עוד אחד ודי...

זהו הכרטיס הלפני אחרון בסדרה שהעליתי כאן בשבועות האחרונים. בשבוע הבא התעלומה תיפתר. בינתיים, הנה הכרטיס החדש:

הכרטיס נעשה במסגרת אתגר הטלאים של Scrappy Hands והוא אחד משני כרטיסים שנוצרו מאותו נייר מדוגם מבית The Paperie Girl ז"ל. למעשה זו שארית אחרונה שנותרה לי מהנייר הזה, שארית ששמרתי עליה מכל משמר. עד שנקרתה לי ההזדמנות, ויצרתי ממנו כרטיסים לשתי חברות אהובות במיוחד: נעמה מ"איגרת שאומרת" ושולי מ"שולינקה" - תציצו בבלוגים שלהן. אני מבטיחה לכם הנאה גדולה.
הנה גם הכרטיס השני:

הכרטיסים הוכנו כאמור לאתגר הטלאים, ואתם יותר ממוזמנים ליטול בו גם חלק - מה עוד שיש בו פרס שווה במיוחד לכבוד ראש השנה: סט פאנצ'ים ודף מדבקות תרומת חנות היצירה החביבה עלי, מסטיקים:

 

והנה כמה תקריבים:

 

 

אשמח לראות בבלוג האתגרים שלנו מה הכנתם בהשראת טלאים... ובפעם הבאה - הסוד הגדול נחשף!

הנה ימים באים...

...למעשה יום אחד. אבל אי אפשר לדבר על זה עדיין, כי הכרטיסים לכבוד היום הזה הם סוג של הפתעה. פשוט אל תתפלאו שכל הכרטיסים שאתם רואים כאן בזמן האחרון נושאים את אותה חותמת. זהו, זה כל מה שאני יכולה להגיד בעניין. בינתיים.

וחוץ מזה: הכרטיס הוכן בהתאם לסקאלת הצבעים של אתגר 45 בבלוג האתגרים שאני חברה בצוות העיצוב שלו, Scrappy Hands. בשבוע הבא תראו כאן עוד כרטיס לאותו אתגר (כן, הפעם הכנתי מראש, אז אני יכולה להתחייב, אירוע נדיר במחוזותיי...), וגם הוא יישא את אותה חותמת. נו, טוב, כבר דיברנו על זה.

מה עוד יש בכרטיס, חוץ מהחותמת של Kaiser Craft? דף רקע שהוא חלק מסדרת גלויות שהזמנתי פעם לעסק שלי, וכמה מהן נותרו ללא שימוש (מיחזור! יש!), פנינים דביקות ועוד שתי שכבות של מאטינג. לא חושבת שזה יכול להיות יותר פשוט מזה. הנה כמה תמונות:

 

 

טוב, אני רצה לעניינים פחות כיפיים מכרטיסי ברכה. מחכה לראות את התגובות שלכם (כאן) ואת העבודות שלכם (בבלוג האתגרים), ושיהיו לכולנו ימים טובים טובים!

שאריות של החיים

בתוך כלחץ הזמן והעבודה שנקלעתי אליו בזמן האחרון, אני מתקשה למצוא זמן ליצור. למזלי יש לי את ההתחייבויות שלי לבלוג האתגרים שלנו Scrappy Hands, אז יש לזה גם תוצאות. צנועות, אבל תוצאות. זו גם הסיבה שהצלחתי להכין כרטיס חדש בסוף השבוע הזה:

האתגר הפעם הוא סקיצה, כלומר להכין כרטיס, דף באלבום או כל עבודה אחרת, המבוססת על השרטוט הבא:

קצת הכעיס אותי שלחצתי על החותמת יותר מדי, מה שגרם לאותיות לאבד את החדות שלהן, אבל זה בסדר - אני אוהבת אותה מספיק כדי להכין ממנה עוד כמה כרטיסים. היא, אגב, חלק מסט חותמות של Kaiser Craft. בנוסף יש כאן חותמת ספוג לא ממותגת, שקניתי פעם בחנות השנקל הקרובה, מדבקות צבעוניות, קארדסטוק לבן שמשמש כבסיס וכרקע, שאריות של קארדסטוקים מדוגמים וחלק מאריזה של Pink Paislee. בקיצור, חומרי גלם בסיסיים מאוד, שיצרו כרטיס פשוט למדי, אבל כזה שאני אוהבת.
ולפני שאני חוזרת לענייני העבודה שלי, הנה עוד כמה תמונות. אתם מוזמנים לבקר בבלוג ולהעלות אליו את העבודות שלכם לאתגר החדש.

מהר מהר לפני שייגמר

כרטיס ברכה ליום הולדת בהשראת האתגר החדש שלנו, ב-Scrappy hands, שעוסק הפעם בשעונים - ובסוף יש גם שאלה חשובה. כלומר חשובה לי...

על רקע כרטיס קראפט בסיסי (מהקנייה ב-13Art), החתמתי בסטאזון לבן חותמת של המפטון ארט שמאוד משעשעת אותי, הוספתי שעון מסדרת ה-Sheers של Maya Road, שקניתי לפני המון שנים (רואים? רואים איך השחלתי את מוטיב הזמן גם כאן?!? חחח...). עליו הדבקתי מרכז פרח, של Prima אני חושבת, וסיימתי עם קו מקווקו מסביב.

כמו שמרמזת הכותרת, אני ממש קצרה בזמן כרגע (...), אז הנה עוד כמה תמונות - ואני עפה... Time flies, אתם יודעים... ;)

אה, עוד שני דברים: קודם כל לכרטיס הזה, כמו לכל כדור, יש כתובת והיא תצטרך לחכות, כי היומולדת של בעלת הכתובת רק עוד חודשיים... שנית, שאלה שהעסיקה אותי תוך כדי עבודה: הכרטיס הזה מדבר על וינטג' ועושה שימוש באלמנטים וינטג'יים (השעון עם הספרות הרומיות, מרכז הפרח המקוצ'קץ', החותמת המהוהה), אבל הקו הכללי שלו נקי ועכשווי - שמתם לזה לב? מה חשבתם בעניין? אשמח אם תספרו לי.
***
טוב, לא יכולתי שלא.. שדרגתי: הוספתי תחרה ואני מתלבטת לגבי שרשרת פנינים. תמונות מעודכנות - מחר.

המנון ליקינטון

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים" ובאתר של קלאב 50 

נתחיל מהחיסרון הגדול: ליקינטון שלי, יפה ככל שיהיה, אין ניחוח משכר. הנה, אמרתי את זה. לעומת זאת, גם אין לו דרישות גדולות: הוא לא חייב שמש, הוא לא צריך חומרי דישון, ועל מים בכלל אין מה לדבר. אפשר להכין אותו משאריות נייר או מחומרים ממוחזרים, והוא ייראה נהדר גם באגרטל, גם בעציץ ואפילו כתוספת לאריזה יפה.
מה צריך? 

רצועת נייר צבעוני עבה בגודל 5X30 ס"מ

רצועת נייר ירוק עבה בגודל 6X15 ס"מ

שיפודי עץ

צבע ירוק (אקריל/גואש)

מספריים

דבק דו צדדי/דבק פלסטי

פלורל טייפ ירוק (דבק נייר הנמכר בחנויות יצירה/פרחים)
מה עושים?
1. קפלו את שתי רצועות הנייר לאורכן, במרחק של כס"מ מהקצה. זה לא חייב להיות ישר ומדויק, ונועד רק לסמן עד היכן לגזור אותן. מהרצועה הירוקה, שתשמש כעלים, גזרו מסרק שהשיניים שלו משולשות – השתדלו שהמשולשים יהיו צרים וארוכים. את הרצועה הצבעונית גזרו למסרק ששיניו ישרות. רוחבן צריך להיות 2-3 מ"מ.

2. צבעו את שיפודי העץ בצבע ירוק או עטפו אותן עם הפלורל טייפ. שימו לב: בניגוד לנייר דבק רגיל, הפלורל טייפ הופך לדביק רק כשמותחים אותו, ולכן כשאתם עוטפים את השיפוד הקפידו כל הזמן למתוח אותו, כך שהדבק ישתחרר ממנו, ואז להצמיד את הסרט. אם הוא נקרע, אין צורך להתחיל מחדש - חזרו פשוט על הסנטימטר האחרון עם שכבה נוספת.

3. התחילו לגלגל את "שיני המסרק" של רצועת הנייר הצבעונית. תוכלו להיעזר לשם כך בשיפוד. הקפדנים יגלגלו בכל פעם פס אחד, חסרי הסבלנות יכולים לגלגל 4-3 פסים יחד, ואז להוציא את השיפוד מהצד, כדי שהסלסול לא ייפתח. 

4. הדביקו על החלק השלם של הרצועה (זה שלא גזרתם) דבק דו צדדי, או מרחו שכבה דקה של דבק פלסטי.

5. לפפו את הסרט הצבעוני סביב השיפוד, בקו אלכסוני מלמעלה כלפי מטה. אם בכוונתכם לנעוץ אחר כך את הפרחים בעציץ - שימו לב להדביק את הפרח בקצה השטוח של השיפוד, כך שהחוד יהיה למטה.

6. סיימתם להדביק את הפרח? סיימתם את רוב העבודה! עכשיו לפפו קטע קצר (4-3 ס"מ) של פלורל טייפ סביב בסיס הפרח, כדי להסתיר את נקודת החיבור ולחזק אותו.

7. גזרו את הרצועה הירוקה למקטעים של שלושה משולשים. כל קטע כזה יספיק כדי להקיף את ה"גבעול". הדביקו או מרחו דבק על בסיס הרצועה ולפפו (הפעם בקו ישר) 3-2 ס"מ מתחת לבסיס הפרח.

8. גזרו עוד חתיכה של פלורל טייפ ולפפו סביב בסיס העלה. חזרו על הפעולה 4-3 פעמים, והשתדלו שהעלים יבצבצו מצדדים שונים של ה"גבעול". בעזרת להב המספריים עגלו מעט את העלים כלפי חוץ. אל תמתחו את הנייר יותר מדי, אבל אם בטעות אחד העלים נקרע, תוכלו להוסיף בצמוד רצועת עלים נוספת, או להסתפק בשני עלים באותה נקודה.

חיים בסרט

בחנויות הפרחים (ולפעמים גם בחנויות היצירה) אפשר למצוא פלורל טייפ בצבעים נוספים, בעיקר חום ולבן. הסרט החום יתאים אם תרצו ליצור ענפי עץ  מלאכותיים – במראה טרי או יבש, כמו הסיכה בתמונה כאן. הלבן, לעומת זאת, ייצור מראה פחות טבעי, אבל חגיגי מאוד, ויתאים במיוחד לפרחים שישמשו אתכם כתפאורה לשולחן חגיגי.

לסיום, ההדרכה להכנת היקינטון, כפי שהיא נראית במגזין: