שווה בשווה

בניגוד לפוסט האחרון, שבו שטחתי בפניכן את דרך החתחתים בה אני פוסעת בדרך ל(כמעט)כל עבודה, הפעם הלך לי קל. אני חושבת שהכרטיס הזה, שנעשה במסגרת אתגר הסימטריה של Scrappy Hands, הוא אחד הזריזים שהכנתי.
טוב, לא באמת.
לא הפכתי פתאום למקבלת החלטות זריזה או בלתי-מתלבטת.
אני פשוט מתעלמת מהעובדה השולית, שאת ההתלבטות הזו עברתי לפני כמה חודשים, כשהכנתי ערימה של כרטיסים כדי לשלוח במסגרת מסורת "העבר את זה הלאה" (ושאולי פעם גם באמת אשלח. כלומר הכל מוכן, צריך פשוט לארוז, להוסיף כרטיס ממני, ללכת לדואר. נו, אתן כבר מבינות את העניין...).

בכל מקרה, כשהכנתי את אותו אוסף גדול למדי של כרטיסים, נשארתי עם כמה "שבשבות" סימטריות כאלה, וכשניגשתי עכשיו להתמודד עם האתגר - נזכרתי בהן, שלפתי אחת, הוספתי לה רקע (רק 40 דקות התלבטות) וכיתוב (עוד 30 דקות, כולל להוציא את הקאטלבג ממעמקי הכוננית).
שעה ועשר דקות, לא זריז? אני חושבת שהתעליתי על עצמי...
אז מה היה לנו כאן?
שבשבת (אם מישהי רוצה שאעלה הדרכה להכנתה - שתכתוב בתגובות. זה באמת קלי קלות)
בסיס + שתי שכבות רקע
סיכה מתפצלת
חיתוך טקסט (תבנית חדשה לאוסף...)

והנה עוד כמה תקריבים, שבהם אפשר לראות את השכבות השונות ביתר קלות:

 

 

הכרטיס, הוכן, כאמור, לאתגר הסימטריה, ואת כל הפרטים תוכלו למצוא כאן:

רוצות לקבל עוד השראה כדי להשתתף באתגר? נסו את הבלוגים של חברותיי לצוות העיצוב:
נעמה
שיר
מאיה

תיהנו - מכל הצדדים בצורה שווה :)