ברכותיי!

חוזרת לכמה עבודות פשוטות, בסיסיות ומהירות הכנה. במילים אחרות - כרטיסי ברכה.
הכרטיס הזה הוכן לאורית ב., חברתי הטובה, וניתן לה בצירוף למתנה (שעיוד ידובר בה פה בעתיד), כאות תודה על אחת הסדנאות שהעבירה לנו. מהבסיס הלבן ועד לציפור העץ תוכלו לספור 6 (!) שכבות, ובכל זאת הוא עשוי בסגנון ה-C&S (כלומר Clean and Simple, נקי ופשוט). כל יופיו טמון, לדעתי הענייה-עד-כדי-אוברדרפט, בצירוף הצבעים.

וכדי שלא יהיו אי הבנות - הוא חתוך ישר, זה הצילום שלי שעקום.
עכשיו, אם תהיו שקטים לרגע, תוכלו לראות את הציפור מקרוב:

צבעוניות אחרת לגמרי אפשר למצוא בכרטיס הבא, שהוכן במסגרת אחד האתגרים שמארגנת לנו ללא הרף שולינקה האחת והיחידה. כיף להכין כרטיסים ודפים לפי סקיצות - אם אני במצבוח יצירתי אני יכולה להשתולל; אם ההשראה ממני והלאה - יש לי קווים מנחים שאפשר להיצמד אליהם ועדיין לקבל תוצאה לא רעה. בקיצור, אם עוד לא הזדמן לכם, מומלץ בחום לנסת את השיטה הזו.
באותו שבוע שולי העלתה את הסקיצה הבאה, שנועדה במקור לשמש בסיס לדף אלבום:

וזה מה שעשיתי ממנה:

לי הצבעים האלה מזכירים גלידת פונץ' בננה. מה  זה מזכיר לכם?

ארזתי לבד

כיוון שבזמן הקרוב אני לא מתכננת נסיעה לחו"ל, אני מסתפקת בימים אלה במזוודות סקראפיות. אחת כזו הכנתי כבר לפני כמעט שנה, ליום ההולדת של מיכל האחת והיחידה. אני חושבת שמאז שאנחנו מכירות, זו המתנה הראשונה שהכנתי לה שלא כללה ציפור, מצד שני גם מזוודה זה סוג של כנפיים, לא?!
בכל מקרה, כמו במזוודה שהכנתי לבתיה, גם הפעם לקחתי מזוודת עץ חלקה ונקייה ובלגנתי אותה... צבעתי בגון שמנת, הדבקתי ניירות מדוגמים של Pink Paislee ו-Prima ודפי ספרים מצהיבים (או מוצהבים, מי זוכר אחרי שנה), הוספתי פרחים, תחרות וסרטים למיניהם, ולבסוף הכנסתי למזוודה שקית הפתעות, שהכילה חיתוכי קאטל בג שונים ומשונים (ושאותה שכחתי לצלם).
מה שנחמד במזוודה הזו, הוא שניתן להעמיד אותה בזווית מעניינת, שבה הידית הופכת בעצם לרגלית תמיכה. זו הסיבה לכך שהקישוטונים מודבקים בכיוון שבו הם מודבקים (כשהמזוודה עומדת על הבסיס הצר שלה, הקישוטונים נראים הפוכים). ובעצם מה זה חשוב? בכל מקרה בבטן המטוס אף אחד לא יראה את הקישוטים... ;-)

 

והנה כמה תקריבים:

מיכל, מאחלת לך נסיעות טובות, במציאות ובדמיון, מעתה ועד עולם!

געגועים לוורשה

קצת לפני החלפת הדגים עשינו בקומונה החלפת געגועים - כל אחת כתבה למה/למי/למתי היא מתגעגעת, ומי שהגרילה אותה התבקשה להכין משהו ברוח הגעגוע. נעמי המקסימה (ונטולת הבלוג) כתבה לי שהיא מתגעגעת למשפטים הפולניים של אמא שלה, שנפטרה לפני כחמש שנים. אני חושבת שמיד ידעתי מה אני הולכת להכין לה.

לשמחתי הרבה (ובלי קשר להחלפה) כבר הזדמן לי בעבר לפגוש את חביבה, אחותה של נעמי, מה שהקל את המשימה: כתבתי לה וביקשתי תמונות של אמן המנוחה וציטוטים שלה. קיבלתי אוצר קטן, שחידד בי התחושה שהרעיון הראשוני אכן יתאים כאן.
עכשיו נשאר רק לעצב.
החלטתי ללכת על שילוב צבעים רגוע מאוד - ורוד חיוור ולבן - עם אלמנט חוזר אחד - דויליז (מפיות תחרה מנייר), כי כל בר דעת יגיד לכם שאין בית פולני בלי מפיות תחרה (חוץ מזה שאני גדלתי בו...).
בשלב מוקדם גיליתי, שהתמונות נסרקו ברזולוציה נמוכה, ושאצטרך למצוא דרך להסתדר עם תמונות קטנות בלבד. החלטתי ללכת על פורמט קטן יחסית (כ-15X30 ס"מ) ולהדביק את התמונות על גבי רקע מדוגם ומסגרת לבנה, שיגבירו את הנוכחות שלהן בעמוד.
בכל דף שילבתי תמונה אחת וציטוט אחד - ואל תתפלאו אם המשפטים נשמעים לכם מוכרים: כל מי שיש לו אמא פולנייה - לא חשוב מאיזו עדה היא - מכיר אותם...
הבעיה הייתה שהתוצאה לא נראתה לי מספיק "מגועגעת". חיפשתי משהו שיבטא את החמקמקות של הזיכרון, את הטשטוש הזה של תמונות, קולות וריחות מן העבר. מצאתי אותו בדמות נייר פרגמנט חלבי. ציפיתי בו את כל הדפים, למעט הכריכה, ועכשיו הרגשתי שזה עובד. הוספתי קצת פרחים ופה ושם איזה קישוטון, או נייר רקע, אבל באופן כללי - שוב, למעט הכריכה, שמרתי על עיצוב מאוד בסיסי ומינימליסטי (יחסית לפולנייה...).
לשמחתי, הזדמן לי לתת את ההחלפה לנעמי במפגש פנים אל פנים, ואני לא יודעת מי משתינו התרגשה יותר... מה שבטוח, שמאוד מאוד נהניתי להכין את ההחלפה הזו. עכשיו תציצו בתמונות ובתקריבים, ואולי תבינו למה...

 

כל כך הרבה תמונות, ולא תאמינו, אבל שכחתי לצלם את הכריכה האחורית, את הכרטיס שצורף להחלפה ואת האריזה (דווקא השקעתי בה הפעם...). מצד שני, אולי טוב שכך. גם ככה נסחפתי הפעם... זה לא משאיר ברירה חוץ מללכת עכשיו, לכבות את האור ולשבת לבד, בחושך. דו זובאצ'יינה!

- - - 

Challenges:

Inspired by stamping - April challenge (15.5.14)

בתפריט: דג ממולא

צר לי לאכזב, אבל מתכון לא הולך להיות פה. בטח לא של דג ממולא. אני בכלל בעניין של דגים בגריל, ובפרט בעניין של דגים מנייר. דג אחד ליתר דיוק. למה ממולא? תיכף תבינו.
בחודש שעבר ארגנתי בקומונה החלפת דגים. חשבתי להכין לוח מגנטי שייראה כמו אקווריום, ושהתופסנים יהיו בצורת דגים. אז חשבתי. ברור שהכנתי משהו אחר. נכון, דג ממולא. רק בלי המילוי.
המוחלפת שלי הייתה אורית, וחשבתי שלוחות מגנטיים ואלבומים היא מכינה יום יום ובטח לא צריכה שאני אכין לה, אבל אף פעם לא ראיתי שהיא "טיפלה" בספר, אז החלטתי להכין לה אחד. וכיוון שאורית אדם מאוד פרקטי, בחרתי להפוך אותו לקופסה. כשהיא תמלא אותה יהיה לה... הבנתם כבר... דג ממולא!
ככה נראה הדג שלי כשהוא סגור (ותודה לאורית שהשלימה לי את התמונות שפספסתי):

והנה רגע לפני שהוספתי את ה"בועות":

וכאן אפשר לראות את "החלקים הפנימיים" של הדג:

 

 

והנה הצצה לכריכה האחורית:

ולסיום - כרטיס הברכה שצורף להחלפה:

זהו. מקווה שהיה לכם פסח נעים וטעים (כולל געפילטע פיש ודגים אחרים....).

בוקר טוב, עולם

אתגר 3 בנישה הצפונית הביא איתו סקיצה פשוטה כלבבי:

בניגוד לפעם הקודמת, דבקתי הפעם במקור, ונשארתי נאמנה לסקיצה עד הסוף (כמעט...):

הסרט הצבעוני הוא דבק נייר (לא וואשי) חדש, שקניתי באי ביי. העיגול הוא מתוך חבילת הפתעות מ-ש-ג-ע-ת שקיבלתי מאחותי, שמבקרת בארץ, והוא מיועד בעצם לסמן כוס משקה (ולכן יש בו חור וחריץ - "מלבישים" אותו על רגל הכוס), הכפתור נקנה כפי שהוא כאן, כלומר מושחל - שזה מאוד נוח לעצלנית כמוני. כל השאר הן שאריות, וכיף לי לראות איך אני מנצלת כל פיסת נייר נטושה וזנוחה...
אחרי כל הצבעוניות הזו, החלטתי להכין עוד כרטיס לפי אותה סקיצה, הפעם רגוע ובהיר:

כיוון שט"ו בשבט חלף הלך לו, אני עדיין לא יודעת מה יעלה בגורלו של האיחול הפורח הזה, אבל אני בטוחה שאמצא לו בית חם...חוץ מזה, יש פה סוד... מי שיציץ מתחת לתחרה יגלה שם קאפקייק משגעים שמסתתרים ומחכים שינגסו בהם. הרקע, אגב, הוא תוצר של הקאטל בג, הנייר התכלכל הוא כולו שאריות של אותו דף והפרח המודפס הוא בראד שנקנה כחלק מחבילה שלמה לפני די הרבה שנים, בביקור בקנדה. לא יודעת למה לא השתמשתי בהם עד היום, כי הם באמת מקסימים בעיניי.
טוב, שבוע שני ברציפות שאני משתתפת באתגר של הקומונה. יפהההההההה!

Challenges:

#15 @ Seize the sketch