3.10.10

נא להכין כרטיסים לביקורת...

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)
(זו אני מדברת לעצמי בקול רם... נראה אתכם נוסעים ברכבת יום-יום במשך שנים ולא מפתחים הרגלים מוזרים... ואני לא מתכוונת לזה שאני מדברת לעצמי בקול רם, זה לא מוזר... אני מדברת על... טוב, נו, לא חשוב...).
השבוע, כמו שאתם רואים, אני עושה השלמות ומעלה עבודות בקצב משופר. וככה, בחיפוש בתיקייה, גיליתי כמה כרטיסים ממש ישנים, שאיכשהו לא זכו להצטרף לפנתיאון של המאה ה-21 - האינטרנט.
בין השאר, גיליתי את כרטיס הברכה הזה:
 
הוא הוכן לפסח לזוג חברים טובים, ומשום מה כשהגענו אליהם – הוא לא היה באריזת המתנה. כיוון שידעתי שהכנסתי אותו זה נראה לי מאוד מוזר,  ולא הבנתי איך כרטיס תופס כנפיים וממריא לו. כשיצאנו מהם, הרבה אחרי חצות, פתאום אני רואה שהוא מונח בכניסה לחדר המדרגות, על הרצפה – ולמרבית הפלא לא הייתה עליו אפילו טביעת רגל אחת (אפילו לא פחמנית...). בכל מקרה, אני לא יודעת של מי הנייר המדוגם, כיוון שהוא הגיע אלי באיזו חבילה של החלפה או משהו כזה. הנייר המדוגם בכרטיסים הוא מסדרת Funky Vintage של מייקינג ממוריז - ותודה לדורלי, שלא רק עדכנה אותי בעניין, אלא בכלל אחראית לכך שהניירות האלה הגיעו אלי במקור...
כיוון שאהבתי מאוד את התוצאה, השתמשתי חודשיים אחר כך באותו שילוב חומרים כדי להכין כרטיס ברכה ללוריין, אשתו של אלון. הפעם ויתרתי על הסרט התכלת ושמרתי נאמנות לקראפט החביב עלי.
 
ואם כבר אנחנו בענייני אלון ולוריין, אז הנה עוד כרטיס, ששלחתי להם גם לפני חודשיים בערך, כדי לברך אותם על המעבר לסינגפור. עכשיו נשאר לי לשכנע אותם לעבור למלזיה, ולפתח יחסי ידידות קרובים עם איירין טאן – ואני מסודרת...
הכרטיס הזה נעשה בעזרת מסיכה של Heidi Swapp וחותמת של טים הולץ. אני מוכרחה להודות שכל עניין המאסקינג עדיין חדש לי ודורש תרגול, כי בינתיים אני לא ממש מרוצה מהתוצאות. ואם למישהו יש טיפים בעניין – אשמח לשמוע אותם...
אחרון חביב הוא כרטיס לחתונה שחברה ביקשה שאכין, כשהרעיון הוא לעשות שימוש בצבעים ובסגנון של ההזמנה לאותה חתונה. גם שם היו פסים לאורך בצבעוניות דומה, ואלמנטים מרחפים נוספים. מה שכן, רק מאוחר יותר קלטתי שהצילום הוא לפני הוספת הכותרת, מה שמסביר את הריקנות... התמונה הנוספת היא של המעטפה שלתוכה הוכנסה הברכה, שגם בה עשיתי שימוש באותה חותמת פרפר (מתוך In the Garden של Anna Griffin).
זהו להפעם. מחר, כמו שכבר כתבתי, חוזרים לשגרה, ואני לא רק מקווה למצוא בשגרה הזו זמן לכתוב יותר, אלא לנסות לשלב את הכתיבה כאן בשגרה. במלים אחרות, להחליט על יום קבוע שבו אני כותבת – בין אם יש לי זמן ובין אם לא, בין אם כבר כתבתי באותו שבוע ובין אם לא. נראה אם זה יעבוד.
ואתם, שיש לכם בלוגים, מה אתם עושים – כותבים כשבא? כותבים כשיש זמן? כותבים בזמנים קבועים? אשמח לשמוע ואולי לאמץ רעיונות.
Ready, Set, Card
As I didn't write for some time I have a pile of cards that didn't get their deserved attention and were left out in the darkness of my hard-drive.
The first one, for instance, is a Passover card... Yes, from about 5 months ago... I made it for two very dear friends, and it's like it was destined for life of solitary... First it was lost on the way to their house. We found it later that night and I was surprised (and happy!) to see that after it was lying on the floor for a few hours in the front yard no one stepped on it. Now its picture is saved as well...
The next card was made with the same materials, as I loved the combination. This one is a birthday card (da... let's see... it says 'happy birthday'... it must be a wedding card!) for Lorraine, Alon's wife. What I like better about it is that I left out the blue ribbon and stuck to the Kraft paper. I think it works great!
Here is another card for Lorraine and Alon. This one was sent to them when they moved to Singapore, awhile ago. I'm still hoping they'll consider moving to Malaysia... any scrapper who reads this knows why... That's right, Irene Tan... If she can't come here at least I'll send my "Singaporean" family to her... she might have some scraps for me... lol...
Anyway, for their card I used Heidi Swapp bird mask and Tim Holtz stamp. I still need a lot of masking practice (So you hear that Alon? that's another reason to get friends with Irene Tan...).
Last but not least is a wedding card I made on a friends request. She brought with her the invitation and asked me to make a card in the same style, so I did: they are both very colorful, with vertical stripes and some "flying objects", which I interpreted as butterflies. I stamped them again on the envelope (using the one from In the Garden collection by Anna Griffin).
That's it for today. I'm hoping to get back to blogging on a more regular basis, and I'm thinking of writing on a set day. I'd love to hear how often do you blog and on what basis, so maybe I'll get an idea from one of you on how to do it. 


Challenges:
Turquoise, Red and Pink at the Corrosive Challenge

7 תגובות:

  1. מאוד אהבתי את הרצף, בעיקר את הראשון...הנעלם.
    אני בעיקרון התחייבתי לעצמי שני פוסטים בשבוע...ואני די עומדת בזה. לרוב בראשון-שני ובחמישי- שלישי...משתדלת בתקופות רגועות להכין מאגר פוסטים ולפרסם אותם בתקופות לחוצות יותר...

    השבמחק
  2. וואו, זה רעיון שלא חשבתי עליו, להכין סטוקים (בעיקר לאור העובדה שאני בין כה וכה מעלה תמונות באיחור של חודשים...). תודה! וברוכה השבה, אם אני מבינה נכון... (-:

    השבמחק
  3. מושית103.10.10

    כולם יפים ובעיקר הראשון.מינימליסטי וכל כך עדין ויפה. הכיתוב הוא כתב יד או פונט מחשב?

    השבמחק
  4. כרטיסים נקיים ויפים כהרגלך,אני אוהבת במיוחד את זה עפ הפרפרים.
    אני נוהגת לכתוב פוסטים גם אם הם לא גמורים,שחסר לי תמונות או פרטים וכשיש לי זמן אני מעדכנת כשהרשומה מוכנה לדעתי רק אז אני מפרסמת.

    השבמחק
  5. גלשי3.10.10

    מאוהבת בפרפרים. הם כל כך יפים ומוסיפים המון.
    חותמת מקסימה ובעיקר השימוש שעשית בה.

    השבמחק
  6. תודה על השיתוף. ומושית, אלה אותיות מתגרדות.

    השבמחק
  7. אנונימי4.10.10

    ווינטאם יקרה, גם אני מקווה שתכתבי יותר. אני תמיד שמחה כשאני רואה הודעה שיש פוסט חדש שלך.

    מאד מוצאים חן בעיני הכרטיסים שלך! אני חושבת שהכי אהבתי את השני.
    גם זה עם המסכה מקסים. סגנון אחר. שונה. בהחלט מקסים!!

    ליאור

    השבמחק

אני תמיד שמחה לראות תגובות ולקרוא אותן!