מדברים גלויות

באפריל יזמה חגית, אשת האשכולות והיומנאית המוכשרת, החלפת גלויות, שהייתה אתגר מאוד שונה עבורי - לא עוד תכנון מדוקדק מאל"ף ועד ת"ו, לא עוד החלפה לחברות קומונה שאני מכירה אותן ואת טעמן. למעט לימור מ"קסם שימושי" - לא היכרתי אף אחת מן הבנות שעלו בגורלי. היו שם עדי, איריס, גאיה (הבת של לימור) ו...חגית בכבודה ובעצמה! החלטתי שזו הזדמנות לנסות סגנון אחר, והלכתי על רעיון שחגית עצמה הדריכה - עיצוב בסיסי של דף גדול, חיתוך לגלויות והמשך עבודה על כל אחת מהן בנפרד.
כמובן שהיו תקלות בדרך...
* הדף שעבדתי עליו התגלה כדק מדי, ולכן הוא התקמט, התעגל והסתלסל, עד שבסוף הדבקתי כל גלויה על שכבת נייר נוספת
* גלגלת הדיו שהשתמשתי בה כדי למסגר חלק מהגלויות, התפרקה באמצע, ונמרחה בצורה כזו, שביליתי יותר זמן בתיקון הנזק מאשר בעיצוב... אבל אני חושבת שיצאתי מזה בסדר בסוף - עובדה שלא קיבלתי תלונות ;-)...
* בשלב מסוים שכבות הקולאז' התחילו להיפרד. הייתי קרובה מאוד להיפרד בעצמי מהפרויקט, עד שהבנתי שאין ניירות שלא נדבקים, יש פחות מדי טאקי (או וודקה. או שניהם...)
טוב, כדרכי בקודש, לא צילמתי את התהליך, אבל אם למישהו יש שאלות - אשמח לנסות לענות עליהן. בתנאי, כמובן, שאזכור מה בדיוק עשיתי שם... וזו הזדמנות להודות לבנות ששלחו לי עבודות מדהימות ומושקעות, חלקן במעטפות יצירתיות (כמו זו שריבי שלחה לי) וכולן יצירתיות להפליא. תודה (ואם העליתן את הגלויות - אשמח להכניס כאן קישורים אליהן). בכל מקרה הנה הגלויות ששלחתי - בסדר אקראי:

 

...ושתמיד תקבלו דואר משמח ויצירתי!

בואו נדבר גלויות

 לפני שלושה חודשים בערך נערכה ב קומונת "מקום קטן ליצירה" החלפת גלויה. הרעיון היה פשוט - לשלוח גלוית דואר (בלי מעטפה, כמובן) עבודת יד, כשהתנאי הנוסף הוא שיופיעו עליה מלים של שיר.  בגורלי עלתה אורלי, שלצערי הרב אין לה בלוג, כך שלא היה לי שמץ של מושג מה היא אוהבת. אז מה עושים? משהו שאני אוהבת...

כמו שאפשר לראות, בחרתי בשיר של יוסי בנאי "אני וסימון ומואיז הקטן", ומה שיותר קשה לראות הוא שהבלונים גזורים מדף שעליו הדפסתי את מלות השיר. החותמת היא של Prima וזהו הניסיון הראשון שלי להשתמש בקופיקים החדשים שקניתי. ניסיון בוסר, מה עוד שיש לי מעט מאוד גוונים, אבל צריך להתחיל איפשהו, לא?!
בשלב מאוחר יותר, רגע לפני ששלחתי את הגלויה, הוספתי לה גם מסגרת מנוקדת, אלא ששכחתי לצלם שוב, אז תצטרכו להאמין לי שזו הייתה תוספת עדינה מאוד ונחמדה מאוד.
חוץ מזה יש בגלויה עוד טריק: היא הוכנה על גבי כריכה של סטאק דפים של Basic Grey - ולא (רק) בשביל לחסוך קארדסטוק עבה. הסטאקים האלה מעוצבים כך שבחנות אפשר יהיה לתלות אותם, ובגב יש חריצה, שבמאמץ קליל אפשר לשלוף ממנה מתלה. חשבתי שאם אורלי תאהב את הגלויה היא תוכל גם לתלות אותה, מה עוד שהעיצוב שלה מתאים מאוד כתמונה, לדעתי לפחות.
את הרעיון הזה אימצתי חודשיים מאוחר יותר, כשהכנתי גלויה לשחף. שחף היא בתה של בתיה-סימפטיה, חברה שהיכרתי ב"נישה הצפונית" ושכל פגישה איתה היא תמיד צחוקים ושמחה. כשבתיה סיפרה ששחף אוהבת לקבל מכתבים הצטרפתי להתלהבות הכללית, רק במקום מכתב שלחתי לה גלויה.
גם הפעם השתמשתי באופציית המתלה, כדי ששחף תרוויח באותה הזדמנות איזה קישוט קטן לחדר שלה בבסיס. וכייון שהיא באמצע קורס, חיפשתי איזו אמירה שתתן לה השראה. הנה מה שבחרתי בסוף:

הפעם הלכתי על משהו קצת יותר וינטג'י, ושילבתי חותמת של Inkadinkado. הגלויה עשויה שתי שכבות של אותו נייר, שבן פתחתי חלון, דרכו רואים את ההחתמה (שהוספתי לה קצת נצנצים ובלינגים). שכבת הנייר השנייה עברה קצת יישון ואמבוסינג מוזהב.
הנה תקריב אחד:

את הציפור, אגב, החתמתי פעמיים, בשני גוונים, מה שיוצר הצללה מאוד מעניינת. אני מקווה ששחף נהנית מהגלויה לפחות כמו שנהניתי להכין אותה!