עדי עד

כזכור (או שלא...) הבטחתי כאן רשומה נפרדת על יום ההולדת המשולש שחגגנו בספטמבר בנישה הצפונית - למיכל, לעדי ולבתיה, הלא היא סימפטיה. אז הנה זה, רגע לפני שהחודש מסתיים.
ב-1 לחודש חגגה עדי, סרגנית הווינטג' האחת והיחידה. כיוון שהתנדבתי להכין את הכריכה יכולתי לגוון, וזה בדיוק מה שעשיתי: את הכריכה הכנתי בסגנון וינטג', ואילו הדף הרבה יותר נקי ופשוט, בשילוב גוונים שאני חושבת (לא שאלתי לפני, אז אחרי בטח אין טעם. נשאר לקוות) שעדי אוהבת: ורוד וחום.
קודם כל הנה הדף:

בחלק הקדמי שילבתי את הפרחים המתקפלים שלי, סרט אורגנזה ובורדר קצר. הפרח במרכז החלק האחורי הוא תבנית חיתוך חדשה במראה דוילי, שקניתי לא מזמן. אני מקווה שהיא לא תישחק מרוב שימוש (-:

ועכשיו לכריכה. אני חושבת שזו ההתעללות החמורה ביותר שביצעתי אי פעם בדף נייר. התחלתי מקרטון אריזה פשוט, שרוקנתי מתוכו ריבוע, כך שנוצר בו שקע. את השקע הזה ציפיתי בפנים בנייר מדוגם שקרעתי ונתתי לו להסתלסל, ואילו את המסגרת ציפיתי בקארדסטוק מוזהב עם אמבוסינג קר. ואז הסתערתי על הדף עם מיסטים למיניהם, החתמות, אמבוסינג חם, עוד קצת מיסטים וגלייזים ואלוהים יודע מה עוד... אחר כך הגיע תורו של שעון אקרילי, שחומם, נצרב, הוחתם, צופה ועוד כל מיני פעלים אגרסיביים עם נטיות מיליטנטיות.
כשנרגעתי קצת עברתי לכמה מרכיבים עדינים יותר: בלינגים, פרחים מקופלים, סיכות מתפצלות ואפילו פינת מתכת מעוטרת אחת. בין לבין הוספתי כותרת מתחכמת - והלכתי לישון... יש לכם מושג כמה מעייף זה היה?!?!טוב, לפחות שיהיה לכם מושג איך זה נראה...:

כשחזרתי לכריכה כבר הייתי הרבה פחות תוקפנית, ולכן הגב של הכריכה הקדמית ושני החלקים של הכריכה האחורית הם מינימליסטיים משהו (טוב, הכל יחסי...). הדוגמה בשער האחורי, אגב, היא דף אחד בסגנון וינטג' ולא עבודת טלאים שלי. הנה מקבץ תמונות של הכריכה ותקריבים לשער:

אז מה נשאר? כרטיס הברכה שמשלב אמבוסינג קר, דיסטרסינג של הדף המקסים כדי לגלות את השכבה הפנימית שלו וסרט תחרה עדין.

וכמובן המתנה לעדי: קישטתי לה קופסה עגולה עם ורדים ותחרות כמו שהיא אוהבת ולתוכה הכנסתי... כבשה! אני לא יודעת אם היא מספר 16, אם היא עוזרת להירדם או שהפעייה שלה מעירה את כל הדיר, אבל בטוח שהיא לא הכבשה השחורה של המשפחה. תראו בעצמכם:

נכון, היא טורקיז. והיא עומדת בגאווה על רגלי האטבים שלה ולמרות שהיא כזו מקסימה וכל כך מתאימה לעדי הסרגנית - להכין אותה זה ממש קלי קלות. בקרוב גם אעלה הדרכה מצולמת שלה, ובינתיים הנה קישור לאתר שממנו למדתי בעצמי איך להכין אותה. בכל מקרה, קודם נראה לי שאעלה עוד פוסט עם הדפים והמתנות למיכל ולבתיה. מה שפייר- פייר, לא?!?

חגיגה נחמדת, ההמשך

עכשיו, כשהחגיגות בבלוג של רויטל וייס הסתיימו, ואיתן הפוסטים הלא ממש שפויים שהעליתי, אפשר לחזור לשגרת ימי ההולדת והספרים השמנים.

ג. פרק שלישי מוקדש באהבה ל-doried הלא היא דורית

כמו שכבר הזכרתי, יום ההולדת של דורית חל ביולי, אבל היא ביקשה ממש יפה לחגוג ביוני, וכמובן שלא התווכחנו. במקום זה אני מניחה שכולן עשו כמוני - הלכו לחשוב מה מכינים לה לכבוד האירוע.
החלטתי להכין גם לה טריפונס - עם האות הראשונה של שמה כאחד האלמנטים. וטוב שכך - כי באירוע עצמו התבלבלתי בין המתנות שלה ושל ונילה, וה-D שכנעה אותי סופית שעשיתי טעות... לאור העובדה שגם חודש קודם החלפתי בין המתנות של חיפושולי ושל Moncha אני חושבת שביומולדת הבא כבר יצפו ממני להתבלבל...
בכל מקרה, טו מייק א לונג סטורי שורט, הנה הטריפונס של דורית:

כמו שאפשר לראות גם כאן מככבות הדויליז שקיבלתי מ-Moncha לצד נייר מדוגם, מלים מתגרדות, קצת דיי-קאטס וסרט אחד לרפואה.
לטריפונס נלוו כרטיס ברכה, דף לספר שמן וכריכה לספר. הנה הם לפי סדר:

הכרטיס עוצב כמתנה - גם בגלל יום ההולדת ובעיקר כי דורית היא חובבת קניות מושבעת וחשבתי שמה שנראה ארוז כאילו נקנה עכשיו במיוחד בשבילה יתן לה הרגשה מוכרת וביתית... (-:... זה גם היה הרעיון מאחורי הדף בספר השמן, שעוצב כאילו כולו מתנות:

 ועוד זווית:

מצדו האחורי הצמדתי פרח - כי אין אין אין מסיבה בלי בלי בלי... זר (או לפחות פרח אחד):

 ותקריב לפרח:

ולבסוף - כריכה:

אם אני מכירה את דורית - אז היא חובבת נקודות מושבעת, וזו הייתה ההשראה לכריכה. את הפרחים לא צריך להסביר - אלה שוב הפרחים המגולגלים ומקופלים שאני כל כך אוהבת, כשהפעם במקום להחתים אותם הוספתי קצת סטיקלס. הנה כמה תקריבים:

החלק הפנימי של הכריכה הקדמית משלב את הגב של הנייר המנוקד (הרקע המשובץ), את הנקודות הירוקות ונייר קראפט + חיתוך תווית בקטלבג. קצת מקושקש מהרגיל, אבל שמח ומלא חיים, כמו שדורית אוהבת, אני חושבת:

בחלק הפנימי של הכריכה האחורית הוספתי כיס:

וככה נראית הכריכה האחורית:

דורית, מאחלת לך כמובן מזל טוב, יומולדת שמח ובכלל ימים טובים.
---
על יום ההולדת של כספית ואולי גם על ההחלפה הפרטית (והמדהימה!) שעשינו - בפוסט הבא.

יומולדת, חגיגה נחמדת...

אנחנו ממשיכות במסורת ימי ההולדת המשותפים בקומונה, ובחודש יוני חגגנו ארבעה כאלה - לסימוש, לונילה, לכספית (שעוד ידובר בה בהמשך) ולדורית שנדחפה (-:... יום ההולדת שלה חל בכלל ביולי, אבל היא נורא רצתה להקדים, ומי יכול לסרב לה?!?
לכולן הכנתי בנוסף למתנה גם דפים לספרים השמנים, ולדורית ולונילה הכנתי גם כריכות. מאיפה מתחילים? לא חשוב, העיקר שנגיע כבר לתכלס:

א. פרק ראשון ובו יסופר על מה שהכנתי לונילה

אני יודעת שהיא אוהבת כחולים וירוקים, ולכן בחרתי בגוונים האלה לכריכה של הספר השמן. הנה חלקה החיצוני הקדמי:

 

הכותרת היא חלק מדף הרקע ורק הוספתי לה "תיפור" בטוש. המסגרת מוכנה גם היא ומעוטרת בטיפות שקופות (מוכנות) ובפרחים מעשה ידיי. הנה תקריב:

 

ועוד זווית, כי אני ממש אוהבת את הפרחים האלה (י. כבר צוחק שזה הפך להיות הסמל המסחרי שלי...):

החלק הפנימי של הכריכה הקדמית עם כיס למזכרות:

 

החלק הפנימי של הכריכה האחורית:

 

והשער האחורי:

הדף עצמו כבר הלך לכיוון אחר לגמרי - לעולם המקצועי של ונילה, שתמיד מדברת בגאווה על מקום העבודה שלה - סניף הדואר בקיבוץ. ואם דואר, אז חייבים תיבה, לא?

התיבה היא תלת ממדית (ספר שמן, לא?) ומה שמבצבץ ממנה הוא... גלויה:

ומהצד השני:

כמתנת יומולדת הכנתי לונילה טריפונס! כן, אחרי בערך שנה שלא הכנתי כזה נורא התחשק לי פתאום לחזור לאהבה הישנה. הנה הוא משני צידיו:

והנה שני תקריבים:

 

מזל טוב, ונילה יקירתי. שתמיד תקבלי ותביאי בשורות טובות, בעבודה ובבית!

ב. פרק שני ובו יובא סיפור מתנות יום ההולדת של סימוש

כמו שכבר הזכרתי בפוסט הקודם, לסימוש הכנתי מתלה לאחסון שקיות ניילון. זה היה פרויקט התפירה הראשון שלי מזה שנים - ותפרתי אותו ביד, אבל נעזרתי גם בכמה טריקים (כמו סרט הדבקה בגיהוץ מבית איקיאה, קיפולים נסתרים ועוד). הנה הוא:

ההכנה הייתה קלה מאוד ואפילו לא מצריכה גזרה, רק תכנון בסיסי. כמה קלה? את הדף לספר השמן לקח לי להכין אותו פרק זמן... הכנתי מה שמתבקש בחגיגת יומולדת - עוגה! עם שכבות קרם וקישוטים וזיגוג מסוכר, מוגשת על מפית כהלכה - והכל מניירות, דבק תלת ממדי, סטיקלס ושות'. הנה כמה תמונות:

הרקע, אגב, הוא קארדסטוק ורוד חלק ועליו החתמה של ניילון פקפק טבול בצבע אקרילי (ודוילי אחת מחבילה שקיבלתי מתנה ממונצ'ה). את הניילון הדבקתי על גלגלת עץ, כך שזה הפך את ההחתמה לקלה ומהירה.
והנה הצד השני של הדף:

נייר הרקע הוא של Basic Grey ועליו הדבקתי חיתוכים בקאטל בג באחת התבניות החביבות עלי ביותר (labels).
כיוון שנשאר לי מספיק נייר מוחתם בניילון פקפק הכנתי ממנו גם את כרטיס הברכה:

 

אז כמו שכתוב, מזל טוב יקירתי. היכרנו אמנם רק לא מזמן - אבל אני מאוד שמחה שזה קרה!
---
הפרקים הבאים במסיבת יום ההולדת של יוני - בפעם הבאה (או בזו שאחריה... יש אתגר חדש אצל רויטל וייס שאני משתתפת בו והוא עלול לדחוק פוסטים שתוכננו מראש).

פגישת מיחזור

Moncha מדגמנת את הספר השמן שלה

אני לא יודעת לאן הוא רץ ומה מחכה לו, אבל כל פעם שאני לרגע לא מסתכלת - הזמן בורח. יש לזה כמובן השפעה בהקשרים של הבית והעבודה, אבל אני כאן בענייני סקראפבוקינג, אז אני אתייחס רק לזה. כלומר אקטר רק על זה.
קודם כל שמישהו יסביר לי איפה כולם מוצאים זמן לבלגג - גם בתקופות שיש ירידה במוזה ואני לא ממש יוצרת, אני מרגישה שאני בפיגור במה שנוגע לשליחת פוסטים ובעיקר להעלאה של תמונות של מה שכבר כן עשיתי. לפני שבוע, למשל, קלטתי, שעדיין לא העליתי תמונות של אלבום שהכנתי לאחותי לפני שנה... אחרי שקיבלתי אוקיי להעלות את התמונות בלי לטשטש פנים הבנתי שאין לי בכלל את התמונות - יש לי קובץ PDF. מה שאומר שאני צריכה לפרק אותו לפני שאני מעלה את התמונות. אז זה שוב נדחה.
ועד שהן יהיו מוכנות, הנה משהו אחר מהגנזך. הפעם כריכה לספר שמן ודף לספר שמן שהכנתי ל-Moncha. כיוון שהיא ידועה ביכולת שלה למחזר כל דבר שזז - מפקקים של בקבוקי קולה ועד סנפירים של דינוזאורים - הכנתי לה כריכה ממוחזרת מאריזת קרטון ועליה יצרתי לב מכפתורים ישנים. בדף, לעומת זאת, ברחתי לגמרי מהמיחזור והשתמשתי אך ורק בחומרים שנקנו כמו שהם - דאי קאטס, כפתורים וכמובן ניירות מעוצבים. פשוט הייתי חייבת להשאיר ל-Moncha קצת חומרי גלם.... השארתי לה, אגב, גם לצלם את הדפים, כי פשוט לא הספקתי לעשות אתזה. כמו שכבר אמרתי, הזמן בורח לי... תמונות של המתנה שהכנתי לה אני מקווה להעלות בהזדמנות (אחרי שאפגש שוב עם המתנה ואצלם אותה...).

 ככה נראית הכריכה בחלקה הפנימי:

וזה הדף - מקדימה...

...ומאחורה:

אגב, ברגעים אלה ממש הגברת חוגגת את מתנת יום ההולדת המדהימה שהיא קיבלה מחברה אחרת בקומונה, עדיLEE - תשבו טוב: סופ"ש ברומא! רומא!!! זה משהו שהייתי ממחזרת בשמחה...

מצד שני יש צד שני

לפני חודש בערך נפגשנו כמה בנות מהקומונה הצפונית כדי לחגוג לליאת יומולדת ולהיפרד ממנה רגע לפני שהיא מדרימה הרחק לאוסטרליה. שברתי את הראש מה להכין למישהי שידעתי שממש באותו רגע נאבקת באריזות, מתלבטת מה לקחת ועל מה אפשר לוותר, וכמעט התפתיתי להסתפק בשוקולד וברכה, אבל לא נשברתי.

ופתאום (נפל העיפרון...?) הבנתי שמה שהיא בטח באמת תרצה לקחת איתה הן כתובות מייל, אתרי אינטרנט ובלוגים של כל מי שהיא עסוקה בלהיפרד ממנו. לא ידעתי אם יש לה מחשב נייד, והנחתי שגם אם כן, לא לכל מקום היא לוקחת אותו איתה. מצד שני ידעתי שיש לי פנקס דו צדדי – כתובות דוא"ל מצד אחד ואתרים מצד שני – שקניתי באיטליה די מזמן ושהוא יכול לשמש אותה בדיוק לזה – הוא מספיק קטן כדי לקחת אותו בפגישות הפרידה בארץ, הוא תופס ממש מעט מקום במזוודה אבל הוא יכול לעזור לה לשמר עולם שלם...

הדו צדדיות של הפנקס גם התאימה בגלל כפל האירועים - יומולדת/מסיבת פרידה –  ככה שמיהרתי לעבור מתכנונים למעשים.

בחרתי בנייר רומנטי להפליא של K&Company ועטפתי בו את הפנקס. אחר כך פינצ'צ'תי והחתמתי ריבועים מסולסלים ועליהם גירדתי כיתובים מתאימים לשני צדי הכריכה – האתרים הכי שווים והאנשים הכי טובים. עם אותו נייר גם הכנתי כרטיס ברכה כפול, ובו איחולי יומולדת שמח מצד אחד ונסיעה טובה מצד שני (תרתי משמע תרתי משמע...) ועליו הוספתי כמה נקודות של סטיקלס מוזהב. את "כל הכבודה" ארזתי בשקית אורגנזה קטנה.

הנה כמהתמונות:

 ועוד אחת:

ותקריב אחד אחרון:

***

ליאת עדכנה כרגע בפורום שהמכולה כבר יצאה ושעוד יומיים גם היא ובעלה ממריאים מכאן. אז עכשיו, כשגם הפוסט הזה ממריא, אני מאחלת לה הצלחה מכל הלב ושתמצא את האושר שלה שם, כאן ובכל מקום!

Paper: Wild Saffron Butterfly Swirl - K&Company