פרשת המעטפות, גרסת הסקראפ

בפוסט הקודם הבטחתי לכן הדרכה לכרטיס ברכה בצורת מעטפה, והנה, אחרי יותר מדי זמן - גם זה מגיע.

הפעם הלכתי על סגנון הרבה יותר רומנטי, וינטג'י, שהשגתי בעזרת Love Music - קולקציה נהדרת של Scrapmir האוקראינית, שמביאה לארץ לימורוש. רק אחרי שגזרתי את הדפים נזכרתי, שזו אחת הקולקציות שמוצעות בחנות בשני גדלים, ובעצם יכולתי לחסוך לעצמי עבודה, ולהשתמש ישר בדפי 8x8 אינץ' ("בפעם הבאה", אני כותבת לעצמי בצד).

בכל מקרה, נברתי בין דפי הקולקציה, ובחרתי שניים שנראה לי שישלימו ויאזנו אחד את השני (בסוף בחרתי לריבוע המרכזי דף שלישי מאותה קולקציה). אחר כך התחלתי להתלבט אם להשתמש בבסיס בהיר, שיקליל קצת את התוצאה הסופית, וייקח אותה לכיוון המאוורר יותר, שאני מאוד אוהבת, אבל בסופו של דבר החלטתי לאתגר את עצמי וללכת עם המראה המיושן עד הסוף. נו, טוב, "עד הסוף" במונחים שלי - הווינטג'ריות האמיתיות בטח מגחכות עכשיו ואומרות לעצמן: "זה עד הסוף? היא בקושי יצאה לדרך...". יאללה, תצחקו, תצחקו... המצב רוח הטוב שיש לכן עכשיו? עלי, לגמרי עלי.עכשיו קחו יחד עם זה גם הדרכה - ואנחנו מסודרות, לא?!?

מה צריך?

דף בסיס (קארדסטוק) חלק בגודל 8X8 אינץ'.

שני דפים מדוגמים (נייר/קארדסטוק) בגודל 8X8 אינץ'. תוכלו להשתמש בדף אחד מכל צד של הכרטיס, או לשלב ביניהם, לפי טעמכן.

פס נייר מדוגם בגודל 1X9 אינץ'

דף בסיס חלק בגודל 6X3 אינץ'.

נייר מדוגם בגודל 2.75X2.75 אינץ'.

נייר/קארדסטוק חלק/בהיר (שאפשר לכתוב עליו מילות ברכה) בגודל 2.75X2.75 אינץ'

קישוטונים

רצוי: לוח קיפול מעטפות. אם אין לכן, ותרצו מידות לקיפול באמצעות לוח רגיל / סרגל מתכת - כתבו לי בתגובות ואוסיף את המידע הזה. ואם אתן זקוקות למידות סנטימטרים - רק תגידו...

מה עושים?

1. בעזרת לוח המעטפות חרצו את דף הבסיס (החלק) בנקודה 3 ובנקודה 3.5.. חזרו על כך בכל פאות הדף.

2. גזרו את החלק שמסומן בצילום בעיפרון ("גזרו", כי הסימון מאפשר להשתמש במספריים. אם אתן מעדיפות להשתמש בסרגל וסכין - גם זה בסדר כמובן). חזרו על כך בכל הפינות האחרות. שימו לב לחתוך כך שתורידו את החריץ, אחרת בשולי הדף תהיה בליטה.

3. עגלו את הפינות, והניחו את כרטיס הבסיס בצד.

4. חרצו בעדינות את שני הדפים המעוצבים בנקודה 2.75 ו-3.75 אינץ' בכל ארבע הפאות שלהם. החריצה היא עדינה, משום שלא תשתמשו בסימונים אלה לקיפול, אלא לגזירה. אם נוח לכן יותר, חרצו קודם את כל הדפים בנקודה אחת (2.75 אינץ' למשל), עברו על הקווים בעדינות בעיפרון, ואז חרצו בעדינות בנקודה הנוספת (3.75 אינץ') - ואל תסמנו את הקווים; ככה תוכלו להבדיל בין שני הסימונים, מה שיעזור לכן בשלב הבא.

5. גזרו את החלקים שישמשו לציפוי ארבע הכנפיים של הבסיס: בחלק האורכי של ציפוי הכנפיים (מימין ומשמאל לפינה) גזרו לפי קו חריצה 2.75 אינץ', ואילו בבסיס הציפוי (החלק שמקביל לריבוע שיודבק במרכז הכרטיס) גזרו לפי קו חריצה 3.75 אינץ'. הכינו כך 8 חלקים לציפוי הכנפיים. מהחלקים המרכזיים שנשארו לכן משני הדפים גזרו שני ריבועים בגודל 3.5X3.5 אינץ'.

6. קפלו את סימני החריצה של דף הבסיס, ואם אתן אוהבות את הסגנון המיושן זה הזמן לדסטרס את כל החלקים (כולל שאר הפיסות שהכנתן מראש ולא השתמשתן בהן עד עכשיו).

7. הדביקו את כל הפיסות מהנייר המדוגם על גבי הבסיס, בהתאם לשילוב שמוצא חן בעיניכן.

8. קפלו את דף הבסיס שגודל 6X3 אינץ' לשניים, ככה שיתקבל ריבוע 3X3 אינץ'. בחלקו החיצוני הדביקו נייר מדוגם, ואילו בחלקו הפנימי נייר חלק. הדביקו את יחידה הזו במרכז הכרטיס, בחלק שהחלטתן שהוא הצד הפנימי של הכרטיס (סליחה, שכחתי לצלם את זה... אפשר לראות למה הכוונה בהמשך).

9. קפלו את כל הכנפיים וסגרו את הכרטיס. עכשיו הצמידו אליו את פס הנייר המדוגם הארוך, וקפלו מסביב ליצירת חבק. שימו לב שלא יהיה צמוד מדי (כדי שהכרטיס יחליק בו בנוחות), אבל גם לא רופף מדי. אם אתן רוצות לקשט אותו מלמטה (כמו שתוכלו לראות שעשיתי בתמונת הכרטיס המוכן) - עשו זאת לפני שאתן יוצרות את החבק או השאירו מקום לשכבה הנוספת.

זהו, נשאר לכן לקשט, לכתוב כמה מלים - ולתת את הדבר היפה שיצרתן עכשיו למישהו שאתן ממש אוהבות!

אני, אגב, בחרתי כמעט לא לקשט את חלקו החיצוני של הכרטיס, ולשים את הדגש על הכנפיים. בנוסף, קישטתי אותן בצורה לא סימטרית, ובאופן שבו עם פתיחה של כל כל כנף נוספת מתגלה תמונה קישוטית עשירה יותר.

 

 

והנה תקריב סמלי אחד...

הכי חשוב: כבר ברור לי למי אתן את הכרטיס הזה, שיצטרף לקופסה מעניינת, שהכנתי מאותה קולקציה. אם מעניין אתכן, גם בשבילה אני מתכננת בקרוב הדרכה מצולמת. אז יש למה לחכות... 

סימנים של אהבה (2)

בפוסט הקודם סיפרתי על החלפת הסימניות בקבוצת "מקום קטן בלב היצירה", והבטחתי להראות לכן את הסימנייה והכרטיס הנוספים שהכנתי במסגרת ההחלפה. אז הנה זה בא, כי הבטחות צריך לקיים, לפחות ככה זה בפולניה...

***

הסימנייה השנייה שיצרתי במסגרת ההחלפה נועדה לנחמה שחורי, שהיא אמנם יוצרת רב גונית, אבל בראש שלי היא תמיד מתחברת לטקסטיל - תפירה, רקמה, סריגה וכו'. ברוח הזו יצרתי סימניה שמשלבת נייר ובד, או ליתר דיוק קארדסטוק ויוטה:

מדובר, כמו שאפשר לראות בתקריב, בארבע שכבות: בסיס מקארדסטוק קראפט, עליו הדבקתי סרט יוטה צבוע בלבן, עליו חיתוך בפאנץ' בורדר של קארדסטוק מדוגם ועליו פנצ'וץ' של עיגול עם מדבקת גירוד של האות N, כראוי לנחמה.
בגב הסימניה נעזרתי שוב בחותמת של קסם שימושי, שנוצלה הפעם, כמו שאפשר להבין, עד תום:

צירפתי כמובן כרטיס ברכה. בניגוד להרגלי, הוא לא נעשה כהמשך ישיר של העבודה העיקרית בהחלפה, ולקחתי אותו (או שהוא לקח אותי?) לכיוון אחר:

יש כאן שוב שימוש בטקסטיל (סרט תחרה) ובחותמת השל "קסם שימושי", ובנוסף השתמשתי בחותמת נוספת, אחת הראשונות שקניתי אי פעם (קנדה, 2004. או אולי 1996? מי זוכר...) של Stamping Bella. הרקע הוא - כמה נדוש מצדי - דף מספר שעבר הלבנה עם שכבת צבע אקרילי במכחול יבש.
וככה זה נראה יחד:

מקווה, נחמה, שתיהני מהכל. כן, גם מהספר, למרות שבינינו, הוא רק תירוץ כדי ליצור...