‏הצגת רשומות עם תוויות Gift. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Gift. הצג את כל הרשומות

28.9.19

מתנה לחג: בלוגים של מוכשרות

כבר הרבה מאוד זמן שאני מנויה על הניוזלטר של מעצבת הפנים קרן בר, שמגיע בתדירות שפויה ומביא אתו תמיד אוצרות מלאים השראה, רעיונות שממלאים אותי בשמחת חיים ותמונות שעושות טוב על הלב. איכשהו, בשבוע שעבר, התפספס לי פוסט ראש השנה המסורתי שלה, שכולו רעיונות למתנות חג של יוצרות ישראליות וקישורים לבלוגים נוספים עם עוד ועוד רעיונות נהדרים ואפילו עם קופוני הנחה למיניהם - אבל לא אלמנה ישראלה (וטוב שכך...).
צילום: מתוך הבלוג של KarenB
צילום: קרן בר
נכון, לקנות את המתנות האלה לחג כבר כנראה לא תספיקו, אבל אנחנו הרי מייחלות לש-נ-ה טובה, כלומר יש 365 ימים שבהם אפשר לתת מתנות לעצמנו ולאהובים עלינו, ויותר חשוב - לפנינו 365 ימים בהם נוכל לבלות בבלוגים המופלאים האלה, אז שנוותר על זה? ממש לא. מקסימום לא תיהנו מההנחות שהחנויות השונות מעניקות (למרות שחלקן תקפות עדיין, אז תבדקו).
בקיצור, אם מישהי פה לא מכירה את הבלוג של קרן או פספסה (כמוני עד לפני כמה דקות) את הבלוג הופ הנהדר הזה, זו כנראה אחת המתנות הכי טובות שאני יכולה לתת לכן לשנה החדשה - כ-50 בלוגים, חנויות ואתרים של כישרונות (בעיקר ישראליים, אבל לא רק) שהם הרבה יותר מ"מה לקנות למי", הם רגעים קטנים של יצירתיות, אושר והשראה, בדיוק מה שאני מאחלת לכן לשנה החדשה.
מקווה שתיהנו מכל רגע - עכשיו וכל התש"ף הזו 😍!

24.9.19

קשיי הסתגלות


סגול גורם לי לשבור את השיאים של עצמי. אני דחיינית, אני יודעת, אבל איכשהו, כשאני מכינה אלבום סגול - זה תמיד הופך אצלי לפרויקט אין סופי. ככה קרה לי עם האלבום לנטלי - וככה קרה עם האלבום למָתִּי: מרגע שהתקבלה ההחלטה להכין אותו ועד שסיימתי עברו שנתיים (!) ולקח לי עוד שנתיים לתת לה אותו. למי שתוהה: היא גרה במרחק רבע שעה הליכה ממני... אז למה? בעיקר כי הוא סגול.
סגול הוא צבע שקשה לי להתאים לו צבעים אחרים, שהגוונים שלו מסבכים לי את החיים כי הם "בורחים" גם לכיוון הוורוד וגם לכיוון הכחול, ובכלל, באופן כללי, הוא לא מהצבעים החביבים עלי. אצל מישהי כמוני, זה אומר שכל בחירה שהיא לא אינסטינקטיבית וברורה - כל דף, כל נייר רקע, כל פרח - הופכת לסאגה אינסופית (ראו את ההדרכה הנוירוטית הזו. ללא מילים, כמעט...). ואז, כשהעמוד מוכן, אני לא אוהבת אותו, כי אני לא אוהבת סגול, והכל מתחיל מהתחלה.
קשיי הסתגלות, כבר אמרתי?

במקור האלבום הזה תוכנן כמתנת יומולדת. כשהתאריך עבר, החלטתי שהוא יהיה מתנת פרישה מהעבודה. כשגם זה עבר חשבתי שאתן אותו סתם ככה, בלי סיבה, אלא שאז מתי שברה את הרגל והחלטתי שזו תהיה מתנה לשיפור מצב הרוח. אז החלטתי, ביג דיל. מתי החלימה, עברו כמעט עוד שנתיים, ובשבת לפני שבועיים החלטתי שדי, באמת הגיע הזמן. ועמדתי בזה.
כשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי, שאם אני לא עורכת עכשיו את התמונות ומעלה אותן לבלוג - זה פשוט לא יקרה לעולם. ערכתי אותן. עברו עוד שבועיים, והנה אני כאן. מהר לא?!? 😉
התחלתי את הפרויקט עם מעט תמונות יחסית (תודה, מאיה, על העזרה! ובין השאר יש ביניהן תמונות יפהפיות של הדס לוי ושל קרן גיגי), ולכן בחרתי במבנה מינימלי - 6 דפים דו צדדיים + פלאפ דינמי ובכריכה אקורדיונית, שנותנת לאלבום נפח, כך שהוא נראה מרשים ובעל נוכחות למרות מיעוט הדפים ומאפשרת להשתמש בנוחות באלמנטים תלת ממדיים.
הדפים הם מסטאק שיש בו בדיוק את מה שמתי אוהבת - סגול וציפורים. קניתי אותו במיוחד בשביל הפרויקט הזה - ולצערי אני לא זוכרת של מי הוא. זה מה שקורה כשגוררים פרויקט כל כך הרבה זמן. יחד אתו שילבתי קארדסטוקים חלקים בגוונים של סגול ואפור, קישוטוני עץ, פסי תחרה ועוד.
אם תתעייפו מכמות התמונות, אגב, אני לא אעלב. נסחפתי קצת, נראה לי... מצד שני, ויתרתי על שני עמודים, אז גם זה משהו.


כמה תמונות של הפלאפ הדינמי, שהוא מפל תמונות המצויד ב"ידית", כך שכשמושכים אותה, הדפים מתהפכים לבד. קצת קשה לראות את זה בתמונות סטילס, אבל אתן בטוח מכירות את הטכניקה.

ועוד כמה תקריבים, כי אני בטוחה שלא הספיק לכן עד עכשיו:

אז מה אתן אומרות, הסתגלתי?

28.7.17

זה בשביל האורחים...

ספר האורחים הזה נמסר כבר לפני שנה וחצי, אבל איכשהו לא זכה עד עכשיו להתייחסות בבלוג, אז הנה - גם זמנו הגיע.
הספר הוכן לאחייני היקר, ניר, ולזוגתו היקרה לא פחות, מורן, לרגל מסיבת קדם-חתונה, שנערכה בארץ. החתונה עצמה נערכה כמה חודשים אחר כך בניו יורק, וכיוון שרוב האורחים היו רק באחד משני האירועים, הרעיון היה שיהיה בספר מספיק מקום כדי שגם אלה וגם אלה יוכלו לכתוב בו כמה מילות ברכה לזוג הבאמת מקסים הזה (נכון, אני משוחדת... ונכון, הם באמת זוג מקסים!). הנחתי, אגב, שרוב האורחים יחתמו באנגלית,  ולכן העיצוב מבוסס על כתיבה משמאל לימין.
באלבום שולבו בסך הכל שלוש תמונות (כן, 3...) וכל שאר הדפים נועדו לברכות. כיוון שצילמתי אותו אחרי האירוע, התמונות מתמקדות בדפים שבהם איש לא כתב, אבל בסך הכל יש בספר האורחים הזה 13 דפים, מתוכם 10 דפים דו צדדיים לכתיבת ברכות, כלומר 20 עמודים המכילים מקום ל-50 ברכות.

האלבום הוא בגודל 20X20 וכל הדפים בו הם של חברה לא כל כך מוכרת בארץ בשם Momenta. לטעמי, לא רק שהדפים יפהפיים, אלא שאלה הדפים באיכות הגבוהה ביותר שבה נתקלתי אי פעם - הם עבים מאוד, עם טקסטורה של קנווס ומאוד נעים לעבוד אתם.
כיוון שמורן היא מוזיקאית וניר פיזיקאי, שילבתי באלבום שני אלמנטים עיקריים - תווי נגינה וגלגלי שיניים, כמו גם פרחים (שאת חלקם חתכתי פעם מקולקציה אחרת, לא זוכרת איזו) וסווירלים. קשת הצבעים היא בעיקר תכלת/אפור עם מעט נגיעות של בז'. מעבר לדפים מהקולקציה ודפים לבנים חלקים, השתמשתי רק בוואשי טייפ בשער ובשלוש מדבקות טקסט בעמודי התמונות. כל שאר הקישוטים הם חיתוכים ופינצ'וצ'ים מאותה קולקציה. מישהו אמר מינימליזם?
אני לא אלאה אתכן בכל הדפים, אבל תוכלו לראות כאן מגוון מייצג של דפי הברכות (שטחים בגדלים שונים, לקצרנים ולמאריכים) וכמה תקריבים.
הכריכה נוצרה כמובן מאפס, והכל נכרך בביינד איט אול האהוב עלי.
ורק כדי שתדעו שהאורחים באמת כתבו באלבום, הנה דוגמה מייצגת אחת:
אז באיחור, אבל מכל הלב - מזל טוב, יקרים שלי! ובקרוב, אתם יודעים, עוד משהו שהוכן עבורכם יככב כאן, אבל בואו נשאיר את הקוראות במתח...

15.4.16

עטפתם לבד?

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים" ובאתר של "קלאב 50"
להשקיע במתנה זה לא בהכרח לשלם עליה הרבה. מתנה מושקעת היא קודם כל כזו שבחרתם מתוך מחשבה על מי שמקבל אותה, ואפילו כזו שעטפתם בתשומת לב. יש חנויות  שבהן באמת משקיעים באריזה - החל בנייר מעוצב וסרטים מתאימים וכלה בקיפולים יוצאי דופן, אבל מה עושים אם קניתם את המתנה בחנויות שבהן מסתפקים באריזה סטנדרטית, בלי להתייחס לאירוע, לעונה או לאופנה? או גרוע מזה, בחנות שבה לא אורזים בכלל? ומה אם המתנה שלכם בכלל לא נקנתה, אלא הכנתם אותה לבד? בדיוק בשביל המצבים האלה אנחנו כאן - עם חמישה רעיונות לאריזות מעוצבות, אבל מחומרים שיש בכל בית.

1. הרומנטית
למה מתאים? למתנות רכות בעלות צורה לא מוגדרת, כמו צעיף משי, או אפילו עוגיות תוצרת בית.
מה צריך? שקית נייר חום, מפית תחרה מנייר, סרט בד, דבק, שדכן סיכות, מחורר.
מה עושים? מקפלים את השקית בקו ישר ומהדקים עם שדכן סיכות. מורחים מעט דבק במרכז המפית, מצמידים חצי מהמפית לשקית ומקפלים גם אותה. יוצרים חור בחלק העליון של המפית המקופלת. משחילים את הסרט וקושרים.
איך מגוונים? משתמשים בשקית צבעונית ומשלבים סרט בד בצבע מתאים; משתמשים בשקית נייר לבנה ומעטרים במפית תחרה צבעונית. 

2. היצירתית
למה מתאים? לאריזה של פריטים קשיחים. למי שרוצה עטיפה מדוגמת ונתקע רק עם נייר אריזה חלק. למי שרוצה להפגין יצירתיות.
מה צריך? נייר אריזה חלק, עיפרון עם מחק, כרית דיו או צבע אקרילי, חוט אריזה בגוון זהה לזה של הדיו/הצבע, דבק דו צדדי.
מה עושים? עוטפים את המתנה וסוגרים את האריזה עם דבק דו צדדי, כך שכל השטח החשוף יהיה נייר (ולא סלוטייפ, למשל). טובלים את המחק שבקצה העיפרון בכרית הדיו או בצבע האקרילי ומחתימים על גבי האריזה בסדר קבוע או בצורה אקראית. ממתינים לייבוש מלא וכורכים עם חוט בצבע תואם.
איך מגוונים? משלבים צבעים עזים יותר. במקום להחתים, משתמשים במדבקות של עיגולים, לבבות, כוכבים או כל צורה אחרת, או מציירים על גבי האריזה ביד חופשית.

3. המכופתרת
למה מתאים? לכל דבר שאפשר לקשור בחוט. למתנות גבריות. למתנות שנשלחות בדואר. לחובבות תפירה.
מה צריך? נייר אריזה מדוגם, חוט שמשון, כפתור בעל 4 חורים, דבק.
מה עושים? עוטפים את המתנה בנייר ומדביקים אותו. משחילים את החוט בשני חורים של הכפתור שאינם סמוכים זה לזה, ומושכים עד שהכפתור ממוקם כשליש מקצה החוט. מניחים את הכפתור במרכז המתנה העטופה, ומושכים את החוט משני צדיו לגב האריזה. מצליבים ומעבירים קדימה את החלק הארוך יותר של החוט. מעבירים אותו דרך שני החורים האחרים שבכפתור, מותחים ומעבירים שוב לגב המתנה. קושרים את שני הקצוות.
איך מגוונים? מוסיפים לאורך החוט כפתורים בעלי שני חורים, ויוצרים עניין באמצעות משחק עם צבעים שונים וגדלים שונים שלכפתורים. משלבים כפתורים עם צורות מעניינות - סירות, פרחים, חיות וכו'.  

4. הפרחונית
למה מתאים? למתנות קטנות. למתנות שניתנות באופן אישי או שמונחות על גבי צלחות מסביב לשולחן.
מה צריך? נייר אריזה בגווני ירוק, פרחי נייר או משי, דבק דו צדדי, דבק נוזלי.
מה עושים? עוטפים את המתנה, ומקפידים שנקודות הסגירה יהיו בחלקה העליון והתחתון של המתנה (אם יש משמעות לכיוון, למשל אם ארזתם בקבוקונים קטנים וכו'). מדביקים למעלה פרח, עם או בלי עלים.
איך מגוונים? במקום פרח אפשר להדביק אבנים צבעוניות, כפתורים וכו'. אם מניחים את המתנות על גבי צלחות הסועדים, אפשר להפוך אותן לחלק מהעיצוב הכללי, ואפילו כתוספת למראה האביבי של שולחן החג.

5. האלגנטית
למה מתאים? לספרים או לכל אריזה שטוחה ובעלת שטח פנים רחב יחסית. ליצירת אריזה מרשימה, עם אלמנטים מורכבים, בקו אלגנטי או רשמי.
מה צריך? נייר עטיפה חלק, סלוטייפ, דבק דו צדדי, וואשי טייפ, מחורר צורות או מספרי זיגזג, כרטיס ברכה או תגית.
מה עושים? גוזרים נייר שאורכו כ-10 ס"מ יותר מאורך המתנה, ורוחבו גדול ממנה לפחות ב-50% (ככל שהנייר רחב יותר אפשר ליצור יותר קפלים). חותכים פאה אחת (לרוחב) עם מחורר צורות או מספרי זיגזג כך שמקבלים חיתוך מדוגם. מתחילים ליצור קפלי אקורדיון מהצד עם החיתוך המדוגם כלפי פנים, כאשר בכל קיפול משאירים שוליים שיבלטו מעט. ממשיכים עד שהנייר המקופל גדול מספיק כדי לעטוף את המתנה, אבל לא גדול מדי. אם רוצים, מדביקים את השכבות באמצעות נייר דו צדדי, ומשאירים קפל אחד לא מודבק, כדי להכניס בו כרטיס ברכה. עוטפים את המתנה כרגיל, מבלי לפגוע בקפלים, ומדביקים מאחור עם סלוטייפ. מדביקים לאורך אחד הקפלים פס של וואשי טייפ, וחתיכה נוספת של וואשי טייפ מדביקים על הכרטיס/התגית. כותבים מילות ברכה על הכרטיס/התגית, ומשחילים לאחד הקפלים כך שיבלטו מעט החוצה.
איך מגוונים? במקום וואשי מותחים סרט תחרה או יוטה וקושרים או מדביקים מאחור.

והכי חשוב: שיהיה חג שמח!

30.11.14

ממשיכה להתארגן...

זוכרים את הארגונית הזו, שבזמנו העליתי הדרכה להכנתה? אז הכנתי אחת נוספת, "דומה אך שונה", כמתנת יומולדת לאביבה, חברה מהקומונה.
ועכשיו, כשבבלוג האתגרים שלנו Scrappy Hands יש אתגר שעוסק בימי הולדת - זו הזדמנות מצוינת להראות מתנת יומולדת פשוטה להכנה, שימושית ובעיניי גם מעוצבת לא רע.
אז מה עשיתי? קודם כל צבעתי קופסת עץ ריקה עם הצבע של אריקה - וזה היה תענוג של ממש. זה באמת כיף של צבע.
שנית, החלטתי לוותר על עבודת המסכות, ובמקום זה בחרתי הפעם לרכך את העץ באמצעות קישוטי בד - 3 סרטים שונים, שהודבקו בדבק דו"צ (כי לא יעזור כלום - דבק נוזלי תמיד בסוף נספג לי איפשהו בסרט והתוצאה היא כתם לא אסתטי) עשו את עיקר העבודה, ולזה הוספתי פרח בד של EK Success מתוך חבילת אוצרות שקיבלתי לא מזמן מתנה מאחת האחיות שלי.
ולסיום, מה שבעיניי הוא השוס של הארגונית הזו - הרגליים. הפעם במקום ידיות של מגירות, השתמשתי ב... סיכות! כן, סיכות ללוח מודעות, שהראשים שלהן הם בעצם כדורי עץ קטנים (קוטר של כחצי ס"מ, אולי קצת יותר). נדמה לי שקניתי אותן באופיס דיפו בגרסתו המוקדמת, וככה הן שכבו וחיכו להזדמנות שלהן, עד שהיא הגיעה בדמות מתנה לאביבה.
לארגונית צירפתי כמובן גם כרטיס ברכה:
ולסיום עוד זווית אחת:
זהו, אני חושבת שהתארגנתי מספיק להפעם. יומולדת שמח, אביבה, ושיהיו רק בשורות טובות!
ומי שרוצה עוד בשורות טובות - שתצטרף לאתגר: לכבוד יום ההולדת הראשון לבלוג האתגרים שלנו, יש גם פרס משגע בשווי 200 ש"ח מתנת "קסם שימושי" - שווה להתאמץ!

27.8.14

ברכות סדרתיות

לא יודעת אם הזכרתי את זה פעם, אבל יש לי שלוש אחיות, ושלושתן מתגוררות בחו"ל. השנה שלחתי לכולן אותה מתנה - מארז של כרטיסי ברכה למטרות שונות. כיוון שלכל אחת מהן יש טעם אחר, גם הכרטיסים שהכנתי לכל אחת מהן היו  שונים בסגנון שלהם ובטכניקה שבה הוכנו.
את הסדרה הראשונה - בקו נקי ומינימליסטי - הכנתי דווקא לאחות השלישית, שמבחינה קלנדרית היא השנייה שחוגגת יומולדת... נכון שזה נשמע כמו מבחן פסיכומטרי? בכל מקרה, הכנתי אותה כבר לקראת יום הולדתה הקודם, כלומר זה שנחגג ב-2013 - ואיכשהו לא שלחתי. אז השנה אמרתי "לא עוד!", ולקראת פברואר, שבו חל יום ההולדת של האחות השנייה, התיישבתי והכנתי גם לה סדרה משלה. הצליח לי - כי לגמרי במקרה היא הגיעה לביקור בשבוע של יום ההולדת שלה - והנה הייתה לי מתנה מוכנה!
עכשיו אתם מצפים לראות תמונות...
אז זהו, שאין.
מרוב הפתעה לא הספקתי לצלם... חשבתי שאעשה את זה בהמשך, ועד שזזתי היא נסעה שוב - ולקחה איתה את הכרטיסים. אני רק יכולה לספר שהם היו בעלי מראה אתני משהו, אולי קצת הודי, שהרקע היה בורדו ועליו הודבק ריבוע של קארדסטוק מדוגם בגוונים של בורדו, כתום ושחור.
ואז הגיע חודש אפריל, שבו שתי האחרות חוגגות. מתנה אחת כבר הייתה מוכנה משנה שעברה, זוכרים? אז זו לא בעיה להכין עוד אחת, נכון?
אז זהו, שלא.
עד שזזתי - אפריל חלף הלך. וכיוון שהמתנה לא הייתה מוכנה - לא שלחתי גם את זו שכן הכנתי, כדי שלא לעורר תחושת קיפוח... חשבתי לעצמי שלא נורא, סופ"ש אחד ויש עוד סדרה. קלי קלות, נכון?
אז זהו, שלא ממש. את הסדרה השלישית הכנתי בטכניקה של קולאז', מה שהצריך זמן ייבוש והאריך את התהליך כולו. לא נורא, במאי היא הייתה מוכנה. עכשיו נשאר רק לשלוח את שתי החבילות. פשוט, נכון?
אז זהו, שכמעט.
לקח לי עוד חודשיים לצלם, לכתוב ברכה ממני, לארוז, להתרגז על שביתת הדואר, לחכות עוד קצת. בסוף שלחתי את שתי החבילות ביולי... לפני שבועיים בערך הן הגיעו ליעדן, ונשאר רק להעלות את הפוסטים. פשוט, נכון?
אז זהו, שזהו.
כמו שאמרתי כבר, לאחותי השנייה הכנתי סדרה בקו נקי, כמו שהיא אוהבת (אני חושבת...) ועם די הרבה כתום, כי גם את זה היא אוהבת.
ככה נראתה המתנה הסגורה:
אני יודעת מה אתם חושבים "זה לא כזה נקי...". אבל אני חושבת שבמציאות, בגלל המסגרות הדקות והמדויקות, ולמרות הדוגמה המקושקשת משהו, מתקבל מראה נקי ובסיסי. חוץ מזה, חכו שתראו את הבפנוכו. יותר נקי מזה אני לא חושבת שאפשר.
רק לפני כן עוד תמונה של הקופסה, הפעם עם התגית, שהיוותה בעצם את הברכה ממני:
וזה מה שחיכה בפנים:
לא צילמתי כל כרטיס בנפרד, אבל אתם מבינים את הפרינציפ: בסיס לבן בגודל 20X10 שקופל לשניים, עליו ריבוע צבעוני שהעברתי בקאטלבג כדי להטביע בו דוגמה ועליו הדבקתי בדבק תלת ממדי פס של קארדסטוק זהה לבסיס, עם החתמה של ברכה וחוט אופים - שניהם בצבע תואם לריבוע. פשוט מאוד, בסיסי מאוד ונקי מאוד, כלבבי (וכלבבה של אחותי, אני מקווה...).
והנה, סתם בשביל הכיף, מקבץ תמונות נוסף:
***
אז זו הסדרה הראשונה שהכנתי. את השנייה, כאמור, לא צילמתי, ואת השלישית אעלה עוד כמה ימים.
פשוט, לא? ;)

5.7.14

משחק חוט

בקבוק ישן, חוט אופים בצבע טבעי, שני עלים ושלושה פרחים - אלה כל החומרים שיצרו את מתנת יום ההולדת של מיכל. ולמרות "דלות החומר" אני אוהבת את התוצאה, ולפי תגובתה כשפתחה את האריזה - גם היא אהבה אותה. צירפתי לכך כרטיס רב שכבתי, גם הוא בגוונים האהובים עליה, והנה התוצאה:
 
 
 
ולאור המתנה הסגפנית משהו, הפעם אני גם לא מכבירה במילים. מזל טוב, מיכל אהובה. שכל משאלותייך יתגשמו, שכל חלומותייך יהפכו למציאות.