28.1.14

בירה בעציץ

לקראת יום ההולדת של חבר טוב, חיפשתי רעיון לכרטיס. איכשהו חזרתי שוב ושוב לכרטיסים שעוצבו כמו כוסות בירה, מה שמצא חן בעיניי מאוד, כי הבחור אוהב את החצי שלו, אבל מצד שני, חסר לי משהו - איזה טוויסט בעלילה, שיהפוך את הכרטיס למעניין יותר.
ואז נזכרתי בכרטיסי העציצים שהכנתי בתחילת הדרך. מדובר בכרטיס שהפך לקלאסיקה ברשת, שנראה כמו עציץ שממנו מציצים פרחים, אלא שהוא עשוי משני חלקים: עציץ שהוא בעצם כיס, ובתוכו כרטיס שבראשו יש פרחים, כך שהחלק שבו כותבים את הברכה מסתתר בתוך העציץ. חיפוש קצר באוסף התמונות של העבודות שהכנתי טרום ימי הבלוג, העלה בין השאר את הכרטיס הזה:
וכאמור: אאוריקה!
הכנתי את כוס הבירה, כולל ידית ושקעים, ואז הלכתי להכין בירה...טובה כזו, צוננת, עם קצף שגולש מעל גדותיה:
ואז מזגתי את הבירה לכוס...
ואחר כך שפכתי אותה...
והנה תקריב אחד:

אני לא לגמרי מרוצה מהתכנון שלו מבחינת מידות (את פסי ה"זכוכית" בצד כדאי, למשל, לעשות רחבים יותר, כדי שאחרי ההדבקה יישאר מרווח מספיק לתמוך בכרטיס שנכנס לכיס) וגם לא מבחינת הצביעה של שכבת הרקע שמתגלה כשמוציאים את ה"בירה". אולי בכלל הכרטיס צריך להיות שקוף בחלק האחורי? טוב, אם אכין אותו שוב אשבור על זה את הראש... בינתיים שיהיה לחיים!

25.1.14

איך אומרים שובך ביפנית?

כשראיתי את שובכי העץ האלה בחנות ידעתי מיד איך אטפל בהם. חדי העין ביניכם כבר בטח הבחינו מה הסיפור...
אם לא - אולי כאן תזהו?
טוב, מספיק עם המתח הזה... שני השובכים מצופים ב...וואשי! כן, אותו דבק נייר יפני, שמי שמגלה אותו מתאהב בו מעל לראש.
הראשון הוענק לליאורה (BirBir) והנה עוד כמה זוויות שלו:
 
 
הגג, המשטח התחתון והקירות צופו בקארדסטוקים מדוגמים של חברות שונות, ועוטרו עם האבנים של Prima.
בשובך של רינת, שאוהבת סגנון נקי יותר, ויתרתי על קישוטים, המשכתי עם הקארדסטוקים (הפעם מקולקציית "ילדת פלא" של שיר בנוביץ' שלנו) והוספתי וואשי בדוגמה טיפוגרפית:
 
 
הציפורים, אגב, נקנו בחנות פרחים. הן מגיעות כשהן מחוברות לחוט מתכת ארוך, ומיועדות לשילוב בסידורי פרחים. אני חושבת שבקנים האלה הן מרגישות הרבה יותר טוב... מה אתם אומרים?

21.1.14

ט"ו בשבט הגיע... ועבר

ושנייה אחריו הגיע אל רינת כרטיס הברכה ששלחתי לה, במסגת החלפת ט"ו בשבט. הפעם הלכתי על משהו קצת יותר מתוחכם:
ברשת נתקלתי בשתי גרסאות שלו, בחרתי בקטנה יותר, שתוכננה כך שתיכנס למעטפה סטנדרטית - והקטנתי אותה עוד קצת, כי הפריע לי שבכל הגרסאות האחרות המכסה לא פרופורציונלי. טוב, זו אני...
כך נראה הכרטיס כשהוא סגור:
כלומר הוא שטוח לגמרי.לחיצה קלילה הופכת אותו לתלת ממדי וגלה את הזר הפורח שטמנתי בתוכו:
וכמה הצצות לעבר מנגנון הפעולה:
 
ועוד זווית:
שכחתי לצלם את הצלע הרביעית: היא היחידה שלא מתקפלת, משום שהיא מצופה במשטח קארדסטוק אחד, בהיר, שעליו כתבתי את הברכה האישית לרינת. לעומת זאת, יש עוד תמונת תקריב של הפרחים (כי באמת לא צילמתי מספיק את הכרטיס הזה... ממש לא... הוא בטח מרגיש כמו דוגמנית בת 16...):
 אחרי כל זה נותר לי רק לאחל לרינת ולכל המשפחה שלה ט"ו בשבט שמח ופורח כל השנה! וגם לכם!

10.1.14

והפרחים לסימוש

בורדו, שמנת וזהב. קלאסי. פרחים. יופי. וינטג'. חמימות. תחרה. עוד פרחים. המון פרחים.
אם הייתי צריכה לכתוב מילות מפתח לבית של סימוש, אלה בטוח היו חלק מהן. ועם אלה שיחקתי בראש, כשהכנתי לה מתנת יומולדת. בסופו של דבר לא הכנסתי את הכל, כמובן, אבל כמו שאפשר לראות יש שם בורדו, יש משהו וינטג'י וקלאסי, ויש פרחים. המון פרחים.
לקחתי  משטח MDF שעוצב כמו קרש חיתוך מוארך, וכיסיתי אותו בדפי ספר ישנים. המשכתי את האפקט המיושן עם קצת דיו דיסטרס של Tim Holtz, הוספתי תחרה ואותיות מנופחות ועל כל זה הצמדתי ענף פרחי Prima עשיר במיוחד: יש בו פרחים מסוגים שונים, עלים, לבבות ומה לא, בעצם. הנה כמה תקריבים:
 
 
זו הזדמנות, סימוש, לאחל לך שוב אושר ובריאות, נחת ושמחה, יצירתיות והשראה אין קץ!

4.1.14

מפולניה באהבה

ליום ההולדת הקודם של אפי הכנתי לה מכל לקופסת טישו, מהסוג שכבר הכנתי כמה וכמה פעמים (ושלשמחתי, תמיד נוחל הצלחה). החיבה של אפי לדוגמאות מאוד עדינות (היא אוהבת פילים! יש חיה יותר עדינה מזו?!?) הובילה אותי לסטאק יפהפה בשם Sweet Childhood של המעצבת הפולנייה הכל-כך מוכשרת, Karola Witczak ושל חברת The Scrap Cake, שלצערי סגרה את שעריה בטרם עת...
כמה חבל, שניירות כל כך יפים "זכו" לצילומים כל כך רעים... בלחץ הזמן לא שמתי לב לצל ולעוד כמה דברים... מזל שאפי קיבלה את הקופסה עצמה, ולא את הצילום שלה...
הנה התמונות בכל זאת:
 
והנה הכרטיס, שששילבתי בו דף מאותה קולקציה:
מזל טוב, אפי, לכבוד יום ההולדת הנוסף שחגגת לאחרונה. עד 120 שנים של אושר, שמחה, יצירה ובריאות!