(You can find a brief version in English at the end of the Hebrew one)
חלק ראשון ובו יסופר על יוזמה נהדרת, זכרונות מבית אמא ועוד הוכחה שלא צריך למהר
עדיLee מ"נישה צפונית יוצרת" ארגנה החלפה סביב רעיון מעניין - שילוב של משולשים וזיגזגים ביצירה. מבט חטוף בחבילת הקארדסטוקים החביבה עלי, Citronella מבית K & Company, הספיק לי כדי להודיע שאני מצטרפת להחלפה. לחרדתי הרבה, בפעם השנייה ברציפות יצא שאני מכינה את ההחלפה למי שיזמה אותה (כמו בכרטיס הברכה לפסח, שם הגרלתי את סתיוlove) - אתגר גדול במיוחד. עכשיו נשאר רק במעט הימים (דינג דונג! רמז לבאות....) שנותרו לי להחליט מה עושים.
חיפוש קצר אחרי הרמזים שהשאירה עדי ברשת העלה שהיא חובבת סריגה מושבעת. התחביב הזה מוכר לי מקרוב - אמא שלי היא ללא ספק אלופת העולם בסריגה בכל מספר של מסרגות, כולל חמש ומכונה. אני חושבת שהשיא היה כשבגיל 10 היא סרגה לי אוברול לבן - כתחפושת פורים לחתול.... באופן אישי אמנם לא השארתי רושם עז בתחום הזה, אבל התמונה של מסרגות בכל גודל, אורך ועובי, מסתובבות בקופסאות ונרתיקים למיניהם חרותה עמוק בזכרוני.
מכאן הדרך הייתה קצרה - שלושה גלילי קרטון ממקורות שונים זכו מהר מאוד לטיפול אישי עם הקארדסטוק המפורסם, בשילוב קארדסטוק אדום וסרטי בד, והוצמדו זה לזה אחר כבוד. התוצאה? מתקן למסרגות, כך שעדי תוכל למצוא כל מסרגה שהיא מחפשת: 
למתקן הממוחזר הוספתי כרטיס על פי הדרכה שמצאתי כאן. ב-25 במרץ, בדיוק כמו שהיה כתוב בקומונה, שלחתי לעדי את החבילה - שמחה שהספקתי בזמן, ומקווה שהיא תאהב את זה. ביחד זה נראה כך:
הכל טוב, נכון? אז זהו, שלא ממש.
חלק שני ובו יסופר מה היו כל הרמזים בחלק הראשון....
(תדמיינו שעברו כמה ימים מאז שקראתן את הפסקה האחרונה... עכשיו אפשר להמשיך...).
ב-25 במרץ, בדיוק כמו שהיה כתוב בקומונה - טוב, לא ממש. בדיוק כמו *שחשבתי* שהיה כתוב בקומונה - נכנסתי לתפוז, רק כדי לגלות שהקדמתי את המשלוח בחודש... עדי אמנם קיבלה את זה בהבנה (ובהתלהבות, אם יורשה לי...), אבל אני התבעסתי. הרי אם היה לי יותר זמן יכולתי לחשוב על רעיון מקורי/מעניין/מושקע/משהו יותר. או לפחות זה מה שחשבתי...
איכשהו הזמן רץ, ולמרות שרציתי לשלוח לעדי עוד משהו, לא ממש הספקתי. ופתאום, בשבוע שעבר, התברר לי, שיש בנות שמביאות את ההחלפה למפגש הקומונה לכבוד ליאת (מזל טוב! כפול! לא, פי ארבע! בקיצור, אין סוף!). מה בנות?!? אפילו היוצרת המסתורית שלי תביא לי את ההחלפה לשם... נו, מה יותר תמריץ מזה להכין תוספת להחלפה? וזה מה שהכנתי:
אני יודעת, רובכם לא יודעים מה רצתה המשוררת להביע... אבל אם אמא שלי תראה את זה - היא ישר תדע!
אמא שלי היא מה שמוכר היום כ"אגרנית". היא לא זורקת כלום. פשוט כלום. אבל כמו שאומרים, גם שעון עומד - צודק פעמיים ביום. מאז ומתמיד אני זוכרת שכשהייתה מסיימת לסרוג משהו, היא דאגה לשמור חתיכת חוט יחד עם שרוול הנייר של חבילת הצמר, כך שאם למה שסרגה - צעיף/סוודר/מערכת טיהור מים בשלושה חלקים - תהיה איזו תאונה, היא תדע באיזה צמר השתמשה ותוכל למצוא משהו מתאים. זה באמת עזר לא פעם ולא פעמיים, אלא שהייתה לכך גם תופעת לוואי: המון שקיות עם חוטים מחוברים לפיסות נייר, שמשום מה נעלמים בדיוק כשמחפשים אותם, אבל מפוזרים מסביב בכל שאר ימות השנה.
הזיכרון הזה נתן לי השראה לכרטיס העבודות שהכנתי לעדי. הרעיון פשוט: כשהיא תסיים לסרוג משהו, כל מה שהיא צריכה לעשות כדי להבטיח שגם בעוד שנתיים היא תזכור מה עשתה, ממה ולמי, הוא להשחיל באחת הלולאות שארית מהחוט ולרשום את הפרטים. עכשיו מספיק לשמור כרטיס אחד, שיכיל את המידע הזה לגבי כמות גדולה של עבודות (וכשהוא ייגמר, עדי, אשמח להראות לך איך הכנתי אותו. לא שזו עבודה כל כך מורכבת...).
את הכרטיס הבאתי לעדי למפגש, כתוספת קטנה להחלפה המוקדמת, וככה יצא שהיא הייתה גם הראשונה וגם האחרונה לקבל את ההחלפה... מגיע לה, היא הרי ארגנה את הרעיון הנהדר הזה, לא?!
ובאותה הזדמנות אני מחכה שהעבודה שקיבלתי תעלה לרשת, כדי שאוכל להכניס כאן קישור אליה. בינתיים, הנה הפרטים: מונצ'ה הכינה לי מובייל מדהים (!!!) מזכוכית, בטכניקת ויטראז', בלי שהיא אפילו ידעה שאני גם מתה על זכוכית, כחומר, וגם נורא אוהבת כחולים וטורקיזים. איזו עבודה מושקעת! וכמה נעים להסתכל עליה כשהיא מתנדנדת ברוח מול האור! המון המון תודה, מונצ'ה! שימחת אותי כל כך! עכשיו אני מחכה להחלפה הבאה... עדי כבר מתכננת משהו בעניין חתולים, נדמה לי, וזה כבר ה"קומפורט זון" שלי... אבל אני מזהירה מראש: את החתולים שלנו אני לא מחליפה בכלום!!!
The Israeli Triangle
As opposed to the Bermuda one, not only that nothing disappeared in the zigzag and triangle swap we had at our commune, but we actually found new objects...
I was chosen to make something for AdiLee, who organized the swap, and I guess I was so excited I sent it too early... a MONTH too early... And since I thougt I didn't have much time I went for a pretty plain item - a knitting-needles holder. It's made of recycled cardboard cylinders I covered with designer papers and attached together.
I also added a card that opens into two triangles (I found the directions here). I was hoping Adi would like it, and when I found out I was an early bird, I decided to add one more thing. This time I made her a project card:
Remembering how my mom always keeps a sample of the yarn she uses with the model details, incase she'll need to fix it or something, I made Adi a card to which she can attach pieces of yarn and write the details so she'll know what se used it for. I gave it to her on our commune gathering, so eventually she was the first AND the last to receive her swap.... I just hope she likes it, after all this saga...
