לכם ולי

ושבעוד שנה אחזור לרשומה הזו ואוכל להוסיף לה עוד כמה תגיות. כאלה למשל: אושר.אהבה.שמחה.יופי.הצלחה.בריאות.שלווה.צחוק.יצירתיות.חברים.עודבריאות.

לארוז לך, או שאת נהנית כאן?

שתי אריזות חדשות של מוצרים מסחריים עוררו את ענייני, למרות שכאמור הן "רק" האריזות. אני בטוחה שתבינו את ההתלהבות שלי.
הראשונה היא של קפה לנדוור (שאגב, רק לאחרונה גיליתי את בית הקפה שלהם בגבעתיים ואני ממליצה עליו בחום: שירות נעים ולא מעיק – למרות שישבנו לפגישת עבודה שנמשכה כמה שעות טובות – מבחר מנות מעניין במחירים שפויים וקפה מצוין!). חובבי הקפה השחור כבר מכירים מן הסתם את השקיות הכחולות המכילות קפה טחון בניחוח נפלא, אלא שעכשיו הן מוצעות במארז סטייליסטי שכולל 3 שקיות (70 ג' כל אחת) וקופסת פח מעוצבת ויפהפייה. אני, כמו שכבר הבנתם, מתעניינת בקופסה... בשלב זה כבר יש לי אחת (גורדי השחקים של ניו יורק), אבל אין לי שום כוונה לחכות עד שהקפה ייגמר וכבר שמתי עין על שני הדגמים הנוספים בסדרה. תסתכלו בעצמכם ותגידו לי אם אפשר שלא להתלהב?

צילום: יוסי סליס

האריזה השנייה לא רק יפה, אלא גם קרובה ללבי, בזכות החומר (נייר. איך לא?) ובזכות הרוח (ידידותיות לסביבה ולקהילה). מדובר במארז שי לראש השנה של חברת "נגאיה", שנושא את השם "תשומת לב אורגנית ואקולוגית לשנה החדשה" (35 ₪). המארז מכיל דבש אורגני מתוצרת מקומית, שנארז בשקית עשויה מעיתונים ממוחזרים, המיוצרת בעבודת יד על ידי אמנים בעלי צרכים מיוחדים. תראו איזה יופי:

צילום יסמין ואריה צלמים

אז זהו - אמנם לא עבודות שלי, אבל כל כך לטעמי, שלא יכולתי שלא לשתף...ואם לא נתראה פה או שם בשבוע הקרוב - שתהיה שנה טובה באמת, כזו שגם האריזה שלה וגם התוכן יפים, נעימים ומלאים כל טוב. ובריאות, המון המון בריאות.

והזוכה היא...

"היא", כי רק נשים נרשמו לבלוג קנדי (נראה לי שזה אופייני לתחום הסקראפבוקינג).
ניגשתי לאתר של Random.org ונתתי לו לבחור באחת מ-50 התגובות. והנה מה שיצא:

בתגובה 41 נכתב:
"מתקנים מדהימים ביופיים. שילובי הצבעים, העבודה המדויקת והיותם שימושיים למגוון שימושים הופכים אותם למתנה אידאלית".
והיא של...
נעמי הרשטיין - פילפילון!
ברכותיי, יקירתי! מחכה לשמוע ממך מה הסגנון שאת מעדיפה ומה הצבעים שאת בוחרת לארגונית שלך.

ותודה לכל מי שהשתתפה. בקרוב - עוד כאלה!

שוף על הינשוף!

לפני חודש בערך אירחה אותנו מדינה למפגש פינצ'וצ'ים. מכירים מסיבות בוטוקס? אז זה אותו דבר, רק בלי בוטוקס... במקום זה יש המון ניירות ומכשירים שמחוררים את הניירות האלה - פאנצ'ים, קאטל בגים, ביג קיקים - מה שבא ברוך הבא.
בקיצור השתלטנו לה על הבית ופרשנו בכל מקום מחוררי צורות, חוץ מאשר בכל המקומות שבהם פרשנו אוכל...
היה ערב כייפי לגמרי, שכל אחת יצאה ממנו עם ערימה של פ'נצ'וצ'ים ורעיונות מלאי השראה מה לעשות אתם. בכל מקרה רציתי גם להשאיר משהו למדינה - תשומת לב קטנה, שתדע שאני מעריכה את ההזמנה הלבבית שלה, אז הכנתי לה שובך פצפון עם ינשוף חכם שיושב בפנים (מחפש צל בחום הזה... אמרתי ינשוף חכם או לא אמרתי?!?).
הנה הוא במלוא ורדרדותו:

 

 והנה הינשוף מציץ בלי להסתכן יותר מדי:

 ככה הוא נראה מהצד:

 

וכשהולכים הביתה, אם הוא לא מסתובב להציץ, זה מה שרואים:

 תודה, מדינה, על קבלת הפנים. עכשיו נשאר רק להחליט מתי עושים עוד מפגש כזה. נגמרו לי כל הפרפרים!!!

מדביקים תגיות

החלפה פרטית עם כספית היא תמיד אתגר עבורי - קודם כל היא נורא נורא מוכשרת ובהתאם לכך גם בררנית... לא מתלהבת מכל דבר... שנית הטעם שלנו שונה למדי - היא אוהבת שאבי שיק - אני מעדיפה C&S, היא אוהבת מיושן - אני מעדיפה עכשווי, היא אוהבת צבעים רכים ופסטליים - אני תנו לי כתום עז, ורוד פוקסיה, ירוק רעל.
ובכל זאת, זו פעם שלישית שאנחנו עושות החלפה פרטית, והפעם קיבלתי ממנה סלסלת בד מהממת, שראיתי אצלה והתלהבתי ממנה. היא, לעומת זאת, עשתה לי חיים קשים: לא אמרה לי מה היא רוצה, אלא שלחה לי איזה 50 תמונות להשראה ואמרה שאבחר מה שבא לי. מה זה חשוב מה בא לי?!?!? הרי זה בשבילה!
אלא שבדיוק כשהתחלתי לשבור את הראש היה לה יומולדת, אז לקחתי מתיקיית ההשראה שלה רעיון (וגם הוא יועלה כאן מתישהו). כשכבר חשבתי שאפשר להירגע נזכרתי שיש החלפה - וחזרתי לשבור את הראש. ידעתי שהיא רוצה כרטיסי ברכה, כי היא לא כל כך מכינה כרטיסים, אבל חשבתי שזה די מבעס לקבל כאלה: קודם כל כי אז זה לא יישאר אצלה, ושנית - למה שהיא תרצה לצרף לעבודה מעשה ידיה כרטיס שמישהי אחרת הכינה? אז חזרתי לתיקיית ההשראה - ואז נפל לי האסימון (מה אני אגיד, שנפל לי הטלכרט? שנטען לי האייפון?): תגיות! ערימה של תגיות! אם היא תרצה היא תוכל לשלב אותן בעבודות שהיא מכינה לאחרים, או אפילו להפוך אותן לכרטיסי ברכה, ואם לא - היא כבר תמצא לזה שימוש אחר. אם היא תאהב אותן כמובן...
עכשיו צפירת ארגעה: היא אהבה אותן. כל כך אהבה שהחליטה להפוך אותן לשרשרת דגלונים ולתלות על הקיר! איזה כיף! מעבר לשמחה הגדולה גם יצא מזה משהו שימושי: בגלל לחץ הזמן (מפתיע, נכון? (-;) לא הספקתי לצלם את התגיות, והשימוש שכספית מצא להן פתר את הבעיה - היא צילמה אותן עבורי כשהן תלויות....

מדובר, כמו שאפשר לראות, בעשר תגיות, חלקן על רקע של נייר מדוגם (Pink Paisley), חלקן על רקע קארדסטוק לבן חלק שעבר יישון/דיסטרס/הטבעה וכו', ושעוטרו בשלל קישוטונים: סרטי סאטן ותחרה, סיכות מתפצלות (של Basic Gray, מדהימות!), כפתורים, פרחי נייר (ממקס סטוק...), פנצ'וצ'ים וצ'יפבורדים, נייר עיתון, וואשי טייפ וחותמות. את כולן חוררתי ושיבצתי בחורים ניטים.
ככה נראית ה"שרשרת" ליד המדפים שכספית הכינה ממגירות ישנות (!!!):

(אגב: אם כבשת הצמר במדף העליון מוכרת לכם - זה לא במקרה...)
והנה גם תמונה של הסלסלה שקיבלתי מכספית:

תודו שהיה לי שווה וחצי! תודה, כספיתוש, על החלפה משגעת!