30.11.13

באהבה

כרטיס שהוכן על בסיס סקיצה לדף אלבום, שהועלתה לקומונה ע"י שולי חיפושולי המשקיענית. במקור, הפס המקופל אמור היה להיות סדרה של תמונות שהונחו בחפיפה קלה אחת על השנייה. ברגע שראיתי את הסקיצה - ראיתי את הכרטיס הזה, ככה שלא הייתה כאן שום התלבטות (חוץ - כמובן - מבחירת הנייר).
הניירות המדוגמים הם שני צדדים של אותו קארדסטוק (של י הוא? אני באמת לא זוכרת), בנוסף יש כאן קארדסטוק חלק כתום, ירקרק (שנראה כאן תכלת, משום מה) ולבן, פרח של Bo Bunny, אני חושבת, ובראד של My Mind's Eye (כנראה...). תסלחו לי על חוסר הנחרצות, אבל אני פשוט לא זוכרת ומתעצלת לקום לבדוק...;-)
והנה גם כמה תקריבים:
ותודה לשולינקה, על ההשראה שהיא מעוררת בי!

14.10.13

עבודה עברית

בזמן שאני עובדת על החלפה חדשה, נזכרתי שעדיין לא העליתי את התמונות מההחלפה הקודמת, ההחלפה המשרדית.
הרעיון היה פשוט (ושלי...): החלפה שבמרכזה משהו שמתאים לסביבת העבודה של מקבלת הההחלפה, בין אם זה משרד, חדר יצירה, רפת או מטבח... בגורלי עלתה מדינה, שעובדת בחברה לעמילות מכס ומבלה שעות ארוכות במשרד.
כדי לעשות לה קצת נעים בעיניים הכנתי לה מסגרת עם אמירה ללקוחות עצבניים (...), קופסה לכרטיסי ביקור, מעטפות ושאר קשקושים משרדיים, דפי ממו אישיים וכרטיס ברכה. הכל כמובן מאותם ניירות מדוגמים ותואמים או לפחות באותם צבעים.
את המשפט במסגרת קצת קשה לראות בגלל ההשתקפות... (וגם כי הצילום ממש רע!)
למי שמתקשה לראות, כתוב כאן
"כשצועקים אני שומעת, כשמדברים אני מבינה"...
הקופסה היא מיחזור של אריזת בישום לחדר, ככה שיש לה גם ניחוח נעים, וחבל שאי אפשר להעביר אותו דרך המסך. כאן היא נראית עם שאר פריטי ההחלפה:
 
ככה נראים דפי הממו כשהם כרוכים בחבק מנייר מדוגם:
והנה הצצה לצבעים השונים שלהם, שהם כמובן צבעי ההחלפה כולה:
זהו, עוד החלפה חלפה עברה לה. חכו שתראו מה עשיתי להחלפה הבאה...

21.9.13

יומולדת שנה וחצי שמח!

ושוב המתנות שלי חוגגות יומולדת... כלומר לפני שנה וחצי בערך נתתי אותן, ועד עכשיו דחיתי את הטיפול בתמונות. וכיוון שאני באמת אוהבת את מה שעשיתי כאן, החלטתי שגם אחרי שנה וחצי אפשר להעלות את התמונות.
את יום ההולדת הזה חגגו עידית ועוד שתי חברות (וכיוון ששמות משפחתן מופיעים על המתנה, אני לא מציינת מי הן או מפנה לבלוגים שלהן. אשמח לעשות זאת אם אקבל את אישורן), והכנתי להן את אותה מתנה: לוח עד. כלומר לוח שנה ללא ימים, שאפשר לציין בו תאריכי חשובים שחוזרים על עצמם מדי שנה - יום הולדת, יום נישואים, המפגש השנתי אצל דודה ברכה, תאריך האימוץ של האוגר המשפחתי וכו'.
התחלתי עם בנייה של קובץ ב-word, שאותו הדפסתי על דפים מדוגמים - בשני לוחות השתמשתי בניירות שעיצבה שיר בנוביץ, ובשלישי שילבתי דפים של MAMBI ושל Basic Grey. כמובן שנעזרתי בידידי הטוב, הביינד-איט-אול, שהופך את עניין הכריכה לפשוט ומדויק.
הנה כמה תמונות מהלוחות השונים:
בראש כל עמוד שילבתי נייר כמו זה ששימש לשער:
 
 
והנה, תמונה קבוצתית אחרונה:
אני חושבת, אגב, שהיום הייתי בוחרת לפחות לחלק מהן בצבעים אחרים ו/או בסגנון עיצובי אחר, אבלאני מקווה שגם ככה הן אהבו את המתנה שלהן ושהיא משמשת אותן גם היום.

17.9.13

טובה, טובה...

 
השנה שלחתי ממש מעט כרטיסי ברכה לכבוד השנה החדשה. למעשה, התמקדתי רק בחברותיי לקומונה. האחרים נאלצו להסתפק בשיחת טלפון, אבל אני בטוחה שהם קיבלו זאת בהבנה.
בכל מקרה השבוע בשעה טובה ובתודה לדואר ישראל, הופיעו סימנים ראשונים שהכרטיסים הגיעו ליעדיהם, כך שאפשר להעלות תמונות ובעיקר לדחות הצידה את כל התירוצים להיעלמות החוזרת שלי מכאן. נו, שוין, כבר התרגלתם מן הסתם.
אבל בואו נחזור לכרטיסי הברכה.
הראשון הוכן בכלל במפגש שבו הכנו כרטיסי ברכה כתרומה למעון לניצולי שואה. בתיה ראתה אותו ואמרה "זה שלי!". אז שמרתי אותו, איבדתי אותו, מצאתי שוב - ושלחתי לה...
ויש גם תקריב:
אחרי שמצאתי אותו, המשכתי להכין נוספים. חלק מהכרטיסים הם בקו זהה לזה שעשיתי בשנה שעברה. בסופו של דבר החלוקה הסכמטית בין נייר מדוגם לנייר חלק וביניהם סרט - חביבה עלי מאוד, אז המשכתי בה:
 
אחר כך הכנתי עוד כמה:
אלא שאז נזכרתי בערימת הוואשי טייפ שלי, ובקופסה שבה אני מחזיקה מלאי חיתוכי קאטל בג. השילוב ביניהם היווה את הבסיס לכרטיס הזה:
ואז  השתמשתי בקישוטונים מוכנים והכנתי את זה:
ואחריהם באו זה וזה וזה וזה... 
(חדי העין שביניכם יבחינו באחד הכרטיסים בתמונה הבאה בתפוח שעם מוכר... מדובר בשריד ארכיאולוגי מקיט שנקנה במסגרת מועדון הסקראפ שארגנו לפני כמה שנים פיית מרציפן, קרן וכמובן שולי האחת והיחידה. עוד הוכחה שבטבע - ובסקראפ - שום דבר לא הולך לאיבוד...)
וכשסיימתי להכין ולצלם, בא זה:
שתהיה לכם שנה נהדרת... וגם זה!

6.8.13

דרך צלחה

במקום העבודה החדש שלי נפרדנו מאחת העובדות, שיצאה לדרך חדשה. כיוון שהיא גם אישה מקסימה וגם עוסקת בעצמה באמנות, חשבתי שהיא תשמח לכרטיס ברכה בעבודת יד. ואכן, הכנתי כזה וצירפתי אותו למתנה שקיבלה מהצוות. כמו תמיד, צילמתי במהירות, כך שאין הפעם זוויות.
מה כן יש? נייר רקע מדוגם (לא זוכרת של מי...), אותיות של "מסטיקים", מפית תחרה מ"חג פעמית" (או איך שנקראת רשת החנויות הזו, שבה יש אוצרות למי שמארח - או עוסק ביצירה), קארדסטוק של Basic Grey, שהוחתם בחותמת של טים הולץ עם דיו דיסטרס, ופרפר מסאטן (גם הוא מאותה רשת) שעליו כמה בלינגים.
לכאורה, הרבה שכבות. בפועל, אני חושבת שהכרטיס עדין מאוד. מה אתם אומרים?