לא כולכם מעודכנים, אבל החודש אני מסיימת את עבודתי בשני מגזינים שערכתי. אחד מהם ("הקליניקה") הוא מגזין בריאות לבני 50+ שערכתי למעלה מארבע שנים, וכמה קטן שהוא היה, יש בו משהו שמאוד אהבתי - מגזין ענייני, בלי - סליחה על הצרפתית - בולשיט שיווקי מיותר וכו'; פשוט מחקרים מתחום הבריאות וכתבות של אנשי מקצוע. נכון ששנים של עבודה בתחום (הרבה שנים. עוד קודם לכן הייתי ב"מנטה" היותר מוכר) הפכו אותי להיפוכונדרית לא קטנה, אבל זו הרגשה טובה לדעת שאת מוציאה תחת ידייך משהו שיש לו באמת ערך, שהוא עשוי באמת לעזור למישהו למצוא פתרון לבעיה שמציקה לו.
בששת החודשים האחרונים, במקביל, החלפתי עורכת בחופשת לידה של מגזין לייף סטייל ששייך לאותו ארגון, "החיים הטובים". ברגע שנכנסתי לתפקיד היה לי ברור שאני חייבת לטפטף פנימה קצת סקראפבוקינג, אז בגיליון השני הקדשתי את מדור התמונות הפותח (אתם מכירים את הסגנון - כפולה של פריטים עם מכנה משותף כזה או אחר - פריטים בלבן לכבוד שבועות, פירות העונה, דברים עם פסים וכו') לנושא החביב עלי - נייר.
אחרי חודשיים או שלושה הוספתי מדור בנושא התחדשות, שעניינו שינויים שאנשים עושים (או רוצים לעשות) בחייהם, בין אם מדובר במעבר מהעיר לקיבוץ, בגירושים או נישואים מאוחרים או - מה שהכי שכיח - שינוי מקצועי. וזו הייתה הזדמנות להמשיך בטפטוף שלי... (-:... חיפשתי אמנית בת 50+, שעשתה מעבר משכירה לעצמאית ואולי גם החליפה מקצוע באותה הזדמנות. ומצאתי. והכתבה פורסמה. וכיוון שמגזין "החיים הטובים" לא מוצע למכירה בחנויות, אני מצרפת לכאן את הכתבה. מי שירצה להתעניין במגזין עצמו יכול לפנות לאתר של הגוף שעומד מאחוריו, "קלאב 50".
במעגלים שאני מסתובבת בהם היום יש לא מעט אנשים (ונשים!) עם כישרון יוצא דופן - מה שגורם לי להזיל ריר, להחליף צבעים ולהפוך ירוקה מקנאה ו...ליהנות מכל רגע! כל כך נעים להיות מוקף באנשים יצירתיים, שחושבים מחוץ לקופסה ולא הולכים תמיד בתלם. והנה פעם אחת הזדמן לי לתרום - ולו מעט - כדי לקדם כישרון כזה.
איזו הרגשה נהדרת!
קוראים לה נעמה מנור והיא הרוח החופשית מאחורי "איגרת שאומרת". חלקכם מכירים אותה כ"נעמה מ3". אני מכירה אותה כאישה מקסימה, מוכשרת כמו שד ועם סגנון עבודה "קלין אנד סימפל" הכל כך אהוב עלי. את הסיפור שלה תוכלו לקרוא אם תלחצו על התמונה ותגדילו אותה ואחר כך אתם מוזמנים לבקר באתר שלה, שבימים אלה קורם עור וגידים או בבלוג שלה, שנותן רק הצצה קטנה לכישרון הגדול שנחבא מאחוריו.
אז נעמה - תודה שהיית "ספורט", ששיתפת פעולה וזרמת עם שגעונות ההפקה ואני מקווה שבמהרה תקצרי פירות רבים וטובים. רק אל תשכחי לשלוח איגרת (-:
בששת החודשים האחרונים, במקביל, החלפתי עורכת בחופשת לידה של מגזין לייף סטייל ששייך לאותו ארגון, "החיים הטובים". ברגע שנכנסתי לתפקיד היה לי ברור שאני חייבת לטפטף פנימה קצת סקראפבוקינג, אז בגיליון השני הקדשתי את מדור התמונות הפותח (אתם מכירים את הסגנון - כפולה של פריטים עם מכנה משותף כזה או אחר - פריטים בלבן לכבוד שבועות, פירות העונה, דברים עם פסים וכו') לנושא החביב עלי - נייר.
 |
| עוד עיתון כלבבי: מסגרת למשקפיים של המעצב ג'ון גליאנו (צילום: אפרת אשל) |
אחרי חודשיים או שלושה הוספתי מדור בנושא התחדשות, שעניינו שינויים שאנשים עושים (או רוצים לעשות) בחייהם, בין אם מדובר במעבר מהעיר לקיבוץ, בגירושים או נישואים מאוחרים או - מה שהכי שכיח - שינוי מקצועי. וזו הייתה הזדמנות להמשיך בטפטוף שלי... (-:... חיפשתי אמנית בת 50+, שעשתה מעבר משכירה לעצמאית ואולי גם החליפה מקצוע באותה הזדמנות. ומצאתי. והכתבה פורסמה. וכיוון שמגזין "החיים הטובים" לא מוצע למכירה בחנויות, אני מצרפת לכאן את הכתבה. מי שירצה להתעניין במגזין עצמו יכול לפנות לאתר של הגוף שעומד מאחוריו, "קלאב 50".
 |
| נעמה מנור נותנת דוגמה (מתוך "החיים הטובים", יוני 2011) |
איזו הרגשה נהדרת!
קוראים לה נעמה מנור והיא הרוח החופשית מאחורי "איגרת שאומרת". חלקכם מכירים אותה כ"נעמה מ3". אני מכירה אותה כאישה מקסימה, מוכשרת כמו שד ועם סגנון עבודה "קלין אנד סימפל" הכל כך אהוב עלי. את הסיפור שלה תוכלו לקרוא אם תלחצו על התמונה ותגדילו אותה ואחר כך אתם מוזמנים לבקר באתר שלה, שבימים אלה קורם עור וגידים או בבלוג שלה, שנותן רק הצצה קטנה לכישרון הגדול שנחבא מאחוריו.
אז נעמה - תודה שהיית "ספורט", ששיתפת פעולה וזרמת עם שגעונות ההפקה ואני מקווה שבמהרה תקצרי פירות רבים וטובים. רק אל תשכחי לשלוח איגרת (-:
