על לוח לבי

אני לא צריכה להגיד כמה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שבה קמתי בבוקר הראשון בספטמבר, לקחתי את הילקוט והלכתי לבית ספר.... למה להפחיד ילדים קטנים עם מספרים גדולים? אבל תהיו בטוחות שזה המון זמן... ממש המון זמן.
ובכל זאת, עד לפני כמה שנים, ואני מדברת על פחות מעשור, עדיין הייתי מתעוררת בבוקר הראשון בספטמבר עם סוג של התרגשות - למרות שזה היה יום ככל הימים, עם געגוע - למרות שאף פעם לא חיבבתי את מערכת החינוך (וגם היא לא ממש חיבבה אותי, נראה לי), עם ריח של סתיו באוויר - אפילו אם היה חמסין יום קודם.
התחושה הזו כמעט השתחזרה (יש מילה כזו? כי אם לא, אולי כדאי להמציא אותה...) אצלי השבוע, כשישבתי להכין כרטיס לחברה, בהשראת האתגר החדש - והאחרון, mind you - של Scrappy Hands. כן, שמעתן נכון - בלוג האתגרים שלנו סוגר את שעריו (ועל כך עוד ידובר בנפרד...) ואנחנו נפרדות ממנו עם אתגר "כלי כתיבה".
אז כמו שאמרתי, הכנתי את הכרטיס לחברה, ואני לא מגלה מי, פשוט כי אני יודעת שהיא קוראת את הבלוג הזה. אבל תאמינו לי אם אני אגיד שהיא לא מתחילה כיתה א' עכשיו... גם לא י"ב... ובכל זאת, כיוון שהיא עובדת במערכת החינוך, ואני יודעת שהיא משקיעה המון בעבודה שלה - בעיקר ברמת האכפתיות והמסירות, שמגיע לה לקבל איחולי הצלחה עם תחילתה של שנת הלימודים החדשה. אז הנה מה שהכנתי לה:

יש כאן בסיס קראפט, נייר רקע של Simple Stories ומעליו נייר רקע של Cosmo Cricket (שממנו גם גזרתי שני עפרונות). על כל אלה מונחת מדבקת לוח (שנקנתה במחיר מגוחך במכירת החיסול של סניף מקס סטוק), שעליה כתבתי עם גיר וטוש לבן "בהצלחה!" וינשוף עץ. מעט חומרים והרבה כוונות יש בכרטיס הזה..
הנה כמה תקריבים:

ל זה כמובן, בהשראת אתגר 72 שלנו:

לסיום אני מזמינה אתכן לקבל השראה אצל חברותיי לצוות ה-DT הכי כייפי בעולם! בטוחה שדרכינו ימשיכו להצטלב גם בהמשך. למעשה, יש מצב שזה אפילו לא ייקח הרבה זמן...
זהבית
שיר
מאיה
שולי
נעמה

אז בהצלחה לכן ובהצלחה לבנות ה-DT, ושנכתוב (ונקרא) רק דברים טובים!