החופש הגדול של המוזה

כמעט חודש לא העליתי פוסט, ולא במקרה. אמנם יצרתי פה ושם, אפילו השתתפתי בהחלפה אחת מהנה במיוחד (התוצאות, אולי בשבוע הבא), אבל בגדול, יותר משיצרתי - קניתי חומרי גלם ליצירה. אתן יודעות, בקטנה: חבילה אחת מבליטסי, איזה שתי קניות ב"הזדמנות שנייה" ועוד קנייה בסיימון סייז. מה שבטוח הוא, שאם היה שם Sale של השראה - הייתי עושה מנוי חודשי...
אלא שבינתיים עלה עוד אתגר ב-Scrappy Hands והייתי חייבת ליצור משהו בנושא חופשה. בהתחשב בעובדה שבערך 10 שנים לא יצאתי לחופשה של ממש, קיוויתי לקבל "פטור", אבל לא הלך לי. מצד שני, גם השראה לזה לא הייתה לי יותר מדי. אלא שאז חזרתי לעבודות של חברותיי לצות העיצוב של Scrappy Hands, נעמה מ"איגרת שאומרת" ושולי מ"שולינקה" - ובאה לציון גואלת. או לפחות תגית.

הרקע הם שני קארדסטוקים חלקים, שאחד מהם יישנתי קצת עם דיו. עליהם הוספתי מדבקת צ'יפבורד שחיכתה לייעוד שלה בערך אותו פרק זמן שאני מחכה לחופש (...) וחותמת של  Art Impressions - מיצרניות החותמות האהובות עלי. מדובר בחותמות שמאופיינות בהמון הומור, בטקסטים שנונים וברעיונות עיצוביים לא שגרתיים - החל בדמויות שמנות, זקנות ומלאות חיים, וכלה בסטים של חותמות, שבהם זוכים ישבני הדמויות לכבוד מלכים. שווה להציץ באתר שלהם, ולו בשביל הצחוקים.

הבחירה בחותמת הזו נעשתה בהשראתה של נעמה, כמו שכבר הזכרתי קודם לכן. לנעמה יש סטודיו מרהיב, שבו היא מעצבת כרטיסים ואלבומים ללקוחות שונים לצד חוגים וסדנאות שהיא מעבירה למי שרוצה להתנסות בעצמו בחוויית הסקראפ. הקירות בסטודיו שלה עמוסים חותמות, והיא מפליאה לעשות בהן שימוש, שמשאיר אותי נפעמת כל פעם מחדש. אז אני לא מתיימרת לצבוע יפה כמוה, אבל אחת העבודות האחרונות שלה עשתה לי חשק לשחק קצת בצבעי המים שלי - והתוצאה היא הדמות ששילבתי בתגית הזו.

השראה נוספת קיבלתי כאמור משולי, חברה אהובה ויקרה שלי, שלימדה אותי לא מעט על סקראפ, על יצירה ועל החיים בכלל. לאורך השנים שאנחנו מכירות,  ראיתי אותה גדלה, מתפתחת ובעיקר צוברת אומץ ותעוזה, ועושה צעדים גדולים למען עצמה ולמען המשפחה (המקסימה!) שלה. מה שמעניין הוא, שאפשר היה לראות במקביל שינויים בעבודות שלה, בעולם היצירה שלה, בצבעים שהיא בוחרת לעבוד איתם, בחומרים, באלמנטים. מתוך עולם היצירה העשיר והגדול שלה בחרתי לשלב בעבודה הזו משהו קטן מאוד, ששולי מרבה להשתמש בו, ושבעיניי מבטא מהרבה בחינות את השינוי שחל בה: פאייטים מוזהבים. אלמנט עדין מאוד, קטן מאוד, כמעט בלתי מורגש, שבשימוש נכון יכול להקפיץ דף שלם, לפזר בו ברק, זוהר, גלאם בלי לעשות הרבה רעש, בלי לעורר מהומות.
אז תודה לכן, נעמונת ושולינקה, על ההשראה שאתן מפזרות סביבכן ובעיקר על החברות שלכן, שהיא יקרה לי מפז.

---

מי ששרדה עד כאן, מוזמנת להצטרף לאתגר החופשה של Scrappy Hands ואם גם אתן מחפשות השראה לאתגר הזה, תוכלו למצוא עוד ממנה בבלוגים הבאים:
שולי
זהבית
אסנת
ואם אתן יוצאות לחופש, תיהנו גם בשמי!

לרגל החום

אתגר קיצי עלה בשבוע שעבר ב-Scrappy Hands, ומיד כשראיתי אותו, ידעתי שזו הזדמנות לעשות השקה מאוחרת של סט חותמות מקסים, שקניתי לפני כמה שנים, ואיכשהו נותר מיותם: All Shoes של Hero Arts.
אלא שבין ההחלטה לביצוע עברו הרבה מים בקישון... קודם כל הניסיון שלי בצביעת חותמות אפסי - יש לי אמנם עפרונות מים ומברשות מים וכל מה שצריך, אבל זה לא אומר שהשתמשתי בהם יותר מדי... התלבטתי אם באמת ללכת על זה, ובסוף החלטתי לקפוץ ל(צבעי)מים הקרים... זה מה שיצא לי:

 בשלב זה כדאי לציין שנושא האתגר הוא... כפכפים (או קבקבים, אם יש פה מישהו יותר רציני...):

החתמתי את הכפכפים (אני מתעקשת...) כמה וכמה פעמים על קארדסטוק לבן, גזרתי וצבעתי אותם. כשסיימתי הדבקתי על כל כפכף בלינג ורדרד אחד, כדי לעשות עוד יותר שמח.

אח"כ התחלתי לחפש עם מה לעשות רקע. מרוב שלא הצלחתי לבחור צבע וטקסטורה, הלכתי על כל הקופה... במילים אחרות - התפשרתי על ארבע שכבות "בלבד":
ורוד מבריק, מעליו נייר מדוגם בגווני צהוב ואדום, עוד שכבה של ורוד מבריק ולסיום קארדסטוק לבן שצבעתי בדיו דיסטרס, מה שיצר מראה לא אחיד ו"מאטי" מאוד. הוספתי חותמת מהסט המשגע של סיימון סייז, ששימש אותי גם בכרטיס הקפה הזה - ולכאורה סייימתי.
עכשיו נשאר החלק של המבחן הפסיכומטרי

יש לך 10 כפכפים: כמה מהם ייכנסו בכרטיס ברכה ובאיזה סדר?

 אני לא יודעת מה אתן חושבות, אבל הרגשתי שדווקא הלך לי לא רע במבחן...
הנה כמה הוכחות לטענה שלי:

 כאן אפשר לראות שאחד הכפכפים הוגבה באמצעות דבק תלת ממדי, בשביל ליצור עוד עניין במראה הכללי:

 וכאן רואים טוב יותר את השכבות השונות:

וכאן סתם תמונה לפרידה, כי מחר הכרטיס הזה יוצא לדרכו... והיא ארוכה מאוד, הדרך הזו...

עכשיו תורכם לחלוץ נעליים, ולהראות מה אתם יודעים לעשות עם כפכפים... האתגר מחכה לכם עד 7.8.16, בהצלחה!

קפה זריז ודי...

אחרי כל הפוסטים האחרונים על תהליכי יצירה מורכבים ומייגעים משהו, הגיע הזמן גם לקצת אופטימיות. או במילה אחת, אחרת: סקיצה.
אין בשבילי משהו שמפעיל את מיצי היצירה יותר מסקיצה טובה, בסיסית, קלאסית. אולי בגלל שבסופו של דבר, בבסיסו של דבר, אני - קשה לי אפילו להגיד את זה, שלא לדבר על להודות שחור על גבי בלוג - מרובעת ותבניתית. גם כשאני ניגשת לאלבום של 30 דפים, ברגע שהחלטתי איך ייראו העמודים מבחינת מבנה - הכל רץ. כן, זה אפילו מקל את תהליך בחירת הדפים (שהוא, כמו שכבר "רמזתי" בפוסטים האחרונים, תהליך סיזיפי ואינסופי עבורי), כי מבט אחד בסקיצה ואני לפחות יודעת איפה יבואו דפים חלקים ואיפה מדוגמים. זה מסדר לי את הראש, בקיצור.
ולכן, כמו שאומרים בספרי ילדים, מה רבה הייתה שמחתי כשראיתי שהאתגר הפעם ב-Scrappy Hands הוא אתגר סקיצה. ישר לקחתי כוס קפה וישבתי לנוח... וישר יצא הכרטיס הזה:

אין כאן יותר מדי התחכמויות.
מה כן יש?
בסיס של נייר מדוגם (שארית של אריזה של חומרי יצירה)
משמאל 3 שכבות של שאריות ניירות מדוגמים, כשעל העליון חותמת מסט חדש שקניתי לא מזמן מ-Simaon Says Stamp, ושעונה כשקוראים לו Choose Happy.
מימין: 3 החתמות של ספל קפה מאותו סט מקסים. וקו ביד חופשית סביב כל אחת מהן.
יש כאן קצת דיו דיסטרס, קצת קשקוש בטוש אדום ואפילו קצת מריחות של ג'לטו'ס - וזהו.
אה ויש כאן כרטיס שמתוכנן למישהי שקוראת את הבלוג הזה, אז אני לא אספר למי, כי לא שלחתי אותו עדיין...
וזו הסקיצה שעל פיה הוא הוכן:

כמו שאפשר לראות שמרתי עליה די באדיקות, רק עיוותתי את הפרופורציות. בכל מקרה זו דוגמה לסקיצה כלבבי: קלאסית, לא מתחכמת יתר על המידה, לא מכתיבה אם ואיפה תהיה הכותרת. בסיס טוב לזרום איתו.
הנה עוד תמונה של הכרטיס, למרות שאין בה שום שינוי משמעותי:

רוצות לראות מה עשו חברותיי לצוות בהשראת הסקיצה הזו? כדאי לכן לבקר בבלוגים שלהן:
שולי
אסנת (שגם העלתה השבוע הדרכה נהדרת למיני אלבום)
ציקוש

 עכשיו יש לכן המון מקורות השראה. תציצו שוב בסקיצה - לכו על זה. מבטיחה לכן שתיהנו!

Challenges

Anything Goes @ Simon Says Stamp (using their stamp set, how can I resist?!?)
Anything goes @ Scrapbook Stamp Society

מהר מהר לפני שייגמר

כרטיס ברכה ליום הולדת בהשראת האתגר החדש שלנו, ב-Scrappy hands, שעוסק הפעם בשעונים - ובסוף יש גם שאלה חשובה. כלומר חשובה לי...

על רקע כרטיס קראפט בסיסי (מהקנייה ב-13Art), החתמתי בסטאזון לבן חותמת של המפטון ארט שמאוד משעשעת אותי, הוספתי שעון מסדרת ה-Sheers של Maya Road, שקניתי לפני המון שנים (רואים? רואים איך השחלתי את מוטיב הזמן גם כאן?!? חחח...). עליו הדבקתי מרכז פרח, של Prima אני חושבת, וסיימתי עם קו מקווקו מסביב.

כמו שמרמזת הכותרת, אני ממש קצרה בזמן כרגע (...), אז הנה עוד כמה תמונות - ואני עפה... Time flies, אתם יודעים... ;)

אה, עוד שני דברים: קודם כל לכרטיס הזה, כמו לכל כדור, יש כתובת והיא תצטרך לחכות, כי היומולדת של בעלת הכתובת רק עוד חודשיים... שנית, שאלה שהעסיקה אותי תוך כדי עבודה: הכרטיס הזה מדבר על וינטג' ועושה שימוש באלמנטים וינטג'יים (השעון עם הספרות הרומיות, מרכז הפרח המקוצ'קץ', החותמת המהוהה), אבל הקו הכללי שלו נקי ועכשווי - שמתם לזה לב? מה חשבתם בעניין? אשמח אם תספרו לי.
***
טוב, לא יכולתי שלא.. שדרגתי: הוספתי תחרה ואני מתלבטת לגבי שרשרת פנינים. תמונות מעודכנות - מחר.

חיית מסיבות

שתי חותמות חדשות שהגיעו השבוע בדואר מ-Blitsy משתלבות לי נהדר בכרטיס ברכה שהכנתי לאחד האחיינים שלי... אני לא מגלה איזה... הוא ושאר האחיינים שלי לא קוראים את הבלוג הזה, ספק אם הם מציצים בדף הפייסבוק שלי, אבל האמהות של כל השישה, אחיותיי היקרות, דווקא כן מתעדכנות, ואני יכולה לראות אותן חושבות עכשיו "למי היא הכינה את זה?!?!? אין אף יומולדת בסביבה ומי בעצם האחיין הפייבוריט שלה...? הבן שלי! ברור שהבן שלי!"... המחשבה הזו משעשעת אותי, אז אני לא מגלה... בינתיים.

מה שאני כן יכולה לגלות הם הדברים הבאים:
1. הכרטיס הוכן עבור אתגר החיות בבלוג האתגרים שלנו, Scrappy Hands.

2. נעשה בו שימוש בניירות בסיס ומעטפות שהזמנתי מאתר קניות פולני שהתוודעתי אליו רק לאחרונה.

3. בנוסף לחותמות הטקסט (האחת של חברת Woodware והשנייה של Hot off the press) השתמשתי בחותמת ישנה ואהובה מבית House Mouse ובוואשי טייפ דק עם דוגמה מתחלפת מבית MT, שבחרתי מתוכו את הקטעים שהתאימו לי (כאן אפשר לראות אותו).

4. לצילום הכרטיס השתמשתי בעוד אחד מהרקעים היפהפיים של יעל יניב.
5. שימו לב שאנחנו מרחיבות את צוות העיצוב בבלוג האתגרים שלנו. אולי זה בשבילך? כל הפרטים על הקריאה מופיעים כאן.
6. הכי חשוב: את צודקת, הוא באמת האחיין הפייבוריט שלי! שלא יהיה לך ספק בכך... ;)

ברכת היין (והדרכה גם)

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים"

כמעט כל אחד בוחר מפעם לפעם בבקבוק משקה כמתנה למארחים, בין אם זה לרגל ליל הסדר, לארוחת שישי או סתם כאות תודה על ההזמנה. כשמגיע שלב אריזת הבקבוק רובנו מסתבכים – העובדה שהוא עגול ומתהדר בצוואר דק ביחס לבסיס, מקשה מאוד על העניין.

אלא שיש שביל זהב בין בקבוק ארוז למהדרין לכזה שנראה כאילו נשלף ברגע האחרון מארון המטבח – תגית אישית, שכוללת מילות ברכה לציון האירוע. והאמת היא, שלעתים היא כל כך יפה, שגם כשמציבים את הבקבוק במרכז השולחן לא מוותרים עליה, בעיקר אם היא מתאימה לאלמנטים אחרים בשולחן המעוצב. אז כדי שלא תגידו שלא חשבתם על זה או לא ידעתם איך מכינים תגית כזו, הנה כל התורה על כוסית יין אחת.

מה צריך?

קארדסטוק - חלק, מדוגם או שניהם

סרגל מתכת

סכין יפנית

חותכן עיגולים או כלי עגול בקוטר 4 ס"מ + עיפרון

מספריים

עצם קיפול

חותמת "חג שמח" + דיו

דבק דו צדדי, דבק נוזלי

קישוטונים – חרוזים, פנינים, סרטי תחרה או סאטן וכו'

מה עושים?

1. חותכים את הקארדסטוק לרצועה שאורכה 20 ס"מ ורוחב 6 ס"מ

2. חורצים את הקארדסטוק במרחק 6 ס"מ מהקצה ומקפלים. החריצה מבטיחה שהקיפול יהיה מדויק ונקי.

3. באמצעות חותכן העיגולים מחוררים עיגול במרכז הריבוע שיצר הקיפול. אין לכם חותכן כזה? תוכלו לקנות אותו בחנויות לחומרי יצירה או לחילופין לגזור ידנית עיגול כזה לאחר שתציירו אותו באמצעות כוס או כלי עגול אחר.

4. בסיס התגית מוכן וכעת אפשר לקשט אותו. קחו את העיגול שגזרתם, וציירו עליו ספירלה מהחוץ כלפי פנים. כשסיימתם, גזרו לפי הקו. הקארדסטוק יקבל צורה כשל קפיץ.

5. גלגלו את ה"קפיץ" (שוב, מבחוץ כלפי פנים), הרפו והניחו לו להתייצב. מרחו דבק בבסיסו, והצמידו את הדפנות שנוצרו כתוצאה מהגלגול אל הבסיס. המתינו לייבוש.

6. הוסיפו מעט דבק במרכז הסליל שיצרתם והדביקו חרוז, חצי פנינה או פריט צבעוני אחר, שישמש כמרכז פרח. הכינו פרחים נוספים משאריות הקארדסטוק והמתינו לייבוש מלא (הדרכה לגרסת שאבי שיק של הפרחים האלה תמצאו כאן).

7. עם דיו בצבע מתאים החתימו את המילים "חג שמח" על קארדסטוק בצבע משלים או מנוגד לזה שבחרתם כבסיס. בדוגמאות שלפניכם נעשה שימוש בחותמת מבית "מסטיקים" (טל' 072-2827780, 39 ₪), שתתאים גם להחתמה על כרטיסי ברכה או כרטיסי ישיבה. לחילופין תוכלו לקנות מדבקות "חג שמח" או לכתוב את הברכה בכתב ידכם.

8. הדביקו את הברכה והקישוטים - הפרחים שהכנתם או כל קישוט אחר לטעמכם על התגית, בחלק שמתחת לקו הקיפול. כעת כשאתם יודעים איך להכין את בסיס התגית, תוכלו להכין כמוהו עוד ועוד, ולקשט כל פעם בסגנון אחר. סיימתם? השחילו את התגית על צוואר הבקבוק והרי לכם יין עם הקדשה אישית.

גם לגביע מגיע

אם כבר הצבתם את הבקבוק על תוויתו החדשה במרכז השולחן, למה לא לקשט באופן דומה גם את גביעי היין? באמצעות חותכן עיגולים בקוטר של 6-5 ס"מ (או כלי בגודל מתאים שישמש כתבנית, בדיוק כמו בתגית), תוכלו להכין לכל ארוחה ולכל בקבוק יין סט תואם – והכל תוך דקות ספורות.

למעשה, תזדקקו לשני גדלים של חותכי עיגולים. ראשית חתכו את העיגול הגדול, ואז חוררו בו עיגול נוסף, קטן יותר. שימו לב: העיגול הקטן לא צריך להיות במרכזו של העיגול הגדול, אלא קרוב לשוליים. כשתסיימו תתקבל מעין טבעת א-סימטרית.

עשו חתך אחד בשולי הטבעת, בנקודה הצרה ביותר שלה, וקשטו אותה ברוח התגית. כעת נשאר לכם להרים מעט את אחד מקצוות הטבעת בנקודת החיתוך, ולהשחיל את רגל הגביע. אם תרצו, תוכלו לכתוב על הטבעת את שמות האורחים, כך שכל אחד ידע בכל שלב איזה גביע הוא שלו. חג שמח!
עוד זווית לתוצאה הסופית:

וככה נראה מדור אפריל במגזין "החיים הטובים":

שכחתי שחשבתי...

אתגר חדש בבלוג Totally Stampalicious שלח אותי לנבור בין החותמות שלי ולגלות חותמת פשוטה מאוד ומקסימה מאוד, שקיבלתי פעם במתנה מאחותי. מדובר בחותמת אוטומטית (כזו שיש בה דיו) דו צדדית - Thinking of you מצד אחד ואיור של שורת דובדבנים מהצד השני. משהו בריח של הדיו מקשה עלי לעבוד איתה לפרקי זמן ארוכים, אבל כל פעם שאני חזרת אליה אני נורא נהנית, לא רק בגלל הקו הנקי שלה, אלא בגלל שמשהו בחותמות של JustRite שונה מכל חותמת אוטומטית שאני מכירה - הן נעימות מאוד לעבודה ואף פעם לא נמרחות או נלחצות יותר מדי. וכל הניסיונות שלי להבין איך הן עובדות - כשלו. לצערי, את הסוג הספציפי הזה הם כבר כנראה לא מייצרים, כי אני לא מוצאת עוד חותמות כאלה, אבל אולי פשוט לא חיפשתי מספיק...
בקיצור, האתגר - להשתמש בחותמת שכבר חצי שנה לא ראתה דיו - דרבן אותי לחזור לחותמת הזו, ולהכין איתה כרטיס קטן (בערך 7X10) שהצלחתי "לדחוס" בו גם נייר מדוגם, גם שני פאנצ'ים, גם כפתור עם חוט זהב, גם חותמת וגם תחרה... ולמרות כל זה אני חושבת שהוא יצא נקי ולא עמוס, ככה שאני ממש שמחה!
אופס... כמעט שכחתי להעלות תמונה...

---
טוב, ככה זה כשלא הולכים לישון ומשלימים חוסרים בגוגל רידר בשמונה בבוקר... האתגר היה נחמד מאוד, רק שהוא נגמר לפני שבועיים.. נו, לפחות יצא לי כרטיס נחמד... שיהיה לכם יום מקסים ואל תלמדו ממני... תשנו בלילה!

Challenges

White, Cream and Brown (and you can use an extra color, a button and a flower) @ Colour Create (1.6)
So Saffron, Soft Suede, Basic Black, Basic Gray and Pear Pizzazz! @ Utah Divas International (2.6)

ונתחיל מחדש... פעם ראשונה

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)

אחרי הפסקה של כמעט חודשיים, זה באמת כמו להתחיל מהתחלה. למעשה, זה יותר קשה: מאיפה מתחילים? מהחלפת הסתיו שעשינו בשבוע שעבר בקומונה? מכרטיסי ברכה ששלחתי לפני חודשיים? משתי סדנאות מיני אלבום שהדרכתי? מכל הקניות שעשיתי בזמן הזה (ושלאחת מהן, שעשיתי רק הבוקר ב-My Punch, אני כבר מחכה בכיליון עיניים)? לא ברור.
אבל כיוון שהתרכזו כל כך הרבה צילומים וסיפורים, נראה לי שאתחיל דווקא מהדברים הקטנים, אשלים קצת חוסרים, ואז אתפנה לפוסטים ארוכים יותר סביב פריטים מורכבים שמצדיקים יותר הסברים. במלים אחרות, מי שאין לו סבלנות – זה הזמן לחופשה ארוכה בבהאמאס...
ואחר כך, כשארגע מכל ההשלמות, גם יהיה קנדי. כי תאמינו או לא, השבוע הבלוג חגג יומולדת שנה!
אבל לאט לאט. קודם כל הכרטיסים.
הראשון (לפחות בתיקייה של הכרטיסים...) הוא כרטיס ברכה ליומולדת שהכנתי לחתולי8, חברתי הכבר-לא-רק-וירטואלית. אחרי חודשים של התכתבויות, החלפות וכמה שיחות טלפון, הזדמן לנו סוף סוף להיפגש בסדנת הקנווס של לימור מקסם שימושי (אירוע שיזכה בקרוב לפוסט משלו). אבל עוד לפני כן שלחתי לה כרטיס ברכה שאליו צירפתי החתמות בעקבות התלהבות שנרשמה מצידה מהכרטיסים האלה.
הכרטיס נראה מאוד רגוע ושקול מבחוץ....

אלא שבפנים, אני חושבת, שהוא קצת מפתיע וצבעוני מהצפוי:

והנה תקריב לפרח הנייר שמעטר אותו:

אחד הדברים שאני מאוד אוהבת בו הוא השימוש בשאריות ששמרתי עליהן מכל משמר, עד שמצאתי להן ייעוד הולם (חתולי8 היא ייעוד מאוד הולם! מי שמכיר אותה יודע את זה!). מי שמזהה את הדף עם העיגולים ויודע מי עוד מחזיק אותו (הוא נקרא Pebbles אבל אני לא זוכרת של מי הוא...) אשמח לקנות כמוהו עוד ועוד. בנוסף יש כאן קארדסטוקים מדוגמים של K&Company וברכה בכתב ידי, כי חתולי8 ציינה לא אחת שהיא לא אוהבת כיתובים באנגלית... את רואה? אני מקשיבה! למרות פיזור הנפש שלי... (-:
לכרטיסים צירפתי כאמור החתמות מסט שנקרא Flower Sentiments של Inkadinkado, שאותן ארזתי בשקית אורגנזה קטנה. מי שמחפשת סט כזה שמתאים להמון כרטיסים ושיכול להיראות כל פעם אחרת – אני ממליצה מכל הלב!

In the beginning…
It's been quite awhile since I posted anything. It feels so good to be back, but it rises a new dilemma: what should I write about first – the cards I sent lately, the autumn swap we had at the Northern Niche or all my recent purchases? Decisions, decisions, decisions…. (-:
Well, I'll start with a birthday card I made for Chatuli8. I made it from scraps from my most favorite DP. Here's a close-up of the butterfly inside the card:

I used mostly K&Company DP. I Also added some stamped images from Inkadinkado Flower Sentiments' collection, which Chatuli8 liked when she saw this post. Knowing her I'm sure she'll make great use of them!

Challenges:
Sketch at 2 Sketches 4 You
Color Combination at Off the Wall Craftines
Inspiration (I love those spiky stars...) at 4 Crafty Chicks
Sketch at The pixie Cottage
Color Combination at Cards & Things Challenge
Photo Inspiration at Crafty Ann's Challenge Blog
Recipe at The Character Cafe
Layers at Top Tip Tuesday

"אחרי החגים" כבר כאן

(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)

 זהו, עוד יום אחד והחגי(ם)גה נגמרת. לא עוד גשרים, חצאי ימי עבודה, או תירוצים של "רק חזרתי מחופש ועוד לא התאפסתי". אפילו לעצמאית כמוני, שלא צריכה לצאת בבוקר למשרד ולא מדווחת לאף אחד מתי היא מתחילה לעבוד מאוחר, מתי היא יוצאת מוקדם ומתי היא בכלל בחופש, יש איזו תחושה שצריך לחלץ עצמות ולחזור לשגרה.
אז רגע-לפני אני מעלה כמה מכרטיסי הברכה ששלחתי לפני החגים – שניים באווירה וינטג'ית (וחדשה לגמרי עבורי) ואחד מינימליסטי ורגוע בשתי גרסאות – בטורקיז ובכתום.

את שני הכרטיסים הראשונים, שבהם השתמשתי בין השאר בדף של Webster Pages, במשטח שעם ובסרטי תחרה, עשיתי במפגש החודשי של מועדון הסקראפ החדש שמארגנת חיפושולי. מדובר בסניף הצפוני של המועדון של קרנושי, שהולך ומתרחב ושולח זרועות לכל חלקי הארץ. עכשיו גם אנחנו, בקריות, על המפה – ואנחנו נשארים
במפה, במפיות, בניירות ובקארדסטוקים...

הכרטיס השלישי, על שתי גרסאותיו, מבוסס על חותמת שקניתי לא מזמן. היא נקראת Dandelion, מגיעה

מבית היוצר של We Are Memory Keepers ומה שהכי נחמד בה הוא שהיא חותמת דו שלבית: בהתחלה מחתימים את קו המתאר של הפרח, בצבע אחד, ואחר כך את עלי הכותרת - בצבע או בגוון אחר (אפשר כמובן גם באותו צבע, אבל זה מאבד, בעיניי, את הייחוד).

אחרי שהחתמתי את קו המתאר בשחור על נייר קראפט או נייר ממוחזר בגוון בהיר, החתמתי את עלי הכותרת –

פעם בטורקיז ופעם בכתום, ובאותו גוון גם החתמתי את שולי הכרטיס. לסיום הוספתי בלינגים בגון תואם ואת הברכה בכתב ידי. זהו, ובדיוק כמו שאני אוהבת – מינימליסטי, נקי ופשוט.

שככה תהיה השנה הזו: פשוטה, נקייה, מינימליסטית (בעיקר בחדשות רעות) ואהובה. לא צריך יותר מזה, נכון? 

It's gonna be a very good year…
Rosh Hashana, the Jewish new year celebration just passed by, along with Yom Kipur (Day of Atonement) and Sukkot (Feast of Tabernacles). We are all back to normal, and I can show some of the greeting cards I made and sent in the last few weeks.
The first two cards are my first attempt at vintage style – it's not my style at all, but part of my new year's resolution is "trying new things" – so here it is. I already made another project in that style
and as soon as I can I'll upload it too, the point is I'm starting to kind of like it. OK… I said "kind of"… For these pages I used amongst other things, Webster Pages CS, cork and lace.

The other two cards are actually two versions of the same card. For this one – which is much more my style, I used We Are Memory Keepers 2-stage clear stamp, Dandelion. I stamped it once in turquoise and once in orange and added some matching bling.
It goes with the sketch challenge at Waltzing Mouse:

 Here's a close-up:

I wish you all a very happy new year!

Other Challenges:
Red, white and black at Stampin' B's
3 DP at Paper Cutz