ליהודים הייתה אורה ושאלה

אני עושה קצת הפסקה בנבירה בבוידעם, וחוזרת למשהו עכשווי (יחסית) - כרטיס ברכה לחנוכה.

כדרכי, כשמדובר בכרטיסים פשוטים מבחינת מבנה, גם הכרטיס הזה הוכן משאריות. והפעם אלה שאריות כפולות - הניירות המדוגמים הם מהסטאש הלא קטן שלי, והקישוט במרכז הוא מה שהצלחתי להציל מכרטיס ברכה מקסים שקיבלתי - ולצערי נפל בקרב מול ספל קפה חם וחתול מתלהב... פשלה שלי, שאפשרתי לשלושתם להיות בו זמנית על שולחן העבודה. את המחיר, כאמור, שילם הכרטיס. אחרי שייבשתי אותו הבנתי שזה מקרה אבוד, אבל החלטתי להנציל מה שאפשר - ומכאן הקישוט במרכז הכרטיס.

החותמת היא מסט חותמות החגים של מיקי מקובר, שאני חוזרת אליו שוב ושוב. פלטת הצבעים, כמו שאתן רואות, מינימליסטית למדי. כדי להעשיר את הכרטיס עבדתי בכמה שכבות, מה שנתן לו עומק, והדגשתי את האפקט באמצעות הגבהה של הכיתוב עם דבק תלת ממדי. לא המצאה גדולה, אבל משהו שכמעט תמיד משדרג.

לגבי הבחירה להניח את פס הקישוט באלכסון, בדיוק באמצע - אני לא סגורה. הלכתי על זה, כי זה נראה לי נכון להמשיך את הקווים האלסוניים בנייר הרקע, למרות שאני לא מתה על אלכסונים. מה אתן אומרות, עדיף היה ליישר?

אשמח, כמו תמיד, לשמוע מה חשבתן.

נבחרת המעודדות (שוב) בפעולה

כל כך כיף להיות חלק מקבוצה שעושה טוב למישהו - גם אם אין לקבוצה הזו שם.

הכרטיס הזה נשלח במסגרת התארגנות נוספת שיזמה שרון שלעזינגר באיער, מי שעומדת גם מאחורי פרויקט כרטיס הברכה "יוצרות מברכות עם שרון" (שעוד ידובר בו לא אחת בבלוג הזה). הפעם הרעיון היה לשמח אשה אחת, לחזק ולעודד אותה, ברגעים שבהם מצבה הבריאותי אינו במיטבו.

זהו עוד כרטיס שנוצר משאריות, לפי הדרכה שהעלתה פעם יעל המוכשרת מהבלוג  "קונדסונים קטנים ועוד..." בשילוב עם חיתוך מתבנית עלומה (זה מה שקורה כזורקים אריזות...).

מי שקוראת את הבלוג שלי יודעת, שאני מתה על כרטיסי שאריות, וההדרכה הזו של יעל היא דרך נהדרת לנצל אותן. מאז שיעל העלתה אותה הכנתי המונים כאלה, ואני מניחה שבמשך הזמן תראו פה עוד גרסאות של הכרטיס הזה.

בינתיים נותר לי לאחל לל. רפואה שלמה ולקוות ש"מתקפת הכרטיסים" שנחתה עליה אכן עודדה אותה ושיפרה את הרגשתה.

רב כרטיס, או בשתי מילים: Happy Everything...

ארבעה אירועים בו זמנית במשפחה אחת. מה יותר מתאים מ-Happy Everything?

אז לכבוד חנוכה, שני ימי הולדת והשנה האזרחית החדשה, שלחתי לאחיין שלי, אשתו ושני ילדיהם כרטיס ברכה אחד מרוכז.

זו גם הייתה הזדמנות נהדרת להשתמש בסט חותמות שאני מאוד אוהבת - One with nature - הצורות האורגניות של Simon Says Stamp ביחד עם חותמות הטקסט של Winnie & Walter, כריות דיו דיסטרס של Ranger ומעטפה בכתום עז מבית Studio Calico. אה וקצת קישוטונים דביקים של... (מצטערת, לא זוכרת).

הכי קליל - אבל הכי מכל הלב.

מזל טוב והמון שמחה אלון, לוריין, מאיה ועילי! אוהבת ומתגעגעת.

חג שמח, סנטה!

אז כמו שסיפרתי בפוסט הקודם, מצאתי שני "תירוצים" להכין כרטיס לחג המולד - ומיציתי אותם עד תום.

את הסקיצה של הכרטיס השני ראיתי ממש מזמן פה, ואפילו שמרתי בפינטרט שלי, אבל לא תיארתי לעצמי כמה כיף יהיה להכין אותו - וכמה אוהב את התוצאה.

כמו שאפשר לראות, הוא מאוד נקי וסופר פשוט והוא מאפשר לנצל שאריות ממש קטנות של דפים, ועדיין התוצאה נהדרת! (כן... אמרתי את זה...). מה שעוד טוב בו, זה שמאוד קל לשנות את הסגנון שלו על ידי שינויים בצבעוניות, שימוש באפקטים של יישון וכו'.

שני פרטים ששווים התייחסות: דף הרקע של Simon Says Stamps, שמגיע עם דוגמת העץ המוטבעת בו (אפשר כמובן להכין לבד עם תבנית מתאימה) - הא עבה, האיכות מצוינת וההטבעה עמוקה וברורה. 

הפרט השני הוא קישוט הצ'יפבורד  שנראה כמו עץ - אני חושבת שהוא הגיע כמתנה בכלל, אבל בכל מקרה את הקישוטים האלה קניתי בזמנו באתר הפולני 13 Arts - יש שם מבחר עצום, המחירים מצוינים והמשלוח זול.

את הכרטיס הריבועי שלחתי במעטפה שעיטרתי במדבקות כריסמס ממגזין גרמני שאמא שלי מנויה עליו. אחת לחודש מצורף אליו דף מדבקות, כל פעם בנושא אחר ובסגנון אחר. המדבקות לא מתאימות לאלבום, כי הן לא נטולות חומציות, ובדרך כלל גם הסגנון ילדותי ו"מתוק", שפחות מדבר אלי, אבל עכשיו הייתה לי הזדמנות לנצל דפי מדבקות מארבע שנים בערך - חבל רק שהכנתי את המעטפה לפני הכרטיס, ככה שאין שום קשר ביניהם למעט אווירת החג, ועדיין , נהניתי מהתהליך, שהחזיר אותי לילדות, ונהניתי לנצל כמות עצומה כזו של מדבקות. 

מה שכן, בעקבות שני הכרטיסים האלה התלהבתי והזמנתי מלאי של חומרי יצירה בנושא חג המולד, שיהיו לי לשנים הבאות... אני רק צריכה למצוא למי עוד לשלוח כרטיסים. אם יש לכן רעיונות - אתן מוזמנות להציע אותם...

חג אסיף, ההמשך

כמובטח, מעלה תמונות של כרטיס פופ אפ קופצני נוסף, זה שהכנתי ליעל ומורן, להולדת מעיין (שתיכף חוגג יומולדת שנה... הדחיינות שלי מזעזעת)..

כרטיס ברכה להולדת מעיין, פברואר 2019

הפעם, כיוון שה"בפנוכו" היה עמוס מהרגיל (ידעתי, ידעתי שתסתקרנו....) הוספתי גם חבק שישמור על הכרטיס סגור ויבטיח שיישב טוב בתוך המעטפה. מה שמזכיר לי: שמתן לב למעטפה? נכון... הכנתי גם אותה, וכמובן שמאותו נייר מעוצב כמו זה ששימש אותי בכרטיס עצמו. 'תוחכמת... נורא נורא 'תוחכמת 😉...

ככה הוא נראה לפני הפתיחה החגיגית:

אחרי החבק. איזה מתח

וככה במהלכה:

הפתיחה החגיגית

והנה הוא במלוא תפארתו:

תמונה? יש. כיס לצ'ק? יש. מקום לכתוב? יש. הכרטיס במלוא הדרו

בחלק התחתון יצרתי כיס, שלתוכו נכנסה המחאה, ושהחלק החיצוני שלו שימש לכתיבת מילות ברכה (שמחקתי בחוסר מקצועיות מלבב...).

והנה עוד זווית:

חותמות המילון של "קסם שימושי". הדובדבן שבקצפת

מבחינת ניירות מדוגמים, השתמשתי בקולקציה שאני לא יודעת את שמה - לדעתי קניתי אותה "יד שנייה" והיא הגיעה בלי אריזה (השתמשתי בה גם כאן, בתמונת התלת ממד של ליעם. אם אגלה מה שמה, אעדכן). הוספתי גם חותמות של קסם שימושי וקישוט תלת ממדי אחד לרפואה.

זהו... הולכת לבדוק בערימות החציר איזה עוד פרויקטים צילמתי ולא העליתי לכאן. אתן יודעות, אם לא אמצא, לא תהיה לי ברירה אלא לחזור וליצור...  יש לכן רעיונות בשבילי?

חג אסיף, גרסת הסקראפ

מסיבות שאני מבינה וכאלה שאני לא, אני יוצרת הרבה פחות בשנה האחרונה. למעשה, כמעט שלא. אבל אני נוברת לא מעט בעבודות ישנות שלי, ופה ושם מגלה כאלה שלא העליתי לבלוג. אז אם אין יבול חדש, לפחות אני אוספת על הדרך יבולים קודמים. כמו הכרטיס הזה, שהוכן לבת משפחה וניתן לה כבר לפני כמה וכמה חודשים.

אני מאוד אוהבת את כרטיסי הפופ אפ האלה, אבל אני מוכרחה להודות שכל פעם שאני מכינה אחד כזה זו מלחמה חדשה - אני לא מצליחה לזכור בעל פה את המידות או לפענח את הנוסחה המתמטית שלהן כך שאני תמיד צריכה לחזור להוראות כתובות (כמו ההדרכה הזו, למשל. או זו, שהיא אמנם בגרמנית אבל בסנטימטרים), ואם זה לא מספיק, אני תמיד נדרשת להיאבק בקיפולים של הכרטיסים האלה.

דווקא בגלל זה, כנראה, כשאני כבר מכינה כרטיס כזה - אני בסוף מאוד מרוצה ממנו. אתן יודעות, אנחנו מעריכות יותר את מה שהתאמצנו להשיג. כאילו, דא.

אז הנה עוד כמה צילומים, מבחוץ ומבפנים:

כרטיס למורן, מאי 2019

מי שמביט בי מהצד לא יודע מי אני

ככה הוא נראה כשהוא פתוח לרווחה

חוץ מזה, במהלך חג האסיף הפרטי שלי, מצאתי צילומים של עוד כרטיס כזה שהכנתי לחברה להולדת הבן, אז בימים הקרובים, אחרי שאעשה כמה תיקונים בסיסיים לצילומים שלו, אעלה גם אותו.

הדפים המעוצבים, למי שתהתה, הם מקולקציית Twirly Girly היפהפייה של Chickaniddy Crafts, שלדעתי - ולצערי - כבר לא קיימת (אבל פה ושם, למשל ב-A Cherry on Top אפשר עדיין למצוא קצת מוצרים שלה).

ואם זה לא ברור - אני לגמרי ממליצה למי שעוד לא הכינה כרטיס פופ אפ קופצני מהסוג הזה - לנסות. המנגנון שלו תמיד סוחט מחמאות!

כרטיס טיסה? כרטיס ברכה!

כמו שכבר בטח הבנתן, "כרטיס בתוך קופסה" הוא אחד הכרטיסים החביבים עלי ביותר. לא יפתיע אתכן לשמוע, אם כך, שאחרי שצילמתי את ההדרכה להכנה של כרטיס כזה, נכנסתי לסוג של טרנס, והכנתי בזה אחר זה עוד כמה כרטיסים כאלה.

אני לא אלאה אתכן בכולם, אבל יש אחד שאהבתי במיוחד (בינינו, אני בכלל עוד לא יודעת למי הוא יישלח... ואני נהנית להסתכל עליו כשהוא עומד על השולחן) - מדובר בכרטיס שהכנתי מחבילת החיתוכים

 מקולקציית Let's Travel של חברת ScrapMir, ושאותה ואת הדפים מאותה קולקציה תוכלו למצוא אצל לימורוש.

הדרכה, כאמור, תוכלו למצוא כאן, ולחדות העין, שרואות שיש הבדלים דקים בין שני הכרטיסים, הנה הסבר:

1. הכרטיס הזה קצת יותר גדול - החלק התחתון שלו גבוה בסנטימטר, מה שמדגיש את הצורה ה"ארגזית" שלו. אהבתי את זה כי זה עשה לי אסוציאציה של ארגזי האחסון שבהם השתמשו הנוסעים במאה ה-18 וה-19, אלא שיצאו למסעות אמיתיים לגילוי העולם (ולא לשופינג בברלין...).

2. אין על חבילות חיתוכים לכרטיסים האלה! בלי לשבור את הראש יש מגוון של אלמנטים שמתאימים אחד לשני מבחינת נושא וצבעוניות, בדרך כלל יש שילובים של כותרות ואלמנטים גרפיים אחרים, בכל חבילה יש פריטים במגוון גדלים ככה שיש פריטים שמתאימים לחלק הקדמי של הכרטיס ולחלק האחורי שלו. בקיצור - החבילות האלה ממש נולדו למטרה הזו. גם דף חיתוכים, אגב, יתאים מאוד, רק שחבילות החיתוכים המוכנות חוסכות הרבה עבודת גזירה ומבטיחות חיתוך אחיד ומדויק.

3. יישנתי את כל חלקי הכרטיס, חוץ מהבסיס - את הדפים המדוגמים שמודבקים על הבסיס, את איזור הכתיבה בגב הכרטיס, את כל האלמנטים המקשטים. 

4. הוספתי חבק לסגירת הכרטיס - האמת היא, שאחרי שפתחתי וסגרתי את הכרטיס 40 פעם, החבק מתקפל בדיוק בנקודות שבהן הכרטיס מתקפל, ולכן כבר לא כל כך מהדק אותו, אבל הוא ממשיך את אפקט "ארגז הנסיעות", אז אני אוהבת אותו.

5. ציפיתי בדפים מדוגמים גם את חלקו הפנימי של הכרטיס - בניגוד לכרטיס יום ההולדת,  שכולו בצבעי שחור וזהב ולא היה צורך לצפות אותו מבפנים (כי שחור זה שחור זה יפה...), בכרטיס הנוכחי פחות אהבתי את הקראפט החשוף מבפנים. אבל זה סתם עניין של טעם, לא ממש אחת מתרי"ג מצוות...

מי שמחפשת עוד רעיונות יכולה להתחיל בכרטיסים קודמים שהכנתי (כאן, כאן וכאן) והכי טוב - להיכנס ללוח הפינטרסט שלי שמוקדש כולו לכרטיסים בקופסה. אין גבול לרעיונות ולעיצובים שנשים יצירתיות מכל העולם מעלות לרשת!

נו, מתי תראו לי את הכרטיסים שהכנתן אתן לפי ההדרכה הזו? אם אתן מעלות אותם לדף הפייסבוק שלכן, אשמח אם תתייגו אותי (tammy Windsberg), שלא אפספס...

ואם כבר התחלתן לתכנן את נסיעות הקיץ שלכן, שתהיה לכן נסיעה טובה!