נס פך הוואשי

באחרונה, אני ממש מתקשה למצוא זמן ליצור. ולא רק זמן, גם השראה או חשק אין כל כך בנמצא. כדי לא להחליד לגמרי, הצטרפתי ליוזמה מבורכת של שרון שלזינגר באיער, שהתנדבה לרכז תרומה של כרטיסי ברכה לחנוכה לילדים בסיכון.
בהיעדר שני מרכיבים חיוניים (זמן ומוזה. רצון, כמובן, היה לי. בשפע) פניתי לקביים של היצירה: חומרים זמינים, שאפשר להשתמש בהם כפי שהם; השראה מהפינטרסט ועבודה בסרט נע. אני יודעת, עלוב למדי, אבל אני מתנחמת בכך שזה קורה לטובות ביותר, ושנשאר לי שבוע עד לתאריך היעד, אז (כמעט) הכל כשר.
חיפשתי רעיונות שיתאימו לכל הקריטריונים האלה, ופתאום הבזיק לי: וואשי! זה נגיש ( 60 ס"מ מכף ידי), קל לשימוש, ומתאים לנרות כמו כפפה לשלג...

הבעיה הייתה שלא היה לי מושג למי, בעצם, הכרטיסים יישלחו: לא גיל, לא מין, לא העדפות כאלה או אחרות. נשמע כמו מגילת העצמאות, חוסר האפליה הזה, אז התאמתי את עצמי לליברליזם המתפרץ - והכנתי 10 כרטיסים פשוטים, נקיים ומלאים באווירת חג. בינינו? חנוכה או לא חנוכה, כמו שאני מתנהלת, זה די נס שהספקתי בזמן...

אז מה יש שם? בסיס, מאטינג, וואשי קרוע, "להבות" גזורות ביד חופשית מוואשי בצבע זהב, והחתמה של "חג שמח" (סט שקניתי יד שנייה, ללא אריזה. מישהי יודעת של מי זה? הוא שימושי מאוד!) על פס נייר בצבע תואם.

הרקע, אגב, הוא מהסדרה המאוד מוצלחת של Bis Of cake.
ורגע לפני ששלחתי, עוד הספקתי לקשט קצת את המעטפה, שגם לשרון, שכל כך טרחה לארגן את העניין, יהיה שמח:

ואם לא נדבר עד חנוכה (סתם, סתם, בטח שנדבר...), שיהיה לכן חג שמח והרבה נסים קטנים כגדולים!