דגל כתום. או: הדרכה מהסוג הנוירוטי

לא חסרות סיבות להופעתם הנוכחית של דגלים במחוזותינו  - יום העצמאות, חג הפועלים, יום ההולדת שלי ההולך וקרב... טוב, הגזמתי - אף אחד לא תולה דגלים לכבוד חג הפועלים... ;) מה שלא יהיה, נושא האתגר החדש ב-Scrappy Hands הוא דגלים, והחלטתי לעשות אותם שמחים במיוחד:

נראה פשוט, נכון? אז זהו, שלא...

רק אל תתנו לקו הנקי להטעות אתכם. הזעתי די הרבה על הכרטיס הזה... אבל כמו תמיד, זה לא הוא, זו אני.

1.יכולתי לקחת מדבקות דגלונים שיש לי, אבל למה? ל מ ה ? ? ? הרי אפשר להכין אותם לבד בלי פאנץ' ובלי תבנית. זה כולה משולשים, לא?!

2. בסדר, את השלב הזה צלחתי מהר יחסית - השתמשתי במספרי זיגזג בשביל השכבה התחתונה ובחיתוך רגיל בסכין, "לפי העין", בשביל השכבה השנייה. רק שהעין שלי לא מי יודע כמה...

3. טוב, חתכתי, הדבקתי, ציירתי תיפורים בלבן. לא רואים את הלבן. חזרתי עליהם. עדיין לא רואים. התחלתי ניסיונות בצד - זהב? כסף? טורקיז? בכל זאת כסף? חום? טוב, אז כסף. מעל ללבן. בערך מעל ללבן. ליד הלבן. טוב, די, כבר יכולתי באמת לתפור אותם בזמן הזה. כמה כבר לוקח להשחיל חוט במחט בגילי?!? לא, תמי, את לא מתחילה לתפור עכשיו 4 דגלונים בגודל חצי בול. תציירי כבר ודי. 

זה רק נראה תיפור לבן. זה כסף, תאמינו לי. עברתי עליו 6 פעמים...

4. או קיי, זה כרטיס, אז צריך מילות ברכה. הכי פשוט - חותמת. איזו חותמת? זה דווקא קל - על השולחן מונח סט חדש שהגיע בערב החג הישר מאמריקע... מהדוד שמעון... כלומר Simon Says Stamps. אני צריכה לבחור מתוך מעט אפשרויות. אחת לא הייתה רלוונטית, אז נשארו 6, רק 6. רק?!?

5. בחרתי אחת. החתמתי על רקע לבן. על כתום. על ורוד. על כחול. שוב על כתום. אולי ירוק? רגע - להחתים בשחור או בצבע אחר? בין המילים להחתים את החץ? את הלבבות? לגזור את הלבבות בצבע אחר? טוב, בלי לבבות. אה, עם! עם לבבות! אבל לא מוחתמים, מודבקים! יש! עכשיו רק לבחור איזה מלבבות הלבד בסט הזה שיש בו 24 לבבות והכל בסדר... כמה זמן לוקח לנסות 24 מדבקות? ולהחזיר אותן למקום בדף שלהן? אחת אחת?!? זהו. מצאתי. יש קארדסטוק מוחתם, מודבק על שכבת קארדסטוק נוספת. 

דברים שרואים מכאן לא רואים משום מקום אחר

(5א. בדרך דילגתי די בקלות מעל משוכת "איזה צבע חוט - לבן / צהוב / משולב-כלומר-חוט-אופים / לא, הנה החוט הטבעי הזה בסדר. לא מושלם, אבל בסדר". הדבקתי עליו את הדגלים (בעדינות!!! הטאקי נמרח... טוב, את הדגל הזה נזרוק ונכין חדש...). הנחתי בצד שיתייבשו).

6. הגעתי לרקע. הכי קל - כבר יש ארבעה צבעים דומיננטיים בכרטיס הזה, אז אני לא מוסיפה עוד. רגע, למה בעצם? שיהיה ממש שמח... צהוב! צהוב יהיה מושלם! זה יאיר את הכל! כמו להרים את הראש, להסתכל על הדגלים שתלויים על עמודי החשמל - ולהסתנוור מהשמש! רגע, אני לא רוצה להסתנוור. אני לא רוצה לסנוור. אז על רקע לבן? לא זה אנמי מדי. אולי לבן עם טקסטורה? אולי... שחור?!?! 

תמי, תירגעי. כן, ככה, בדיוק. תנשמי עמוק. זהו? את בסדר? עכשיו תתרכזי - מה יתאים, לא ישעמם מדי, לא יצעק מדי, לא יגרום לאשפוז שלך? טוב, שחור לבן, אבל עדין. איפה יש לי דפים בשחור לבן עדין? יש לי דוגמת שברון שחור לבן, נקודות שחור לבן, אבל עדין? אה, הנה! גלויה עם דוגמה מתוך ספר הצביעה של ג'והאנה בספורד, "הגן הסודי". במקרה שלי זה יותר כמו השיגעון הסודי, חוץ מזה שהוא לא סודי, אבל מילא. יש רקע, זה מה שחשוב. אפשר לסגור עניין, לא?!?

כל כך הרבה שכבות, כל כך מעט כרטיס

7. אז זהו, שלא. הדוגמה על רקע הבסיס הלבן עדיין אנמית. טוב, עוד שכבת רקע. בכתום. לא בוורוד. דיייייייייייייי! היינו שם כבר. נו? שוב הפסקת לנשום?!?  אה, רקע טורקיז. וירוק. רק ירוק? לא, שניהם. איזה קודם? טוב, טורקיז, אבל פס דק. לא, הירוק דק והטורקיז קצת יותר עבה. את בטוחה? לא, אבל נגמר לי הדו"צ ולא בא לי להטעין עכשיו את האקדח, אז אין ברירה. שיישאר ככה.

הלכתי לנוח. נתראה בעוד חמש שנים

 מצחיק מישהו? בטח מצחיק. אז עכשיו נראה אתכן מצטרפות לאתגר. פחחחח... אין לכן אומץ! זה אתגר שדורש ללכת עד הקצה, לקבל החלטות קשות, להתמודד. נראה לכן שאתן מסוגלות לזה?

טוב, נכנעתי... איפה יש פה דגל לבן?