קטע שכתבתי למדור התרבות במגזין "החיים הטובים" ולאתר האינטרנט של "קלאב 50":
נדמה שהביקור בתערוכת "מן המוכן – 100 שנים ל-Ready Made", המוצגת במוזיאון חיפה לאמנות, מתרחש בשני מישורים בו זמנית: מצד אחד מדובר בתערוכה של אמנות מודרנית, שלמוצגים בה נלוות אמירות עכשוויות מאוד, שהן הרבה מעבר לאסתטיקה של המוצגים עצמם. בה בעת החומרים שמהם עשויים המוצגים הם ישנים, מוכרים, ו...כן, אפילו חביבים ברובם. הדואליות הזו מלווה את המבקר לאורך כל התערוכה, שהיא ככל הנראה אקט הכבוד המרשים ביותר לו זכה זרם ה"רדי מייד" בישראל. מדובר, למי שמתעצל לנבור באנציקלופדיה (או שכבר הפך אותה ליצירת אמנות), בהענקה של משמעות חדשה לחפץ מוכן, באמצעות שינוי הייעוד שלו או האמירה המקורית שלשמה נוצר. מי שייסד את הזרם הזה, לפני 100 שנים בדיוק, הוא מרסל דושאן הצרפתי, כשחיבר גלגל אופניים לשרפרף מטבח, והציג את הפריט החדש בסטודיו שלו. כמה מהגרסאות ליצירה המכוננת הזו מוצגות אף הן בתערוכה, לצד עבודות אחרות של דושאן ובעיקר לצד עבודות של אמנים ישראלים היוצרים באמצעות מדיה שונים. כך, למשל, מציג כאן צחי חכמון את "מנהרה": סדרה של מזרנים זוגיים משומשים, שמצא ברחבי תל אביב וגוש דן, אותם הצמיד זה לזה ופער בהם פתח. לכאורה מדובר בחומר רך, עוטף ומנחם, אלא שעם החיתוך נחשפו החומרים הקשים שמהם יוצרו המזרנים, קפיצים וחוטי מתכת, שהמעבר דרכם בלתי אפשרי ובוודאי לא נעים ולא נוח.
בחלל אחר מוצג
פרויקט מרתק, חוצה ימים ויבשות, של בתיה שני, שכבר כ-20 שנה שולחת מעטפות
מעוצבות מעשה ידיה לכתובות פרי דמיונה ברחבי העולם. אחרי שהן עושות דרך
ארוכה, הן חוזרות אליה בצירוף חותמות הדואר השונות, ובעיקר ההכרזה "כתובת
לא קיימת", או "הנמען אינו ידוע". בתערוכה היא מציגה אלפי מעטפות כאלה, שכל
אחת מהן היא סיפור בפני עצמו – הן מבחינה עיצובית והן מבחינה רעיונית.
בסך הכל מוצגות בתערוכה עבודות של 37 אמנים, המציגים עולמות שונים מאוד, מעוררי מחשבה ורגשות הנעים בין עניין, נועם וגעגועים לכעס וחרדה (כמו ההנחיות המוגדלות לשעת חרום של אסף סטי, שמזדקפות מול המבקר בתערוכה כשהוא יוצא מן המעלית או עולה בגרם המדרגות).
נעילה: ינואר 2014
כתובת: מוזיאון חיפה לאמנות
טלפון: 04-9115997
נדמה שהביקור בתערוכת "מן המוכן – 100 שנים ל-Ready Made", המוצגת במוזיאון חיפה לאמנות, מתרחש בשני מישורים בו זמנית: מצד אחד מדובר בתערוכה של אמנות מודרנית, שלמוצגים בה נלוות אמירות עכשוויות מאוד, שהן הרבה מעבר לאסתטיקה של המוצגים עצמם. בה בעת החומרים שמהם עשויים המוצגים הם ישנים, מוכרים, ו...כן, אפילו חביבים ברובם. הדואליות הזו מלווה את המבקר לאורך כל התערוכה, שהיא ככל הנראה אקט הכבוד המרשים ביותר לו זכה זרם ה"רדי מייד" בישראל. מדובר, למי שמתעצל לנבור באנציקלופדיה (או שכבר הפך אותה ליצירת אמנות), בהענקה של משמעות חדשה לחפץ מוכן, באמצעות שינוי הייעוד שלו או האמירה המקורית שלשמה נוצר. מי שייסד את הזרם הזה, לפני 100 שנים בדיוק, הוא מרסל דושאן הצרפתי, כשחיבר גלגל אופניים לשרפרף מטבח, והציג את הפריט החדש בסטודיו שלו. כמה מהגרסאות ליצירה המכוננת הזו מוצגות אף הן בתערוכה, לצד עבודות אחרות של דושאן ובעיקר לצד עבודות של אמנים ישראלים היוצרים באמצעות מדיה שונים. כך, למשל, מציג כאן צחי חכמון את "מנהרה": סדרה של מזרנים זוגיים משומשים, שמצא ברחבי תל אביב וגוש דן, אותם הצמיד זה לזה ופער בהם פתח. לכאורה מדובר בחומר רך, עוטף ומנחם, אלא שעם החיתוך נחשפו החומרים הקשים שמהם יוצרו המזרנים, קפיצים וחוטי מתכת, שהמעבר דרכם בלתי אפשרי ובוודאי לא נעים ולא נוח.
"מנהרה" של צחי חכמון. הצד השני של הרוך והנוחות |
"אין רחוב כזה בחיפה" של בתיה שני. תסתכלו בקנקן |
בסך הכל מוצגות בתערוכה עבודות של 37 אמנים, המציגים עולמות שונים מאוד, מעוררי מחשבה ורגשות הנעים בין עניין, נועם וגעגועים לכעס וחרדה (כמו ההנחיות המוגדלות לשעת חרום של אסף סטי, שמזדקפות מול המבקר בתערוכה כשהוא יוצא מן המעלית או עולה בגרם המדרגות).
נעילה: ינואר 2014
כתובת: מוזיאון חיפה לאמנות
טלפון: 04-9115997
תודה על השיתוף!
השבמחקבשמחה, מיכל!
מחקרעיון המעטפות - גאוני!
השבמחקביג לייק :-)
גם אני חשבתי ככה! מעורר מחשבה בכל כך הרבה מישורים, וכל כך יצירתי!
מחקתודה על ההמלצה! מטוד מעניין!!
השבמחקבשמחה, רק בשמחה ;)
מחקתמי , תודה רבה על התזכורת, אקח את רמי עוד החודש לשם!
השבמחקנעמונת אל תפספסי! אני יודעת שתיהני מאוד מאוד!
מחקתודה על השיתוף. מעניין ומסקרן מאד!
השבמחקשמחה לשמוע! נסי לא להחמיץ את התערוכה. היא מרתקת!
מחקתודה על השיתוף, תמי. תערוכה שהייתי שמח לבקר בה. אוהב את הקונספט הזה.
השבמחקואהבתי במיוחד את המעטפות המטיילות :-)
המשך שבוע נהדר לך
☼
בשמחה עופר. חבל שלא תוכל לראות אותה, אבל שווה לבדוק בביקור הבא, כי אם אני זוכרת נכון, בתיה שני היא חיפאית, כך שאולי תהיה דרך לראות את העבודות שלה.
מחק