל בשבילי לעצב עבור חנות ישראלית עם שם טוב וטעם מצוין גם זו סיבה להתרגשות!
אני גם מוכרחה להודות, שלמרות שאני הכי בעניין של עיצוב עכשווי בקו נקי, באותה מידה אני לא יכולה לעמוד בפני פרחים, ורודים בעיקר, ועיצובים שמשלבים כתבי יד ואותיות בכל שפה שהיא. בקיצור, כל מה שהחברות שלימור מייבאת לארץ, כמו Fabrika Decoru האוקראינית ו-Lemoncraft הפולנית מציעות. אז איך יכולתי שלא להתרגש???

טוב, התלהבות זה יופי, אבל צריך גם להכין משהו, לא? ומה יותר טוב בהקשר הזה מלעצב חלומות? טוב, אחרי שעפתי קצת על עצמי, נחתתי על הקרקע והחלטתי להסתפק בלעצב שלט עם המילה "לחלום", "Dream".
בניגוד לשלטים דומים בסגנון שכבר עיצבתי (ושמשום מה לא העליתי לבלוג... עוד משהו שצריך לעשות בהזדמנות.... למה אף פעם אני לא קונה באי ביי הזדמנויות...?), הפעם לא התחלתי בצביעה - אלא ישר הדבקתי נייר על האותיות - בחרתי בדף מקולקציית Just Love ME של Lemoncraft (שמוצע גם כקיט), בגוון נייטרלי ובעיצוב עדין מאוד. אחר כך הדבקתי בחלק האחורי של השלט תגית נייר (שנעלמה בתוך יער הפרחים), והשתמשתי בה כבסיס לפרחים ולפרפרים שגזרתי מתוך הנייר לחיתוך עצמי מקולקציית Vintage Time, גם הוא של אותה חברה. כן, זה המון עבודה לגזור ככה, אבל האמת היא שזה    כ ל    כ ך   מרגיע! מצאתי את עצמי יושבת אחר כך וגוזרת פרטים מתוך כל מיני שאריות נייר שהיו זרוקות על השולחן. מה שנקרא "כשמתרגלים קשה להפסיק".

בין לבין שילבתי כמה סוגים של סרטי תחרה (אוסף פרטי, שזה אומר בעיקר מיחזור מבגדים ישנים ואוצרות אחרים) עד שיצרתי מעין מסגרת תחומה. נהניתי מאוד מהמשחק בין הנייר לתחרה, והיה קל מאוד לשלב ביניהם גם מבחינה טכנית - טיפה אחת של דבק טאקי ושתיים שלוש שניות של לחיצה הספיקו כדי לייצב את החיבורים, וככה יכולתי להתקדם פרח פרח. לסיום הוספתי אבני חן דביקות של DP Craft וכמה שאריות של "מחרוזת פנינים".

אבל רגע, זוכרות שאמרתי שלא צבעתי את האותיות? אז כמובן שאי אפשר היה להשאיר אותן חשופות. כלומר אפשר, אבל הגימור לא התאים בסגנון שלו לכל המראה הרומנטי הזה. בדיוק בשביל זה הכינותי מראש (...) גלייז פנינה, שאיתו צבעתי את האותיות - כולל החלק שציפיתי בנייר. אחר כך, עם מכחול דק, הוספתי גם כמה נגיעות של גימור פנינתי על חלק מהפרחים, מה ש"גיבש" הכל יחד.

אני מוכרחה להגיד, שממש נהניתי לעבוד עם הדפים האלה, וכמו שכתבתי בכותרת, נראה לי שזו תחילתה של ידידות נפלאה... ואני כבר מתה לשמוע מה חשבתן על העבודה הזו, אז תשמחו אותי ותשאירו תגובה 💝

Challenges:

Off the rails scrapbooking - Recycle
Crafty Cardmakers - #186 Things With Wings
Corrosive Challenge Blog - Anything Goes