31.8.14

שולם שולם לעולם...

הכרטיסים שאני מרבה להכין הם כרטיסי ברכה ליום הולדת. בדיוק בגלל זה שמחתי כשאתגר מס' 20 ב-Scrappy Hands העניק לי הזדמנות להכין כרטיס אחר, שמתאים להזדמנויות אחרות. הנושא, גם השבוע, הוא "שלום" ואני דבקה באותה משמעות שבה בחרתי גם בשבוע שעבר - מילת ברכה. נראה לי שבמצבנו הים תיכוני והעולמי, משמעויות אחרות קצת מוקדמות מדי מכדי לחגוג אותן... ;)
וזו תוצאת ההשראה שלי מן האתגר הזה:
יש כאן שלוש שכבות נייר (בסיס, רקע ואיור), שעברו יישון כמעט בכל גוני הדיו דיסטרס שיש לי (...) עם קצת עזרה מה-Heidi Swapp Edge Distresser שלי, חוט נייר וצ'ארם פצפון. שתי שכבות הנייר העליונות, אגב, הן שני צדיו של קארדסטוק מסדרת Antique Chic של WRMK.
הנה כמה תקריבים:
בהמשך השבוע, אני מתכננת, אגב, להעלות הדרכה לפרחים תפורים ולספר לכם חוויות מסדנת תיקי הקלאץ' של הגר מ"כותונת" שבהם השתתפתי לפני כחודשיים, כך שהרשומה שהבטחתי - זו עם סדרת הכרטיסים הנוספת - תצטרך לחכות כמה ימים. מקווה שתהיה לכם סבלנות... בינתיים שיהיה שבוע מצוין!

27.8.14

ברכות סדרתיות

לא יודעת אם הזכרתי את זה פעם, אבל יש לי שלוש אחיות, ושלושתן מתגוררות בחו"ל. השנה שלחתי לכולן אותה מתנה - מארז של כרטיסי ברכה למטרות שונות. כיוון שלכל אחת מהן יש טעם אחר, גם הכרטיסים שהכנתי לכל אחת מהן היו  שונים בסגנון שלהם ובטכניקה שבה הוכנו.
את הסדרה הראשונה - בקו נקי ומינימליסטי - הכנתי דווקא לאחות השלישית, שמבחינה קלנדרית היא השנייה שחוגגת יומולדת... נכון שזה נשמע כמו מבחן פסיכומטרי? בכל מקרה, הכנתי אותה כבר לקראת יום הולדתה הקודם, כלומר זה שנחגג ב-2013 - ואיכשהו לא שלחתי. אז השנה אמרתי "לא עוד!", ולקראת פברואר, שבו חל יום ההולדת של האחות השנייה, התיישבתי והכנתי גם לה סדרה משלה. הצליח לי - כי לגמרי במקרה היא הגיעה לביקור בשבוע של יום ההולדת שלה - והנה הייתה לי מתנה מוכנה!
עכשיו אתם מצפים לראות תמונות...
אז זהו, שאין.
מרוב הפתעה לא הספקתי לצלם... חשבתי שאעשה את זה בהמשך, ועד שזזתי היא נסעה שוב - ולקחה איתה את הכרטיסים. אני רק יכולה לספר שהם היו בעלי מראה אתני משהו, אולי קצת הודי, שהרקע היה בורדו ועליו הודבק ריבוע של קארדסטוק מדוגם בגוונים של בורדו, כתום ושחור.
ואז הגיע חודש אפריל, שבו שתי האחרות חוגגות. מתנה אחת כבר הייתה מוכנה משנה שעברה, זוכרים? אז זו לא בעיה להכין עוד אחת, נכון?
אז זהו, שלא.
עד שזזתי - אפריל חלף הלך. וכיוון שהמתנה לא הייתה מוכנה - לא שלחתי גם את זו שכן הכנתי, כדי שלא לעורר תחושת קיפוח... חשבתי לעצמי שלא נורא, סופ"ש אחד ויש עוד סדרה. קלי קלות, נכון?
אז זהו, שלא ממש. את הסדרה השלישית הכנתי בטכניקה של קולאז', מה שהצריך זמן ייבוש והאריך את התהליך כולו. לא נורא, במאי היא הייתה מוכנה. עכשיו נשאר רק לשלוח את שתי החבילות. פשוט, נכון?
אז זהו, שכמעט.
לקח לי עוד חודשיים לצלם, לכתוב ברכה ממני, לארוז, להתרגז על שביתת הדואר, לחכות עוד קצת. בסוף שלחתי את שתי החבילות ביולי... לפני שבועיים בערך הן הגיעו ליעדן, ונשאר רק להעלות את הפוסטים. פשוט, נכון?
אז זהו, שזהו.
כמו שאמרתי כבר, לאחותי השנייה הכנתי סדרה בקו נקי, כמו שהיא אוהבת (אני חושבת...) ועם די הרבה כתום, כי גם את זה היא אוהבת.
ככה נראתה המתנה הסגורה:
אני יודעת מה אתם חושבים "זה לא כזה נקי...". אבל אני חושבת שבמציאות, בגלל המסגרות הדקות והמדויקות, ולמרות הדוגמה המקושקשת משהו, מתקבל מראה נקי ובסיסי. חוץ מזה, חכו שתראו את הבפנוכו. יותר נקי מזה אני לא חושבת שאפשר.
רק לפני כן עוד תמונה של הקופסה, הפעם עם התגית, שהיוותה בעצם את הברכה ממני:
וזה מה שחיכה בפנים:
לא צילמתי כל כרטיס בנפרד, אבל אתם מבינים את הפרינציפ: בסיס לבן בגודל 20X10 שקופל לשניים, עליו ריבוע צבעוני שהעברתי בקאטלבג כדי להטביע בו דוגמה ועליו הדבקתי בדבק תלת ממדי פס של קארדסטוק זהה לבסיס, עם החתמה של ברכה וחוט אופים - שניהם בצבע תואם לריבוע. פשוט מאוד, בסיסי מאוד ונקי מאוד, כלבבי (וכלבבה של אחותי, אני מקווה...).
והנה, סתם בשביל הכיף, מקבץ תמונות נוסף:
***
אז זו הסדרה הראשונה שהכנתי. את השנייה, כאמור, לא צילמתי, ואת השלישית אעלה עוד כמה ימים.
פשוט, לא? ;)

25.8.14

שלום, שלום...

"שלום" - זה נושא האתגר החדש בבלוג האתגרים Scrappy Hands, ואני בחרתי להתמודד עם המשמעות שלו כמילת ברכה. כי ברכות, אתם יודעים, בעיקר כרטיסי ברכה, זו אהבה גדולה שלי.
http://scrappyhands.blogspot.co.il
הפעם ניצלתי סדנה שהעבירה לנו שולי יקירתי המוכשרת, ושבמהלכה למדתי להכין כרטיס-קופסה: כרטיס ברכה שטוח, שכשפותחים אותו הופך לקופסה תלת ממדית. ואמנם אני לא מחובבות הסגול, אבל ידעתי שיש לי למי להעניק כרטיס בגוונים האלה, אז זרמתי עם זה...
אבל רגע. זה אמנם הכרטיס המקורי שהכנתי, אלא שמשהו בהחתמה לא אהבתי, אז שיפצרתי אותו...
ועוד זווית:
וככה הוא נראה כשהוא מקופל, וטומן בחובו הפתעות לא ידועות:
האמת היא שכבר יש לי רעיון לעוד פרויקט שיתאים לאתגר הנוכחי, ואני תוהה איזה הפתעות מחכות לי בין משתתפות האתגר הזה... תגלו לי?!?

17.8.14

אדום עולה?!?

עוד שבוע עבר, והכנתי עוד כרטיס לאתגר של Scrappy Hands. הפעם, האדום קיבל יותר שטח (או שאני קיבלתי יותר אומץ?) ודי השתלט על העיצוב:
ניצלתי חיתוך לב בקאטלבג שהכנתי פעם במפגש קומונה עם תבנית של אחת הבנות. הדבקתי אותו בהטיה קלה, והוספתי קישוט של Prima, שמיועד בעצם לשמש מרכז של פרח. מבחינתי, אגב, המרכז הוא דווקא הכיתוב. מדובר במילה עשויה צ'יפבורד, שהיא חלק ממחזיק מפתחות עם צרור מילים של Maya Road, שקניתי לפני כמה שנים באיזה סייל, בדיוק למטרה הזו - לפרק אותו ולהשתמש בחיתוכי המילים. מרחתי את המילה בדיו אדום מסביב, ועטפתי בשני פסים של וואשי טייפ, שחתכתי אח"כ בסכין יפנית.
ככה זה נראה מקרוב:
כאמור, הכרטיס הוא הגרסה שלי לאתגר האדום של Scrappy Hands. מה הגרסה שלכם?

10.8.14

האדום האדום הזה

אין לי שום דבר נגד הצבע האדום, אבל גם לא ממש בעד. אני אוהבת אותו בפרחים - כלניות וצבעונים, למשל - אבל אם תשאלו איזה זר לשלוח לי, אעדיף לבן, או זר פרחי בר צבעוני. בבגדים הוא נחמד מבחינתי כתוספת, ובעיצוב הבית הוא נעדר אצלי לחלוטין. לא חשבתי אף פעם מה הסיבה לכך. בכלל, זה לא צבע שאני חושבת עליו יותר מדי.
עד שבא האתגר החדש של Scrappy Hands, ואילץ אותי להקדיש מחשבה לאדום.
ואחרי ניסיונות לשחק עם אדום כצבע עיקרי, הבנתי שבשלב זה לפחות זה לא יכול לעבוד. אז הלכתי על משהו מינורי יותר.
העיצוב, אגב, מבוסס על סקיצה מס' 147 מהבלוג Freshly Made Sketches, שהיא מאוד פשוטה ומאוד לטעמי. מה שכן, בעוד שרוב הכרטיסים שהוכנו לפיה מבוססים על שלושה פסי נייר, בחרתי לעבוד הפוך: חתכתי שלושה חלונות בנייר הרקע הלבן, והנחתי תחתיהם פיסת נייר אחת, מה שאפשר לשמר את הרצף שבדוגמה, למרות שאני לא בטוחה בכלל שמבחינים בכך בצילום. במציאות זה כמובן ברור יותר.
והנה גם תקריב אחד:
איך אתן עם אדום? ומה אתן מתכננות לאתגר החדש? אשמח לשמוע ולראות...

3.8.14

ש', לא מהשייטת

לכבוד הגחתה לעולם של ש', הכנתי לה (או ליתר דיוק להוריה. ואם אני ממש רוצה לדייק - לאמה) כרטיס ברכה משותף. הרעיון מאומץ לגמרי - יש המון כרטיסי שידה כאלה ברחבי הרשת ודי חיכיתי להזדמנות להכין אחד כזה.
אם תסתכלו טוב, תראו שיש שתי סיבות שהופכות אותו ראוי להשתתף באתגר הנוכחי של Scrappy Hands, שמצריך שימוש בפאנצ'ים:
באמצעות פאנץ' גבולות הכנתי את הפס העליון, עם המראה התחרתי משהו, ועוד פינצ'וץ' אחד פצפון מסתתר על בגד הגוף, בדמות אפליקציית הדובון (והנה הסגרתי את הגיל שלי... כן, פעם אפליקציה הייתה חתיכת בד או לבד שנתפרו על בגד או גוהצו כדי ליצור דוגמה או פשוט להסתיר איזה כתם סרבני, ולא יכולת מתקדמת שמותקנת בסמארטפון...).
הנה כמה תקריבים:
 
 

לגבי השאר: מגירה אחת הובלטה עם דבק תלת ממדי, את הרגליים יצרתי עם תבנית Lable בקאטלבג, הקולב נוצר מסיכה משרדית פשוטה, את הכפתורים ניקדתי עם טוש לבן והברכה היא מדבקה שקופה, שהוצמדה לחתיכת קארדסטוק ורוד בסיסי, שממנו הוכן הכרטיס כולו. בקיצור, כרטיס פשוט להכנה, שבדרך כלל מאוד מרשים אמהות... ;)
אז מה אתן מכינות לאתגר הנוכחי? שימו לב שהוא נמשך עוד שבוע!