אני עושה קצת הפסקה בנבירה
בבוידעם, וחוזרת למשהו עכשווי (יחסית) - כרטיס ברכה לחנוכה.
כדרכי, כשמדובר בכרטיסים
פשוטים מבחינת מבנה, גם הכרטיס הזה הוכן משאריות. והפעם אלה שאריות כפולות -
הניירות המדוגמים הם מהסטאש הלא קטן שלי, והקישוט במרכז הוא מה שהצלחתי להציל
מכרטיס ברכה מקסים שקיבלתי - ולצערי נפל בקרב מול ספל קפה חם וחתול מתלהב... פשלה
שלי, שאפשרתי לשלושתם להיות בו זמנית על שולחן העבודה. את המחיר, כאמור, שילם הכרטיס.
אחרי שייבשתי אותו הבנתי שזה מקרה אבוד, אבל החלטתי להנציל מה שאפשר - ומכאן
הקישוט במרכז הכרטיס.
החותמת היא מסט חותמות החגים של מיקי מקובר, שאני חוזרת אליו שוב ושוב. פלטת הצבעים, כמו שאתן רואות,
מינימליסטית למדי. כדי להעשיר את הכרטיס עבדתי בכמה שכבות, מה שנתן לו עומק,
והדגשתי את האפקט באמצעות הגבהה של הכיתוב עם דבק תלת ממדי. לא המצאה גדולה, אבל
משהו שכמעט תמיד משדרג.
לגבי הבחירה להניח את פס
הקישוט באלכסון, בדיוק באמצע - אני לא סגורה. הלכתי על זה, כי זה נראה לי נכון
להמשיך את הקווים האלסוניים בנייר הרקע, למרות שאני לא מתה על אלכסונים. מה אתן
אומרות, עדיף היה ליישר?
אשמח, כמו תמיד, לשמוע מה
חשבתן.
כרטיס יפה..הייתי שמה את ברכת החנוכה באלכסון גם.. או את שניהם ישר. מרובעת שכמותי ;)
השבמחק