20.4.17

לימורוש - תחילתה של DTיות נפלאה...

קצת לפני פסח קיבלתי בשורה ממש משמחת, שרמזתי עליה ברשומה הקודמת וגם סיפרתי עליה כבר בדף הפייסבוק שלי: לימור, המוכרת יותר כלימורוש - חומרי יצירה ועיצובים, בחרה בי להיות בצוות העיצוב של החנות הנפלאה שלה. אני יודעת שיש בין הקוראות כאן כאלה שמעצבות עבור חברות בינלאומיות, וזה בטוח משהו לשאוף אליו, אבל בשבילי לעצב עבור חנות ישראלית עם שם טוב וטעם מצוין גם זו סיבה להתרגשות!
אני גם מוכרחה להודות, שלמרות שאני הכי בעניין של עיצוב עכשווי בקו נקי, באותה מידה אני לא יכולה לעמוד בפני פרחים, ורודים בעיקר, ועיצובים שמשלבים כתבי יד ואותיות בכל שפה שהיא. בקיצור, כל מה שהחברות שלימור מייבאת לארץ, כמו Fabrika Decoru האוקראינית ו-Lemoncraft הפולנית מציעות. אז איך יכולתי שלא להתרגש???

טוב, התלהבות זה יופי, אבל צריך גם להכין משהו, לא? ומה יותר טוב בהקשר הזה מלעצב חלומות? טוב, אחרי שעפתי קצת על עצמי, נחתתי על הקרקע והחלטתי להסתפק בלעצב שלט עם המילה "לחלום", "Dream".
בניגוד לשלטים דומים בסגנון שכבר עיצבתי (ושמשום מה לא העליתי לבלוג... עוד משהו שצריך לעשות בהזדמנות.... למה אף פעם אני לא קונה באי ביי הזדמנויות...?), הפעם לא התחלתי בצביעה - אלא ישר הדבקתי נייר על האותיות - בחרתי בדף מקולקציית Just Love ME של Lemoncraft (שמוצע גם כקיט), בגוון נייטרלי ובעיצוב עדין מאוד. אחר כך הדבקתי בחלק האחורי של השלט תגית נייר (שנעלמה בתוך יער הפרחים), והשתמשתי בה כבסיס לפרחים ולפרפרים שגזרתי מתוך הנייר לחיתוך עצמי מקולקציית Vintage Time, גם הוא של אותה חברה. כן, זה המון עבודה לגזור ככה, אבל האמת היא שזה    כ ל    כ ך   מרגיע! מצאתי את עצמי יושבת אחר כך וגוזרת פרטים מתוך כל מיני שאריות נייר שהיו זרוקות על השולחן. מה שנקרא "כשמתרגלים קשה להפסיק".

בין לבין שילבתי כמה סוגים של סרטי תחרה (אוסף פרטי, שזה אומר בעיקר מיחזור מבגדים ישנים ואוצרות אחרים) עד שיצרתי מעין מסגרת תחומה. נהניתי מאוד מהמשחק בין הנייר לתחרה, והיה קל מאוד לשלב ביניהם גם מבחינה טכנית - טיפה אחת של דבק טאקי ושתיים שלוש שניות של לחיצה הספיקו כדי לייצב את החיבורים, וככה יכולתי להתקדם פרח פרח. לסיום הוספתי אבני חן דביקות של DP Craft וכמה שאריות של "מחרוזת פנינים".

אבל רגע, זוכרות שאמרתי שלא צבעתי את האותיות? אז כמובן שאי אפשר היה להשאיר אותן חשופות. כלומר אפשר, אבל הגימור לא התאים בסגנון שלו לכל המראה הרומנטי הזה. בדיוק בשביל זה הכינותי מראש (...) גלייז פנינה, שאיתו צבעתי את האותיות - כולל החלק שציפיתי בנייר. אחר כך, עם מכחול דק, הוספתי גם כמה נגיעות של גימור פנינתי על חלק מהפרחים, מה ש"גיבש" הכל יחד.
אני מוכרחה להגיד, שממש נהניתי לעבוד עם הדפים האלה, וכמו שכתבתי בכותרת, נראה לי שזו תחילתה של ידידות נפלאה... ואני כבר מתה לשמוע מה חשבתן על העבודה הזו, אז תשמחו אותי ותשאירו תגובה 💝


Challenges:
Off the rails scrapbooking - Recycle
Crafty Cardmakers - #186 Things With Wings
Corrosive Challenge Blog - Anything Goes
 

28.3.17

מחזיקים מעמד (או סיכום ביניים מאוחר)

"מחזיקים מעמד" הייתה כותרת המדור שלי במגזין "החיים הטובים" בחודש מאי - והיא נכונה גם עכשיו.
בינתיים עברה שנה, שחודשים ארוכים מתוכה לא כתבתי פה בכלל, ושבמהלכה חלו לא מעט שינויים בחיי - בעיקר בהיבט התעסוקתי. עזבתי את המגזין - ויחד אתו גם את מדור ההדרכות שלי; החלפתי עבודה במשרה חלקית במכון לטיפולים פסיכולוגיים בעבודה במשרה חלקית אחרת (הפעם במרפאה); נפרדתי - כמו כל ה-DT המוכשר שלנו - מבלוג האתגרים Scrappy Hands, בעקבות ההחלטה לסגור אותו בשלב זה, ובמקביל הצטרפתי לצוות הניהול של קבוצת יוצרות נפגשות בצפון, לצד ערבה דגן שהקימה אותה, ושולמית וינשטיין ישראל, האשה המוכשרת מאחורי סטודיו שלולית, ששותפה גם היא לניהולה.
וזה לא הכל.
בספטמבר הייתי שותפה לארגון "יוצרות יריד" - היריד הרביעי של היוצרות הצפוניות (במסגרת הפעילות של יוצרות נפגשות בצפון) - דוכנים למכירת חומרי שלם ליצירה, הן מיד שנייה והן של חנויות, מעצבות ובעלי עסקים בתחום היצירה שהגיעו ליריד ממקומות שונים בארץ (ArtLi של פיליס, הסדרייה של חיים אליאסף, פרחי שילת (שבינתיים שינתה את שמה ל-Minns), קרן דניס ו-Dew Grace של ליטל. לצד הדוכנים נערכו סדנאות יצירה - טכניקות אמבוסינג (פיליס מ-ArtLi), צביעת חותמות בצבעי מים (שולמית מ"שלולית"), כריכת מחברת (דלית מ"יוצרות מעזות של דלית שחם"), עיצוב לוח שנה דינמי (שולמית הזורע משולינקה) ו"שיק בצ'יק" - סדנה שלי, שבה לימדתי איך לכין 10 כרטיסי ברכה בשעה וחצי מדף מדוגם אחד בלבד. לשמחתי הייתה התלהבות והעברתי את הסדנה פעמיים בזו אחר זו. לקראת פסח הסדנה הייתה אמורה להיערך שוב, אלא שבסופו של דבר העניין לא יצא אל הפועל, ובקרוב אני מקווה לדווח לכן על תאריך חדש של סדנה כזו, שהיא שילוב נפלא בעיניי בין כיף ויצירתיות לטכניקה שחוסכת זמן וחומרי גלם. ובכלל, בקרוב יהיו לי עוד כמה חדשות, שכבר מדגדג לי לספר לכן, אבל זה מוקדם מדי, אז אני מתאפקת. בקושי...
אבל אם נחזור רגע לתחילת הרשומה, הזכרתי בה ש"מחזיקים מעמד" הייתה הכותרת של המדור שלי בגיליון מאי, אלא שגיליתי, שמשום מה לא העליתי את ההדרכה הזו לכאן, לבלוג. אז הנה אני נותנת לה את הבמה הראויה - ולמרות שמדובר בטכניקה לא חדשה, שיש ברחבי הרשת עוד ועוד הסברים לגביה, אם מישהי פספסה או תכננה "מתישהו לעשות את זה", אולי הרשומה הזו תעשה לה חשק, כי ההכנה מאוד פשוטה, האפשרויות העיצוביות אינסופיות (כולל תמונות של הילדים, של חיות מחמד, של פרחי בר או של דוגמאות גאומטריות חביבות עליכן) והתוצאה מאוד שימושית.
אז הנה היא לפניכן. ו... תחזיקו מעמד!
בין אם זה על המקרר, על הפלדלת בכניסה לבית או על לוח מתכת מעוצב, מגנטים הם תמיד שימושיים. תראו איך אפשר לעשות אותם גם אישיים.
חשבונות לתשלום, כרטיס ברכה מפסח שעבר, מתכון שנתלש ממגזין בחדר ההמתנה לרופא השיניים. פתק עם התור הבא לרופא השיניים. אפשר ללמוד על חייו של אדם לא מעט מהצצה חטופה בפריטים שהוא מצמיד עם מגנטים למקרר או לדלת הכניסה. ואם מתעמקים בצורת המגנטים ובאופן שבו הם מסודרים על המשטח, מתגלה מבחן אישיות חושני למדי... העובדה הזו בפני עצמה היא סיבה טובה לעצב מגנטים לטעמכן - עם תמונות של הנכדים, משאריות של הטפט החדש שבחרתן, או עם סתם ניירות יפים שעושים לכן טוב על הלב. וזה גם ממש ממש פשוט.
מה צריך?
  • חלוקי זכוכית (נגאצים) - נמכרים בחנויות לחומרי יצירה ובחנויות פרחים
  • שאריות נייר מדוגם
  • עיפרון
  • מספריים
  • דבק פלסטי
  • מגנטים שטוחים
מה עושים?
1. הניחו את חלוק הזכוכית על גב הנייר המדוגם וסמנו את צורת החלוק.
2. גזרו לפי הסימון (אין צורך לדייק. בהמשך תגזרו את השאריות).
3. מרחו שכבה דקה ואחידה של דבק פלסטי על גב החלוק.
4. הצמידו את הנייר שגזרתן והחליקו אותו, כך שיידבק היטב. שימו לב להצמיד לחלוק הזכוכית את הצד ה"נכון" (המדוגם) של הנייר ולא את גבו, כך שאפשר יהיה לראות את הדוגמה מבעד לזכוכית.
5. המתינו לייבוש, וגזרו את עודף הנייר.
6. מרחו שכבה נוספת של דבק, שתאטום את הנייר, ולפני שהיא מתייבשת הצמידו במרכז את המגנט (שוב: שימו לב להדביק אותו מצדו הנכון, כך שיוכל להיצמד אחר כך למקרר או למשטח מתכת אחר).
מה עוד?
  • אם בחרתן להדביק לחלוק הזכוכית תמונות של יקיריכם, שימו לב להשתמש בדבק נטול חומציות, אחרת התמונות יצהיבו.
  • במקום נייר תוכלו להשתמש גם בשאריות בדים.
  • למרות שמפתה מאוד למחזר את המגנטים הפרסומיים שמשאירים לכן כל יום על דלת הכניסה, הרי שאלה לא חזקים מספיק כדי לשאת את משקלו של חלוק הזכוכית. בחנויות היצירה תוכלו למצוא מגנטים שטוחים בגדלים שונים, שיתאימו בדיוק למה שאתן צריכות.
  • רוצות לגוון? בחנויות שבהן מוכרים ציוד וחומרי גלם לעבודות זכוכית תמצאו מגוון עשיר במיוחד של חלוקי זכוכית - שקופים ופנינתיים, בגדלים שונים ואפילו בצורות שונות (ריבועים, לבבות ועוד).
  • חוששות שהמגנטים יפלו והזכוכיות יישברו? בחנויות היצירה תמצאו מדבקות עגולות עשויות סיליקון שקוף, שיכולות להתאים גם הן להכנת המגנטים. אם אתן משתמשות בהן, אין כמובן צורך למרוח דבק נוסף כשמצמידים אותן לנייר המדוגם שבחרתן.

קרוב ללב
כל אחד, כאמור, משתמש במגנטים - בבית ובעבודה, מה שהופך אותם למתנת תשומת לב קטנה וחביבה. העובדה שכל כך קל  להכין אותם ושכמעט לא נדרש זמן המתנה, הופכת אותם למתנת רגע אחרון מושלמת. כל מה שצריך הוא לארוז אותם יפה.
  • השתמשו באותו נייר שאתו עיצבתן את המגנטים כדי לקשט קופסה קטנה או לעצב כרטיס ברכה קטן (או שניהם), ומה שהתחיל מכמה זכוכיות פשוטות הופך להיות ערכת מתנה מושלמת.
  • הניחו שלושה-ארבעה מגנטים מעוצבים באותו סגנון בתוך שקיק בד וקשרו בסרט. אם תתאימו את הבד - כותנה, אורגנזה או יוטה - לצבעים ולאופי המגנטים, תקבלו מתנה שנראית מושקעת ומסוגננת.
עכשיו ספרו לי: איך אתן מחזיקות מעמד?

28.8.16

על לוח לבי

אני לא צריכה להגיד כמה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שבה קמתי בבוקר הראשון בספטמבר, לקחתי את הילקוט והלכתי לבית ספר.... למה להפחיד ילדים קטנים עם מספרים גדולים? אבל תהיו בטוחות שזה המון זמן... ממש המון זמן.
ובכל זאת, עד לפני כמה שנים, ואני מדברת על פחות מעשור, עדיין הייתי מתעוררת בבוקר הראשון בספטמבר עם סוג של התרגשות - למרות שזה היה יום ככל הימים, עם געגוע - למרות שאף פעם לא חיבבתי את מערכת החינוך (וגם היא לא ממש חיבבה אותי, נראה לי), עם ריח של סתיו באוויר - אפילו אם היה חמסין יום קודם.
התחושה הזו כמעט השתחזרה (יש מילה כזו? כי אם לא, אולי כדאי להמציא אותה...) אצלי השבוע, כשישבתי להכין כרטיס לחברה, בהשראת האתגר החדש - והאחרון, mind you - של Scrappy Hands. כן, שמעתן נכון - בלוג האתגרים שלנו סוגר את שעריו (ועל כך עוד ידובר בנפרד...) ואנחנו נפרדות ממנו עם אתגר "כלי כתיבה".
אז כמו שאמרתי, הכנתי את הכרטיס לחברה, ואני לא מגלה מי, פשוט כי אני יודעת שהיא קוראת את הבלוג הזה. אבל תאמינו לי אם אני אגיד שהיא לא מתחילה כיתה א' עכשיו... גם לא י"ב... ובכל זאת, כיוון שהיא עובדת במערכת החינוך, ואני יודעת שהיא משקיעה המון בעבודה שלה - בעיקר ברמת האכפתיות והמסירות, שמגיע לה לקבל איחולי הצלחה עם תחילתה של שנת הלימודים החדשה. אז הנה מה שהכנתי לה:
יש כאן בסיס קראפט, נייר רקע של Simple Stories ומעליו נייר רקע של Cosmo Cricket (שממנו גם גזרתי שני עפרונות). על כל אלה מונחת מדבקת לוח (שנקנתה במחיר מגוחך במכירת החיסול של סניף מקס סטוק), שעליה כתבתי עם גיר וטוש לבן "בהצלחה!" וינשוף עץ. מעט חומרים והרבה כוונות יש בכרטיס הזה..
הנה כמה תקריבים:
ל זה כמובן, בהשראת אתגר 72 שלנו:
לסיום אני מזמינה אתכן לקבל השראה אצל חברותיי לצוות ה-DT הכי כייפי בעולם! בטוחה שדרכינו ימשיכו להצטלב גם בהמשך. למעשה, יש מצב שזה אפילו לא ייקח הרבה זמן...
זהבית
שיר
מאיה
שולי
נעמה

אז בהצלחה לכן ובהצלחה לבנות ה-DT, ושנכתוב (ונקרא) רק דברים טובים!

14.8.16

החופש הגדול של המוזה

כמעט חודש לא העליתי פוסט, ולא במקרה. אמנם יצרתי פה ושם, אפילו השתתפתי בהחלפה אחת מהנה במיוחד (התוצאות, אולי בשבוע הבא), אבל בגדול, יותר משיצרתי - קניתי חומרי גלם ליצירה. אתן יודעות, בקטנה: חבילה אחת מבליטסי, איזה שתי קניות ב"הזדמנות שנייה" ועוד קנייה בסיימון סייז. מה שבטוח הוא, שאם היה שם Sale של השראה - הייתי עושה מנוי חודשי...
אלא שבינתיים עלה עוד אתגר ב-Scrappy Hands והייתי חייבת ליצור משהו בנושא חופשה. בהתחשב בעובדה שבערך 10 שנים לא יצאתי לחופשה של ממש, קיוויתי לקבל "פטור", אבל לא הלך לי. מצד שני, גם השראה לזה לא הייתה לי יותר מדי. אלא שאז חזרתי לעבודות של חברותיי לצות העיצוב של Scrappy Hands, נעמה מ"איגרת שאומרת" ושולי מ"שולינקה" - ובאה לציון גואלת. או לפחות תגית.
הרקע הם שני קארדסטוקים חלקים, שאחד מהם יישנתי קצת עם דיו. עליהם הוספתי מדבקת צ'יפבורד שחיכתה לייעוד שלה בערך אותו פרק זמן שאני מחכה לחופש (...) וחותמת של  Art Impressions - מיצרניות החותמות האהובות עלי. מדובר בחותמות שמאופיינות בהמון הומור, בטקסטים שנונים וברעיונות עיצוביים לא שגרתיים - החל בדמויות שמנות, זקנות ומלאות חיים, וכלה בסטים של חותמות, שבהם זוכים ישבני הדמויות לכבוד מלכים. שווה להציץ באתר שלהם, ולו בשביל הצחוקים.
הבחירה בחותמת הזו נעשתה בהשראתה של נעמה, כמו שכבר הזכרתי קודם לכן. לנעמה יש סטודיו מרהיב, שבו היא מעצבת כרטיסים ואלבומים ללקוחות שונים לצד חוגים וסדנאות שהיא מעבירה למי שרוצה להתנסות בעצמו בחוויית הסקראפ. הקירות בסטודיו שלה עמוסים חותמות, והיא מפליאה לעשות בהן שימוש, שמשאיר אותי נפעמת כל פעם מחדש. אז אני לא מתיימרת לצבוע יפה כמוה, אבל אחת העבודות האחרונות שלה עשתה לי חשק לשחק קצת בצבעי המים שלי - והתוצאה היא הדמות ששילבתי בתגית הזו.
השראה נוספת קיבלתי כאמור משולי, חברה אהובה ויקרה שלי, שלימדה אותי לא מעט על סקראפ, על יצירה ועל החיים בכלל. לאורך השנים שאנחנו מכירות,  ראיתי אותה גדלה, מתפתחת ובעיקר צוברת אומץ ותעוזה, ועושה צעדים גדולים למען עצמה ולמען המשפחה (המקסימה!) שלה. מה שמעניין הוא, שאפשר היה לראות במקביל שינויים בעבודות שלה, בעולם היצירה שלה, בצבעים שהיא בוחרת לעבוד איתם, בחומרים, באלמנטים. מתוך עולם היצירה העשיר והגדול שלה בחרתי לשלב בעבודה הזו משהו קטן מאוד, ששולי מרבה להשתמש בו, ושבעיניי מבטא מהרבה בחינות את השינוי שחל בה: פאייטים מוזהבים. אלמנט עדין מאוד, קטן מאוד, כמעט בלתי מורגש, שבשימוש נכון יכול להקפיץ דף שלם, לפזר בו ברק, זוהר, גלאם בלי לעשות הרבה רעש, בלי לעורר מהומות.
אז תודה לכן, נעמונת ושולינקה, על ההשראה שאתן מפזרות סביבכן ובעיקר על החברות שלכן, שהיא יקרה לי מפז.
---
מי ששרדה עד כאן, מוזמנת להצטרף לאתגר החופשה של Scrappy Hands ואם גם אתן מחפשות השראה לאתגר הזה, תוכלו למצוא עוד ממנה בבלוגים הבאים:
שולי
זהבית
אסנת
ואם אתן יוצאות לחופש, תיהנו גם בשמי!