הכבשה הוורודה של המשפחה

כבר העליתי כאן כבשים בעבר - ואני צופה צמיחה של העדר הזה. מדובר בעבודה שאני נהנית לעשות, נהנית להסתכל עליה ונהנית לראות את התגובה של מי שמקבל אותה. הפעם היה לי העונג להכין כזו למיכל (כספית), שאירחה אותנו לסדנת רקמה (שאותה העבירה שרה) רבת הכישרונות.

חדי העין שביניכם יבחינו שאין לה אוזניים. חשבתי שזה מיותר, עד שמיכל השוותה לכבשה של עדיLEE והתרעמה... בכבשים הבאות - זה יטופל, מבטיחה. הנה עוד זווית:

והנה הכרטיס התואם. נורא כיף, אגב, לעבוד עם הצמר הזה:

ואחרונה אחרונה חביבה - תמונה משותפת:

מיכל, זו הזדמנות לאחל לך שתרגישי טוב ובעיקר שתתעודדי... עפולה-סיטי נשארת על המפה שלנו!
ובשביל שהיא לא תהיה לבד, הנה כבשים נוספות מהתקופה האחרונה:
ראשונה - הכבשה שהכנתי למיקי מקובר, גם כן לכבוד סדנה (נפלאה!) שהיא ארגנה לנו:

ועוד זווית:

וכבשה נוספת, "קשישה" יותר (היא הוכנה מוקדם יותר), שנמסרה לאורית ב. כחלק ממתנת יום ההולדת שלה:

 כמו שאפשר לראות, לזו דווקא יש אוזניים - רק קצת קטנות מדי, נראה לי. אולי הן התכווצו? (:

טוב, אני אשן טוב הלילה... ספרתי מספיק כבשים, לא?!
אשמח, כמו תמיד, לשמוע תגובות, ובעיקר לדעת אם יש לכן העדפה לאחת הכבשים. ואל תדאגו, אני לא אספר להן והן לא ייעלבו... (:

Challenges

Thank You @ Sarah Hurley (15.1)
 Thank You @ Clear it out (16.1)
Anything but a card @ Polly craft (16.1)
Paint @ Frosted designs (19.1)
Pןמל @ Do you stack up (19.1)
 No flowers @ Crafty card makers (22.1)

עדי עד

כזכור (או שלא...) הבטחתי כאן רשומה נפרדת על יום ההולדת המשולש שחגגנו בספטמבר בנישה הצפונית - למיכל, לעדי ולבתיה, הלא היא סימפטיה. אז הנה זה, רגע לפני שהחודש מסתיים.
ב-1 לחודש חגגה עדי, סרגנית הווינטג' האחת והיחידה. כיוון שהתנדבתי להכין את הכריכה יכולתי לגוון, וזה בדיוק מה שעשיתי: את הכריכה הכנתי בסגנון וינטג', ואילו הדף הרבה יותר נקי ופשוט, בשילוב גוונים שאני חושבת (לא שאלתי לפני, אז אחרי בטח אין טעם. נשאר לקוות) שעדי אוהבת: ורוד וחום.
קודם כל הנה הדף:

בחלק הקדמי שילבתי את הפרחים המתקפלים שלי, סרט אורגנזה ובורדר קצר. הפרח במרכז החלק האחורי הוא תבנית חיתוך חדשה במראה דוילי, שקניתי לא מזמן. אני מקווה שהיא לא תישחק מרוב שימוש (-:

ועכשיו לכריכה. אני חושבת שזו ההתעללות החמורה ביותר שביצעתי אי פעם בדף נייר. התחלתי מקרטון אריזה פשוט, שרוקנתי מתוכו ריבוע, כך שנוצר בו שקע. את השקע הזה ציפיתי בפנים בנייר מדוגם שקרעתי ונתתי לו להסתלסל, ואילו את המסגרת ציפיתי בקארדסטוק מוזהב עם אמבוסינג קר. ואז הסתערתי על הדף עם מיסטים למיניהם, החתמות, אמבוסינג חם, עוד קצת מיסטים וגלייזים ואלוהים יודע מה עוד... אחר כך הגיע תורו של שעון אקרילי, שחומם, נצרב, הוחתם, צופה ועוד כל מיני פעלים אגרסיביים עם נטיות מיליטנטיות.
כשנרגעתי קצת עברתי לכמה מרכיבים עדינים יותר: בלינגים, פרחים מקופלים, סיכות מתפצלות ואפילו פינת מתכת מעוטרת אחת. בין לבין הוספתי כותרת מתחכמת - והלכתי לישון... יש לכם מושג כמה מעייף זה היה?!?!טוב, לפחות שיהיה לכם מושג איך זה נראה...:

כשחזרתי לכריכה כבר הייתי הרבה פחות תוקפנית, ולכן הגב של הכריכה הקדמית ושני החלקים של הכריכה האחורית הם מינימליסטיים משהו (טוב, הכל יחסי...). הדוגמה בשער האחורי, אגב, היא דף אחד בסגנון וינטג' ולא עבודת טלאים שלי. הנה מקבץ תמונות של הכריכה ותקריבים לשער:

אז מה נשאר? כרטיס הברכה שמשלב אמבוסינג קר, דיסטרסינג של הדף המקסים כדי לגלות את השכבה הפנימית שלו וסרט תחרה עדין.

וכמובן המתנה לעדי: קישטתי לה קופסה עגולה עם ורדים ותחרות כמו שהיא אוהבת ולתוכה הכנסתי... כבשה! אני לא יודעת אם היא מספר 16, אם היא עוזרת להירדם או שהפעייה שלה מעירה את כל הדיר, אבל בטוח שהיא לא הכבשה השחורה של המשפחה. תראו בעצמכם:

נכון, היא טורקיז. והיא עומדת בגאווה על רגלי האטבים שלה ולמרות שהיא כזו מקסימה וכל כך מתאימה לעדי הסרגנית - להכין אותה זה ממש קלי קלות. בקרוב גם אעלה הדרכה מצולמת שלה, ובינתיים הנה קישור לאתר שממנו למדתי בעצמי איך להכין אותה. בכל מקרה, קודם נראה לי שאעלה עוד פוסט עם הדפים והמתנות למיכל ולבתיה. מה שפייר- פייר, לא?!?

סיפור בזיגזג

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)

חלק ראשון ובו יסופר על יוזמה נהדרת, זכרונות מבית אמא ועוד הוכחה שלא צריך למהר
עדיLee מ"נישה צפונית יוצרת" ארגנה החלפה סביב רעיון מעניין - שילוב של משולשים וזיגזגים ביצירה. מבט חטוף בחבילת הקארדסטוקים החביבה עלי, Citronella מבית K & Company, הספיק לי כדי להודיע שאני מצטרפת להחלפה. לחרדתי הרבה, בפעם השנייה ברציפות יצא שאני מכינה את ההחלפה למי שיזמה אותה (כמו בכרטיס הברכה לפסח, שם הגרלתי את סתיוlove) - אתגר גדול במיוחד. עכשיו נשאר רק במעט הימים (דינג דונג! רמז לבאות....) שנותרו לי להחליט מה עושים.
חיפוש קצר אחרי הרמזים שהשאירה עדי ברשת העלה שהיא חובבת סריגה מושבעת. התחביב הזה מוכר לי מקרוב - אמא שלי היא ללא ספק אלופת העולם בסריגה בכל מספר של מסרגות, כולל חמש ומכונה. אני חושבת שהשיא היה כשבגיל 10 היא סרגה לי אוברול לבן - כתחפושת פורים לחתול.... באופן אישי אמנם לא השארתי רושם עז בתחום הזה, אבל התמונה של מסרגות בכל גודל, אורך ועובי, מסתובבות בקופסאות ונרתיקים למיניהם חרותה עמוק בזכרוני.
מכאן הדרך הייתה קצרה - שלושה גלילי קרטון ממקורות שונים זכו מהר מאוד לטיפול אישי עם הקארדסטוק המפורסם, בשילוב קארדסטוק אדום וסרטי בד, והוצמדו זה לזה אחר כבוד. התוצאה? מתקן למסרגות, כך שעדי תוכל למצוא כל מסרגה שהיא מחפשת:

למתקן הממוחזר הוספתי כרטיס על פי הדרכה שמצאתי כאן.

 ב-25 במרץ, בדיוק כמו שהיה כתוב בקומונה, שלחתי לעדי את החבילה - שמחה שהספקתי בזמן, ומקווה שהיא תאהב את זה. ביחד זה נראה כך:

הכל טוב, נכון? אז זהו, שלא ממש.

חלק שני ובו יסופר מה היו כל הרמזים בחלק הראשון....
(תדמיינו שעברו כמה ימים מאז שקראתן את הפסקה האחרונה... עכשיו אפשר להמשיך...).
ב-25 במרץ, בדיוק כמו שהיה כתוב בקומונה - טוב, לא ממש. בדיוק כמו *שחשבתי* שהיה כתוב בקומונה - נכנסתי לתפוז, רק כדי לגלות שהקדמתי את המשלוח בחודש... עדי אמנם קיבלה את זה בהבנה (ובהתלהבות, אם יורשה לי...), אבל אני התבעסתי. הרי אם היה לי יותר זמן יכולתי לחשוב על רעיון מקורי/מעניין/מושקע/משהו יותר. או לפחות זה מה שחשבתי...
איכשהו הזמן רץ, ולמרות שרציתי לשלוח לעדי עוד משהו, לא ממש הספקתי. ופתאום, בשבוע שעבר, התברר לי, שיש בנות שמביאות את ההחלפה למפגש הקומונה לכבוד ליאת (מזל טוב! כפול! לא, פי ארבע! בקיצור, אין סוף!). מה בנות?!? אפילו היוצרת המסתורית שלי תביא לי את ההחלפה לשם... נו, מה יותר תמריץ מזה להכין תוספת להחלפה? וזה מה שהכנתי:

 אני יודעת, רובכם לא יודעים מה רצתה המשוררת להביע... אבל אם אמא שלי תראה את זה - היא ישר תדע! 
אמא שלי היא מה שמוכר היום כ"אגרנית". היא לא זורקת כלום. פשוט כלום. אבל כמו שאומרים, גם שעון עומד - צודק פעמיים ביום. מאז ומתמיד אני זוכרת שכשהייתה מסיימת לסרוג משהו, היא דאגה לשמור חתיכת חוט יחד עם שרוול הנייר של חבילת הצמר, כך שאם למה שסרגה - צעיף/סוודר/מערכת טיהור מים בשלושה חלקים - תהיה איזו תאונה, היא תדע באיזה צמר השתמשה ותוכל למצוא משהו מתאים. זה באמת עזר לא פעם ולא פעמיים, אלא שהייתה לכך גם תופעת לוואי: המון שקיות עם חוטים מחוברים לפיסות נייר, שמשום מה נעלמים בדיוק כשמחפשים אותם, אבל מפוזרים מסביב בכל שאר ימות השנה.
הזיכרון הזה נתן לי השראה לכרטיס העבודות שהכנתי לעדי. הרעיון פשוט: כשהיא תסיים לסרוג משהו, כל מה שהיא צריכה לעשות כדי להבטיח שגם בעוד שנתיים היא תזכור מה עשתה, ממה ולמי, הוא להשחיל באחת הלולאות שארית מהחוט ולרשום את הפרטים. עכשיו מספיק לשמור כרטיס אחד, שיכיל את המידע הזה לגבי כמות גדולה של עבודות (וכשהוא ייגמר, עדי, אשמח להראות לך איך הכנתי אותו. לא שזו עבודה כל כך מורכבת...).
את הכרטיס הבאתי לעדי למפגש, כתוספת קטנה להחלפה המוקדמת, וככה יצא שהיא הייתה גם הראשונה וגם האחרונה לקבל את ההחלפה... מגיע לה, היא הרי ארגנה את הרעיון הנהדר הזה, לא?!
ובאותה הזדמנות אני מחכה שהעבודה שקיבלתי תעלה לרשת, כדי שאוכל להכניס כאן קישור אליה. בינתיים, הנה הפרטים: מונצ'ה הכינה לי מובייל מדהים (!!!) מזכוכית, בטכניקת ויטראז', בלי שהיא אפילו ידעה שאני גם מתה על זכוכית, כחומר, וגם נורא אוהבת כחולים וטורקיזים. איזו עבודה מושקעת! וכמה נעים להסתכל עליה כשהיא מתנדנדת ברוח מול האור! המון המון תודה, מונצ'ה! שימחת אותי כל כך!

עכשיו אני מחכה להחלפה הבאה... עדי כבר מתכננת משהו בעניין חתולים, נדמה לי, וזה כבר ה"קומפורט זון" שלי... אבל אני מזהירה מראש: את החתולים שלנו אני לא מחליפה בכלום!!!

The Israeli Triangle
As opposed to the Bermuda one, not only that nothing disappeared in the zigzag and triangle swap we had at our commune, but we actually found new objects... 

I was chosen to make something for AdiLee, who organized the swap, and I guess I was so excited I sent it too early... a MONTH too early... And since I thougt I didn't have much time I went for a pretty plain item - a knitting-needles holder. It's made of recycled cardboard cylinders I covered with designer papers and attached together.

I also added a card that opens into two triangles (I found the directions here).

I was hoping Adi would like it, and when I found out I was an early bird, I decided to add one more thing. This time I made her a project card:

Remembering how my mom always keeps a sample of the yarn she uses with the model details, incase she'll need to fix it or something, I made Adi a card to which she can attach pieces of yarn and write the details so she'll know what se used it for. I gave it to her on our commune gathering, so eventually she was the first AND the last to receive her swap.... I just hope she likes it, after all this saga...

DP: Citronella by K & Company

Now I'm going to try and see how many challenges these three items will be suitable for... So let's start:
http://onestopcraftchallenge.blogspot.com
http://papertakeweekly.blogspot.com
http://thecraftypad.blogspot.com
http://stampsruschallenge.blogspot.com
http://klstampinnscrappin.blogspot.com
http://onestopcraftchallenge.blogspot.com
http://pennybfriendssaturdaychallenge.blogspot.com

תמונה קבוצתית עם מסגרת

אחרי הרשומה הקודמת, הפעם זה הולך להיות קצר. הרי אי אפשר להעביד את כל האנשים כל הזמן, נכון? 
אז כיוון שבזמן האחרון התרכזתי בכרטיסים, אבל אף אחד מהם עדיין לא הגיע ליעדו ולכן הם "מחוץ לתחום", הלכתי לנבור בהארד דיסק. הפעם מצאתי תמונות. לא, לא תמונות לסקראפ, אלא תמונות ממוסגרות, שניתנו לאנשים שונים בזדמנויות שונות.

התמונה הראשונה הוכנה עבור מישהי, שרצתה מתנה לחברה לעבודה. מה שהתחיל ב"יש לנו המון תמונות יחד מכל הטיולים שיצאנו אליהן" התגלה כשלוש תמונות, שנראו כאילו צולמו מלוויין ריגול סומאלי, ושבאחת מהן הכוכבת הייתה חבושה בקסדה. לכו תבנו מדינה. מצד שני היה לי רמז: כלת השמחה חובבת עבודות יד.

עשיתי 1+1 ויצא לי 9: תשעה ריבועים, מוחתמים מסביב בכחול, שבחלקם תמונות קטנות מספיק כדי להסתיר את האין-איכות, בחלקם ניירות מדוגמים, ובחלקם אלמנטים שנקשרים לעבודת יד - קצת צמר (תודה, אמא, על שיעורי הסריגה לפני 30 שנה והרענון עכשיו), לב רקום, סרט גימור. כרקע השתמשתי בדף של FancyPants מקולקציית Sweet Pea. המסגרת היא של איקיאה.

אולי כפיצוי, בתמונה השנייה התמונות דווקא היו מעולות (עבודה של יעקב, איך לא?), מה שפישט מאוד את העניין. הפעם ההזמנה הייתה בכיוון של מתנת יומולדת עגול ומכובד לאביה של המזמינה, איש חינוך בכל רמ"ח אבריו. קיבלתי יד חופשית. כמעט. היו שלוש המלצות: 1. בורדו 2. זהב 3. קלאסי. להפתעתי גיליתי שאני יכולה לחיות עם זה... Basic Grey עזרו בעניין.

 

אחרונה חביבה הפעם היא תמונה פחות מובנית, פחות מתוכננת אבל הרבה-הרבה יותר ורודה... הכנתי אותה לאמי, חובבת ורוד וחתולים ידועה במקומותינו.

 

 טוב, אני הולכת לאוורר קצת את העיניים מכל הזהב והוורוד הזה... לל"ט.