מצד שני יש צד שני

לפני חודש בערך נפגשנו כמה בנות מהקומונה הצפונית כדי לחגוג לליאת יומולדת ולהיפרד ממנה רגע לפני שהיא מדרימה הרחק לאוסטרליה. שברתי את הראש מה להכין למישהי שידעתי שממש באותו רגע נאבקת באריזות, מתלבטת מה לקחת ועל מה אפשר לוותר, וכמעט התפתיתי להסתפק בשוקולד וברכה, אבל לא נשברתי.

ופתאום (נפל העיפרון...?) הבנתי שמה שהיא בטח באמת תרצה לקחת איתה הן כתובות מייל, אתרי אינטרנט ובלוגים של כל מי שהיא עסוקה בלהיפרד ממנו. לא ידעתי אם יש לה מחשב נייד, והנחתי שגם אם כן, לא לכל מקום היא לוקחת אותו איתה. מצד שני ידעתי שיש לי פנקס דו צדדי – כתובות דוא"ל מצד אחד ואתרים מצד שני – שקניתי באיטליה די מזמן ושהוא יכול לשמש אותה בדיוק לזה – הוא מספיק קטן כדי לקחת אותו בפגישות הפרידה בארץ, הוא תופס ממש מעט מקום במזוודה אבל הוא יכול לעזור לה לשמר עולם שלם...

הדו צדדיות של הפנקס גם התאימה בגלל כפל האירועים - יומולדת/מסיבת פרידה –  ככה שמיהרתי לעבור מתכנונים למעשים.

בחרתי בנייר רומנטי להפליא של K&Company ועטפתי בו את הפנקס. אחר כך פינצ'צ'תי והחתמתי ריבועים מסולסלים ועליהם גירדתי כיתובים מתאימים לשני צדי הכריכה – האתרים הכי שווים והאנשים הכי טובים. עם אותו נייר גם הכנתי כרטיס ברכה כפול, ובו איחולי יומולדת שמח מצד אחד ונסיעה טובה מצד שני (תרתי משמע תרתי משמע...) ועליו הוספתי כמה נקודות של סטיקלס מוזהב. את "כל הכבודה" ארזתי בשקית אורגנזה קטנה.

הנה כמהתמונות:

 ועוד אחת:

ותקריב אחד אחרון:

***

ליאת עדכנה כרגע בפורום שהמכולה כבר יצאה ושעוד יומיים גם היא ובעלה ממריאים מכאן. אז עכשיו, כשגם הפוסט הזה ממריא, אני מאחלת לה הצלחה מכל הלב ושתמצא את האושר שלה שם, כאן ובכל מקום!

Paper: Wild Saffron Butterfly Swirl - K&Company

סיפור בזיגזג

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)

חלק ראשון ובו יסופר על יוזמה נהדרת, זכרונות מבית אמא ועוד הוכחה שלא צריך למהר
עדיLee מ"נישה צפונית יוצרת" ארגנה החלפה סביב רעיון מעניין - שילוב של משולשים וזיגזגים ביצירה. מבט חטוף בחבילת הקארדסטוקים החביבה עלי, Citronella מבית K & Company, הספיק לי כדי להודיע שאני מצטרפת להחלפה. לחרדתי הרבה, בפעם השנייה ברציפות יצא שאני מכינה את ההחלפה למי שיזמה אותה (כמו בכרטיס הברכה לפסח, שם הגרלתי את סתיוlove) - אתגר גדול במיוחד. עכשיו נשאר רק במעט הימים (דינג דונג! רמז לבאות....) שנותרו לי להחליט מה עושים.
חיפוש קצר אחרי הרמזים שהשאירה עדי ברשת העלה שהיא חובבת סריגה מושבעת. התחביב הזה מוכר לי מקרוב - אמא שלי היא ללא ספק אלופת העולם בסריגה בכל מספר של מסרגות, כולל חמש ומכונה. אני חושבת שהשיא היה כשבגיל 10 היא סרגה לי אוברול לבן - כתחפושת פורים לחתול.... באופן אישי אמנם לא השארתי רושם עז בתחום הזה, אבל התמונה של מסרגות בכל גודל, אורך ועובי, מסתובבות בקופסאות ונרתיקים למיניהם חרותה עמוק בזכרוני.
מכאן הדרך הייתה קצרה - שלושה גלילי קרטון ממקורות שונים זכו מהר מאוד לטיפול אישי עם הקארדסטוק המפורסם, בשילוב קארדסטוק אדום וסרטי בד, והוצמדו זה לזה אחר כבוד. התוצאה? מתקן למסרגות, כך שעדי תוכל למצוא כל מסרגה שהיא מחפשת:

למתקן הממוחזר הוספתי כרטיס על פי הדרכה שמצאתי כאן.

 ב-25 במרץ, בדיוק כמו שהיה כתוב בקומונה, שלחתי לעדי את החבילה - שמחה שהספקתי בזמן, ומקווה שהיא תאהב את זה. ביחד זה נראה כך:

הכל טוב, נכון? אז זהו, שלא ממש.

חלק שני ובו יסופר מה היו כל הרמזים בחלק הראשון....
(תדמיינו שעברו כמה ימים מאז שקראתן את הפסקה האחרונה... עכשיו אפשר להמשיך...).
ב-25 במרץ, בדיוק כמו שהיה כתוב בקומונה - טוב, לא ממש. בדיוק כמו *שחשבתי* שהיה כתוב בקומונה - נכנסתי לתפוז, רק כדי לגלות שהקדמתי את המשלוח בחודש... עדי אמנם קיבלה את זה בהבנה (ובהתלהבות, אם יורשה לי...), אבל אני התבעסתי. הרי אם היה לי יותר זמן יכולתי לחשוב על רעיון מקורי/מעניין/מושקע/משהו יותר. או לפחות זה מה שחשבתי...
איכשהו הזמן רץ, ולמרות שרציתי לשלוח לעדי עוד משהו, לא ממש הספקתי. ופתאום, בשבוע שעבר, התברר לי, שיש בנות שמביאות את ההחלפה למפגש הקומונה לכבוד ליאת (מזל טוב! כפול! לא, פי ארבע! בקיצור, אין סוף!). מה בנות?!? אפילו היוצרת המסתורית שלי תביא לי את ההחלפה לשם... נו, מה יותר תמריץ מזה להכין תוספת להחלפה? וזה מה שהכנתי:

 אני יודעת, רובכם לא יודעים מה רצתה המשוררת להביע... אבל אם אמא שלי תראה את זה - היא ישר תדע! 
אמא שלי היא מה שמוכר היום כ"אגרנית". היא לא זורקת כלום. פשוט כלום. אבל כמו שאומרים, גם שעון עומד - צודק פעמיים ביום. מאז ומתמיד אני זוכרת שכשהייתה מסיימת לסרוג משהו, היא דאגה לשמור חתיכת חוט יחד עם שרוול הנייר של חבילת הצמר, כך שאם למה שסרגה - צעיף/סוודר/מערכת טיהור מים בשלושה חלקים - תהיה איזו תאונה, היא תדע באיזה צמר השתמשה ותוכל למצוא משהו מתאים. זה באמת עזר לא פעם ולא פעמיים, אלא שהייתה לכך גם תופעת לוואי: המון שקיות עם חוטים מחוברים לפיסות נייר, שמשום מה נעלמים בדיוק כשמחפשים אותם, אבל מפוזרים מסביב בכל שאר ימות השנה.
הזיכרון הזה נתן לי השראה לכרטיס העבודות שהכנתי לעדי. הרעיון פשוט: כשהיא תסיים לסרוג משהו, כל מה שהיא צריכה לעשות כדי להבטיח שגם בעוד שנתיים היא תזכור מה עשתה, ממה ולמי, הוא להשחיל באחת הלולאות שארית מהחוט ולרשום את הפרטים. עכשיו מספיק לשמור כרטיס אחד, שיכיל את המידע הזה לגבי כמות גדולה של עבודות (וכשהוא ייגמר, עדי, אשמח להראות לך איך הכנתי אותו. לא שזו עבודה כל כך מורכבת...).
את הכרטיס הבאתי לעדי למפגש, כתוספת קטנה להחלפה המוקדמת, וככה יצא שהיא הייתה גם הראשונה וגם האחרונה לקבל את ההחלפה... מגיע לה, היא הרי ארגנה את הרעיון הנהדר הזה, לא?!
ובאותה הזדמנות אני מחכה שהעבודה שקיבלתי תעלה לרשת, כדי שאוכל להכניס כאן קישור אליה. בינתיים, הנה הפרטים: מונצ'ה הכינה לי מובייל מדהים (!!!) מזכוכית, בטכניקת ויטראז', בלי שהיא אפילו ידעה שאני גם מתה על זכוכית, כחומר, וגם נורא אוהבת כחולים וטורקיזים. איזו עבודה מושקעת! וכמה נעים להסתכל עליה כשהיא מתנדנדת ברוח מול האור! המון המון תודה, מונצ'ה! שימחת אותי כל כך!

עכשיו אני מחכה להחלפה הבאה... עדי כבר מתכננת משהו בעניין חתולים, נדמה לי, וזה כבר ה"קומפורט זון" שלי... אבל אני מזהירה מראש: את החתולים שלנו אני לא מחליפה בכלום!!!

The Israeli Triangle
As opposed to the Bermuda one, not only that nothing disappeared in the zigzag and triangle swap we had at our commune, but we actually found new objects... 

I was chosen to make something for AdiLee, who organized the swap, and I guess I was so excited I sent it too early... a MONTH too early... And since I thougt I didn't have much time I went for a pretty plain item - a knitting-needles holder. It's made of recycled cardboard cylinders I covered with designer papers and attached together.

I also added a card that opens into two triangles (I found the directions here).

I was hoping Adi would like it, and when I found out I was an early bird, I decided to add one more thing. This time I made her a project card:

Remembering how my mom always keeps a sample of the yarn she uses with the model details, incase she'll need to fix it or something, I made Adi a card to which she can attach pieces of yarn and write the details so she'll know what se used it for. I gave it to her on our commune gathering, so eventually she was the first AND the last to receive her swap.... I just hope she likes it, after all this saga...

DP: Citronella by K & Company

Now I'm going to try and see how many challenges these three items will be suitable for... So let's start:
http://onestopcraftchallenge.blogspot.com
http://papertakeweekly.blogspot.com
http://thecraftypad.blogspot.com
http://stampsruschallenge.blogspot.com
http://klstampinnscrappin.blogspot.com
http://onestopcraftchallenge.blogspot.com
http://pennybfriendssaturdaychallenge.blogspot.com

מקטן עד גדול(ה)

עילי, הבן של אלון האחיין שלי, חגג החודש יום הולדת שנתיים. איזה גיל מדהים, שנתיים! חשבתי לעצמי, שבקצב שבו ילדים היום גדלים ומתפתחים, יש סיכוי שלפני יום ההולדת הבא שלו הוא כבר יידע לקרוא... אז הלכתי על ברכה שהעניין המרכזי שלה הוא אותיות. ברכה שמחה וצבעונית - אבל מספיק בסיסית בשביל שגם ילד בן שנתיים שיסתכל עליה יאהב את מה שהוא רואה. אני מקווה שעד יום ההולדת הבא שלו יזדמן לי סוף סוף לראות אותו פנים אל פנים, כי אפילו בלי שאי פעם פגשתי אותו אני מה-זה מתגעגעת!

ואגב: בן של אחיין -  זה עוד מושג שצריך להמציא לו מלה משלו. זה - ובן של בן דוד. בגיל תשע חשבתי שלבן של הבן-דוד צריך לקרוא נכדוד... ישבתי וכתבתי מכתב לאקדמיה העברית. הם ענו לי שישקלו את העניין - ואני חיכיתי וחיכיתי להחלטה שלהם... אני חושבת שבשלב זה אפשר להבין שההצעה לא התקבלה, נכון? וגם שהשריטה שלי עם השפה באמת התחילה בגיל צעיר. 

בכל מקרה חדל קשקשת ברשת. הנה הצילום (למעשה, הפעם זו סריקה, מה שמסביר את האיכות הירודה של התמונה... צר לי):

Cardstock:Citronella by K&Company; misc.

Letters: Smokey Joe's by American Craft
Stamp: Fairest of them all by Snag'em Stamps

באותו ענף של המשפחה, רק קצת יותר למעלה, חגגה החודש יומולדת גם אחותי הגדולה. כיוון שרק לא מזמן קיבלתי ממנה ערימה של מתנות סקראפ, כולל מסיכות של Tim Holtz, החלטתי לנצל את ההזדמנות כדי לחנוך את אחת מהן לכבודה. 

את החלק של המסיכה עברתי, אני חושבת, לא רע, בעיקר בהתחשב בעובדה שזו התנסות ראשונה שלי עם מסיכות ועם עבודה בגירים. מה שדווקא השתבש היו הנקודות הזוהרות. התחלתי מנקודות ב"פנינים נוזליות", אלא שהכל נראה אנמי מדי, אז עברתי עליהן בסטיקלס בצבעים שונים, מה שבאמת שדרג את הכרטיס, אבל יצר בליטות לא אחידות, שאפילו לא מסתירות את השכבה התחתונה בצבע פנינה. קצת פשלה, אבל אני מקווה שזה נסלח (-:

בכל מקרה, הנה הכרטיס - ובעקבותיו גם תקריב (שתראו כמו שצריך את גודל הפשלה...):

Mask: Tim Holtz

Blending Chalks by Plaid

Bling: Liquid Pearls, Stickles by Ranger

יומולדת שמח לכולכם, וגם לגל, שאת הכרטיס שהכנתי לו שכחתי לצלם... שתהיו בריאים ומאושרים!

Happy Bday, young and younger...

Eli, my nephew's son, just celebrated his second birthday - and less then a week later it was his grandma's - my sister - birthday, as well, so I thought I'll join the post with their cards as well.

I decided to make Eli a card that even if he can't read - he can still enjoy the colors and the joy I think it radiates. Then I added the crown - 'cause he's a real king - and I just love him! Hopefully we'll meet by his 3rd birthday!

Then it was Ala's Bday, and I thought I have to try some of the stuff she just sent me (including the almighty cuttlebug!). And since I never used a mask before - I thought it was time to try the Tim Holtz masks she sent. It went pretty good, until I had to decide about an embellishment. After some  struggle I decided to use the liquid pearls. Big mistake... it had no impact at all! so I covered the dots with stickles, which did the job, but unfortunately didn't cover enough the pearls. Well, I guess next time I'll know better...

Anyway, Happy Bday everyone! 

And here are some challenges I tried to follow:

http://papertakeweekly.blogspot.com
http://aliceinwonderlandchallenge.blogspot.com

אות ועוד

זה שיש לי חולשה לטקסטים, זה לא חדש. לא מדובר רק בחיבה לקריאה ולכתיבה, אלא בכלל באיזו שריטה שקשורה באותיות ובמלים - אני קוראת שלטים כפייתית מגיל חמש בערך, אני מרגישה מוזר במדינות כמו טורקיה, שבהן הכתב הוא אמנם לטיני אבל אין שום סיכוי שאבין ממנו משהו, ולעומת זאת נהנית לשבור את הראש והשיניים כדי להבין כתובת בצ'כית (דרך הפולנית הלא-מי-יודע-כמה שלי) או אפילו בסואהילית. כן, שורשיה של השפה הרשמית בקניה נעוצים בין השאר בערבית, מה שמסביר, למשל את הצליל המוכר של ביטויים כמו "לאלה סלאמה" - ליל מנוחה, או מה שאנחנו קוראים לילה טוב. האקונה מטאטה, מה שנקרא.

החיבה לטקסטים הוליכה אותי, באופן טבעי כנראה, לעיסוק במלים (בשביל זה המציאו בבלוגר את הפרופיל. תקראו, תבינו), אבל מעבר לזה, אני אוהבת גם את המשחקים הגרפיים באותיות ובפונטים, ומתכננת כבר כמה שנים, למשל, לכסות את קיר הסלון בטקסט (ופעם אני גם אספר איזה). אמרתי "פעם", לא התחייבתי לדד-ליין...

ביטוי נוסף לשריטה הזו, הוא המנהג שלי לחקור אנשים לגבי השמות שלהם. בין אם מדובר בשמות יוצאי דופן (או לפחות יוצאי דופן לי), או בשמות משפחה מעניינים ובין אם מדובר בשמותיהם של האחים והאחיות של בני שיחי - אני תמיד שואלת, ומופתעת כל פעם מחדש לגלות כמה מעניין יכול להיות הסיפור מאחורי השם, ואת היצירתיות והמקוריות שהובילו לבחירה בו. ככה גיליתי, למשל, שיש צמדי שמות שכיחים מהרגיל. תבדקו ותגלו שבחלק גדול מהבתים שבהם יש ילד או ילדה בשם אור, יש גם סתיו, ובבתים שיש בהם גיא - יש גם ניר. אין לי הסבר לזה, למעט ההשערה, שמשהו בצליל שלהם קורץ לאותם אנשים - כלומר מי שאוהב את אחד מהם, לעתים קרובות אוהב גם את האחר. מוזר, אבל שכיח...

וככה, בפעם הראשונה שבה פגשתי את ליעונה מנקלי, הרגשתי שהמזל שיחק לידי פעמיים - גם שם פרטי מעניין וגם שם משפחה שמעולם לא שמעתי. מי שרוצה לשמוע את ההסברים יצטרך לפנות אליה, אבל יש סיבות הרבה יותר טובות לעשות את זה - ליעונה היא מפיקה שעובדת בעיתונות כבר הרבה שנים, וככה גם הזדמן לנו להכיר. עם הזמן התברר לי שיש לנו עוד כמה מכנים משותפים - האהבה לעיצוב, למשל, או החיבה לטיפים (טוב, אז יש לי יותר משריטה אחת, קורה...), והסנטימנטים לעבודות יד בסגנון "במקרה הכינותי מראש" ובעיקר לכאלה שנעשו מחומרים ממוחזרים - שזה השילוב האופטימלי בין עיצוב, טיפים ועבודת יד. 

טוב, אז מה לליעונה ולסיפור על האותיות? הנה מה:

מדובר בהדרכה נהדרת להכנה של אותיות דקורטיביות, שהיא העלתה לאתר שלה, Decor Liona, וששום חובב טקסטים/עבודות יד/מיחזור/כל התשובות נכונות, אסור שיפספס. זה קל, זה פשוט, והתוצאה נהדרת!

אז רגע לפני שאני הולכת ליישם את ההדרכה הזו בעצמי, החלטתי לחלוק אותה אתכם. אני אשמח אם תספרו לי מה בחרתם לכתוב, ואם אתם מעלים צילומים של התוצרת לבלוג שלכם - תספרו. אני מבטיחה לקפוץ לבקר (ולא לבקש כלום חוץ מקפה וירטואלי). 

חג שמח ברוורס

(A brief English version is at the bottom of this post)

וואו... פסח, כמו הגשם, חלף הלך לו, וכמעט שכחתי את הכרטיס שהכנתי לרינת, במסגרת ההחלפה של הנישה הצפונית. ההחלפה לוותה בשתי סקיצות לבחירה, ואני הלכתי על זו שנראתה לי נקייה יותר:

 

חשבתי בהתחלה להכין משהו "מצתי", אבל בסוף  הלכתי על המובן מאליו - אביב, פרחים וצבעוניות שעושה שמח בעיניים:

אז למרות שאנחנו כבר אחרי, ברכות עוד לא הזיקו לאף אחד, ככה שאני אלך הפעם על חג שמח בדיעבד!
החומרים, אגב, בסיסיים מאי פעם: ניירות בריסטול ופרחים של פלדע, טקסטורה באחריות הקאטלבג החדש שלי (וזו הזדמנות להודות לאחות שהתרוצצה, חיפשה וקנתה ולאחות שסחבה את המטען הזה כל הדרך מקנדה...) ואותיות של עירית.

Passover passed...
...And I almost forgot to upload the card I made for our commune swap. It was made for Rinat, who also organized it, and was based on one of two sketches she offered.
This time I used plain cardstock and satin flowers, both by Palda, letters by Irit, and I took advantage of my new Cuttlebug (thanks, Ala, for getting it for me, and thanks Irene for carrying it all the way from Canada!).

Here's a close-up. The title says "Happy Holiday, Rinat!".

 All together I think it's more of a spring card than a classic Passover card, but that's just as good, right? 

And I even found some challenges it can go with:

http://frosteddesigns.blogspot.com
http://daringcardmakers.blogspot.com
http://prairiefairyfridays.blogspot.com

http://cinemasaturdaycreativechallenge.blogspot.com
http://allsortschallenge.blogspot.com