21.9.13

יומולדת שנה וחצי שמח!

ושוב המתנות שלי חוגגות יומולדת... כלומר לפני שנה וחצי בערך נתתי אותן, ועד עכשיו דחיתי את הטיפול בתמונות. וכיוון שאני באמת אוהבת את מה שעשיתי כאן, החלטתי שגם אחרי שנה וחצי אפשר להעלות את התמונות.
את יום ההולדת הזה חגגו עידית ועוד שתי חברות (וכיוון ששמות משפחתן מופיעים על המתנה, אני לא מציינת מי הן או מפנה לבלוגים שלהן. אשמח לעשות זאת אם אקבל את אישורן), והכנתי להן את אותה מתנה: לוח עד. כלומר לוח שנה ללא ימים, שאפשר לציין בו תאריכי חשובים שחוזרים על עצמם מדי שנה - יום הולדת, יום נישואים, המפגש השנתי אצל דודה ברכה, תאריך האימוץ של האוגר המשפחתי וכו'.
התחלתי עם בנייה של קובץ ב-word, שאותו הדפסתי על דפים מדוגמים - בשני לוחות השתמשתי בניירות שעיצבה שיר בנוביץ, ובשלישי שילבתי דפים של MAMBI ושל Basic Grey. כמובן שנעזרתי בידידי הטוב, הביינד-איט-אול, שהופך את עניין הכריכה לפשוט ומדויק.
הנה כמה תמונות מהלוחות השונים:
בראש כל עמוד שילבתי נייר כמו זה ששימש לשער:
 
 
והנה, תמונה קבוצתית אחרונה:
אני חושבת, אגב, שהיום הייתי בוחרת לפחות לחלק מהן בצבעים אחרים ו/או בסגנון עיצובי אחר, אבלאני מקווה שגם ככה הן אהבו את המתנה שלהן ושהיא משמשת אותן גם היום.

17.9.13

טובה, טובה...

 
השנה שלחתי ממש מעט כרטיסי ברכה לכבוד השנה החדשה. למעשה, התמקדתי רק בחברותיי לקומונה. האחרים נאלצו להסתפק בשיחת טלפון, אבל אני בטוחה שהם קיבלו זאת בהבנה.
בכל מקרה השבוע בשעה טובה ובתודה לדואר ישראל, הופיעו סימנים ראשונים שהכרטיסים הגיעו ליעדיהם, כך שאפשר להעלות תמונות ובעיקר לדחות הצידה את כל התירוצים להיעלמות החוזרת שלי מכאן. נו, שוין, כבר התרגלתם מן הסתם.
אבל בואו נחזור לכרטיסי הברכה.
הראשון הוכן בכלל במפגש שבו הכנו כרטיסי ברכה כתרומה למעון לניצולי שואה. בתיה ראתה אותו ואמרה "זה שלי!". אז שמרתי אותו, איבדתי אותו, מצאתי שוב - ושלחתי לה...
ויש גם תקריב:
אחרי שמצאתי אותו, המשכתי להכין נוספים. חלק מהכרטיסים הם בקו זהה לזה שעשיתי בשנה שעברה. בסופו של דבר החלוקה הסכמטית בין נייר מדוגם לנייר חלק וביניהם סרט - חביבה עלי מאוד, אז המשכתי בה:
 
אחר כך הכנתי עוד כמה:
אלא שאז נזכרתי בערימת הוואשי טייפ שלי, ובקופסה שבה אני מחזיקה מלאי חיתוכי קאטל בג. השילוב ביניהם היווה את הבסיס לכרטיס הזה:
ואז  השתמשתי בקישוטונים מוכנים והכנתי את זה:
ואחריהם באו זה וזה וזה וזה... 
(חדי העין שביניכם יבחינו באחד הכרטיסים בתמונה הבאה בתפוח שעם מוכר... מדובר בשריד ארכיאולוגי מקיט שנקנה במסגרת מועדון הסקראפ שארגנו לפני כמה שנים פיית מרציפן, קרן וכמובן שולי האחת והיחידה. עוד הוכחה שבטבע - ובסקראפ - שום דבר לא הולך לאיבוד...)
וכשסיימתי להכין ולצלם, בא זה:
שתהיה לכם שנה נהדרת... וגם זה!