14.12.12

אתה והחבר'ה

השנה ציינו בני המחזור שלי את יום ההולדת ה-50 שלהם (הם ציינו. אני התעלמתי באלגנטיות...), והתאריך החשוב גרר אחריו בין השאר שורה של פגישות מחזור - בית ספר, גרעין, תנועה, מה לא. אחד המפגשים המרגשים האלה היה של חוג "הראל" - ככה קראו לקבוצה שלנו במחנות העולים, כי במחנות העולים כל דבר צריך להיות מיוחד - לכולם יש קן? לנו היה "מחנה". לכולם יש קבוצה? לנו היה "חוג". לכולם היה שרוך בחולצה? לנו היו כפתורים. וכשכולם במסעות השאירו את התרמיל באוטובוס, אנחנו סחבנו אותו על הגב - והשתכנענו שאנחנו נהנים מזה...
בכל מקרה, למפגש של חוג "הראל" הזה הגיע, בין השאר, בנדה - חבר ילדות שכבר הרבה שנים מתגורר בניו זילנד, ככה שכל פגישה אתו היא סוג של פגישת מחזור וזה תמיד נורא כיף. אלא שהפעם היה בזה משהו נוסף - בשבוע שבו עשינו את פגישת המחזור, בנדה חגג יומולדת 50. מישהי הציעה להכין עוגה ולהפתיע אותו, ואני החלטתי שזה לא מספיק...
כמה ימים לפני כן, כשכמה מהחבר'ה נפגשו אצלי כדי לסכם מי מביא מה למפגש, באופן טבעי נשלפו לשולחן אלבומי התמונות של שנות נעורינו. צחקנו מהן, התעלמנו מהשיער שנעלם לבנים ומהגזרה שהתעבתה אצל הבנות, וישר התחילו כמובן לזרום זיכרונות, שרק תמונות במצלמת פוקט עם נייר קודאק שהאדים עם השנים, יכולות להעלות.
והיה עוד משהו: היו קריאות בנוסח "יה! מי צילם את זה?!?!", "וויי! אף פעם לא ראיתי את התמונה הזאת!", "יו.... אני רוצה את זו! אני רוצה את זו! אין לי אותה!"... אז אמרתי שאפשר לסרוק וכו', אבל האמת היא שכולנו ידענו שנכון שיש רצון ויש כוונה, אבל בדרך כלל זה נעלם איפשהו בין החדשות לבין התור בבנק...
ואז, כשנזכרתי שלבנדה יש יומולדת - ידעתי ישר מה אני הולכת לעשות - למרות שהיו לי פחות מ-48 שעות, כולל להכין פשטידה ועוגה, התיישבתי לסרוק את התמונות ורצתי לחנות להדפיס אותן.
הצצה מהירה בתוצאה העלתה שאין הרבה מה לעשות איתן. עם כל הכבוד לתיקונים בפיקסה, ובעיקר אחרי הגדלות ומחיקות של פרטים מיותרים בתמונה (אף פעם לא הייתי צלמת דגולה...) - מה שהתקבל היה מזעזעז למדי. הפתרון היחיד שהעליתי בדעתי היה להדפיס אותן בשחור לבן, ו"להפוך את הדפקט לאפקט" - שיראו שזה ישן ושלא יצפו ליותר מדי... וזה בדיוק מה שעשיתי.
כפיצוי על המונוטוניות של התמונות בחרתי בדפים מקולקציות שונות של BasicGrey. כאלה שיהיו צבעוניות מספיק - אבל לא נשיות מדי. כתום/שחור/אפור נראה לי שילוב מתאים - ויחד עם נפלאות הביינד-איט-אול יצא אלבום קטן (17X17 בערך), שיש בו 8 דפים דו צדדיים מקארדסטוק שחור + כריכה. בחלק מהמקומות ציינתי תאריכים וכתבתי כמה מלים, בכפולה אחת שילבתי שיר שהיינו שרים בתנועה (ושגם מדבר על גיל 50), ובחלק מהעמודים השארתי לבנדה מקום לכתוב פרטים נוספים.
אני חושבת שהמתנה ריגשה אותו - אני יודעת שאני התרגשתי מכל המפגש הזה ומהזיכרונות שהוא העלה בי, ושנהניתי מאוד להכין את האלבום. בעקבותיו, אגב, הכנתי עוד אחד בפורמט זהה, ללא תמונות, אבל על זה בפוסט נפרד.
אז אחרי כל הקשקשת הזו ולפני שנחגוג 60 - הנה התמונות. והפרחים לצה"ל :)
 








24 תגובות:

  1. מזכיר לי את הילדות,אחיהייתה לו תסרוקתכזו- רעמת תלתלים..... חחחחח וגם הוא היה עומד כך בפוזה ועושה שרירים:-)
    אלבום נהדר!

    השבמחק
  2. מקסים. אהבתי את הצבעוניות המאופקת. אין ספק שזו מזכרת נהדרת.

    השבמחק
  3. היו ימים...
    אלבום מקסים - שילוב הצבעים סולידי ויפייפה!!

    השבמחק
  4. אנונימי15.12.12

    את כותבת כל כך יפהה ואני נהנית מהפוסטים המעניינים
    שלך !!!!
    האלבום מקסים ובחירת הצבעים מצויינת.
    הכל מוקפד ובטוב טעם .
    אוהבת. בתיה /. סימפטיה

    השבמחק
  5. איילה15.12.12

    הכתיבה שלך נפלאה וזורמת ואהבתי מאוד את האלבום.

    השבמחק
  6. אלבום גברי ומשובח!!!
    איך איך שאני אוהבת את התמונות הישנות האלו, יש לכן ניחוח מתוק של התרפקות על העבר, שירי "הנהג שלנו חברמן..." וימים יפים של תום.
    עיצוב האלבום כל כך אלגנטי, נקי והצבעים פשוט מקסימים.
    עיצוב משובח ומושלם כמו שאת תמיד יודעת לעשות.
    למזלי הוכחת שהיית פעם בת 16 :-)
    נשיקות נסיכה
    שולי

    השבמחק
  7. כזאת נוסטלגיה מרגשת מוגשת בטוב טעם, הפשטות והניקיון כל כך התאימו. אהבתי מאוד.

    השבמחק
  8. מתנה ומזכרת ניפלאה! ואת לא הישתנית כלל :-) .
    כל הכבוד ויישר כח!

    השבמחק
  9. כ"כ מרגש!
    מי בן 50???
    תשמעי, הכנת יופי של אלבום. מזכרת נהדרת ומרגשת! אני בטוחה שבנדה התרגש לקבל אותו!
    והיה עוד משהו שרציתי לכתוב כאן אבל מההתרגשות, או מהגיל....שכחתי....

    השבמחק
  10. אלבום יפיפה! בכלל לא מרגיש מונוטוני. וכתבת נהדר את סיפור הרקע.

    השבמחק
  11. אנונימי15.12.12

    תמי , כהרגלך , אלבום מקסים .איזו מזכרת מהממת.
    סוזי

    השבמחק
  12. יא, מקסים. מושקע ועדין כל כך

    השבמחק
  13. פוסט מרגש, עיצוב מקסים ומזכרת נהדרת!
    אהבתי מאוד את התוצאה.

    השבמחק
  14. מתוק מאוד... איזה כייף לו!

    השבמחק
  15. WOWת
    כמה מרגש ומעורר נוסטלגיה.
    את כותבת ברהיטות , יוצרת סקרנות, מעלה חיוכים, צתינית לעיתים (מי לא?)
    היה כייף לקרוא רשומה זאת, ולראות את אלבום התמונות שעיצבת.
    מתנה נהדרת , שמרגש וכייף לקבל אותה .
    מעוצבת בהתאמה לגבר, מותאמת צבעים, תוכן וצניעות שלא לגלוש חלילה לקיטש ולעיצוב "נשי" . כרגיל- תמי את במיטבך!
    אוהבת נעמה

    השבמחק
  16. מתנה מקסימה, ואכן התמונות בשחור לבן מדגישות את הנוסטלגיה יותר.

    השבמחק
  17. מושית1016.12.12

    רעיון נפלא! האלבום מקסים, התמונות בשחור לבן והדפים משתלבים באופן מוחלט. מתנה נהדרת.

    השבמחק
  18. אורית פורת (פימון)17.12.12

    תמי, יצא אלבום משגע!
    אני מאוד אוהבת את הגוונים שבחרת שמאוד מתאימים לאווירה בתמונות - נוסטלגיה במיטבה וברור שחברך התרגש, איך לא?
    מקסים!!

    השבמחק
  19. בלוג שכולו תענוג!
    ראיתי בתי ציפורים קטנים ( בערך ביוני) מאוד מדליקים!
    בברכה
    נעמי
    נב
    תהליך הזהוי בבלוגר של גוגל הוא כל כך מעצבן ואפשר להפטר ממנו במהירות.....

    השבמחק
  20. יצא ממש מקסים ואני בטוחה שהוא התרגש!!

    השבמחק
  21. האלבום הזה משגע!
    נקי, גברי ומרגש :)
    מתנה נפלאה.

    השבמחק
  22. איזה רעיון מדהים ואיזו נוסטלגיה!
    אני לא יודעת מה לשבח קודם,
    הכל כל כך יפה - הצבעים ,הכללל...
    כל הכבוד על ההשקעה,
    על הרעיון , והכי הכי על הביצוע.

    אפי


    השבמחק
  23. יו, אפילו אני התרגשתי. ואני לא מכירה את בנדה...
    עבודה יפהפיה, ובטוח שהוא משוויץ עם האלבום למי שרק אפשר.

    השבמחק
  24. Wow,didn't remember all the boys with Afro hair:-)meragesh Meod,even for me.beautiful albom..
    Neshikot

    השבמחק

אני תמיד שמחה לראות תגובות ולקרוא אותן!