קרנבל בסלון

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים", מרץ 2015

לברזילאים יש את הקרנבל בריו, לאיטלקים יש את הקרנבל בוונציה, לנו יש את פורים - ולכולם יש מסכות.  מעץ ומנייר, משעשעות ומפחידות, פרימיטיביות ואלגנטיות. היופי והייחוד של המסכות האלה הפך אותן במשך השנים לא רק למרכיב חשוב בחגיגות השונות, אלא גם לקישוט, ויש אפילו מי שצברו אותן לכדי אוסף יקר ערך. אז אולי המסכות שלפניכן לא יוצגו במכירות פומביות, אבל בשבילכם הן יכולות להיות אוצר של ממש – כזה שיגנוב את ההצגה במסיבת פורים או  יוצג לראווה על קירות הבית.
מה צריך?
מסכה לבנה
צבע רקע בגון זהב
נייר עם דוגמה בשחור-לבן, כמו כתב, תווים וכו'
דבק נצנצים
דבק נוזלי
סרט קישוט/פאייטים/פנינים דביקות
ספוג
דיו חום
מה עושים?
1. אם קניתם מסכת פלסטיק, שייפו אותה מעט, כדי שהצבע "יתפוס", וצבעו שכבה ראשונה של צבע בגון זהב.

2. המתינו לייבוש וצבעו שכבה נוספת, עד לכיסוי מלא של המסכה.

3. הדביקו על חלקים ממנה נייר מדוגם שיישנתם (ראו מסגרת). באזור העיניים צרו חתכים קטנים בנייר וקפלו פנימה.

4. רוצים לכסות את רוב המסכה? עשו זאת בחלקים, כדי שהצורה המעוגלת שלה לא תגרום לנייר להתקמט ולהתעבות.

5. הספיגו מעט דיו בספוג, ועברו בתנועות מעגליות באזורים בהם הנייר מקופל, כמו מסגרת העיניים, כדי ליצור אפקט ישן ומהוה.

6. ציירו באמצעות דבק הנצנצים קו לאורך קצות הנייר המדוגם.

7. המשיכו להשתמש בדבק הנצנצים כדי לעטר את המסכה.

8. הדביקו סביב המסכה סרט קישוט, פאייטים, פנינים וכו'. תוכלו להשתמש באותו קישוט בנקודה נוספת במסכה כדי להשלים את האפקט.

מיושן הוא הישן החדש
חובבי הווינטייג' והשאבי שיק יודעים, שמה שנותן לפריטים בסגנונות האלה את האופי שלהם, הוא המראה הישן, המהוה, זה שמעיד על היסטוריה ארוכה של שימוש, ומזכיר טירות אפלוליות ועליות גג טומנות סוד. אלא שכבר מזמן ברור, שכדי לקבל את האפקט הזה לא מוכרחים לנבור בדוכנים של שוק הפשפשים (למרות שזה כיף בפני עצמו) ולא מוכרחים לקנות פריט מקורי עם היסטוריה של ממש. אפשר ליישן. כן, לקחת משהו חדש-דנדש, ובעזרת טיפול מתאים להפוך אותו לכזה שנראה כאילו עבר ידיים רבות, צבר שמנוניות ואבק, השתפשף והתקלף.
בפריטי מתכת התהליך הזה נעשה בדרך כלל באמצעות חומצות מאכלות, עץ ניתן לצבוע בצבע כהה, לכסות בבהיר ולשפשף כדי לחשוף קטעים מהשכבה הכהה, ואילו בנייר אחת הדרכים הפשוטות ביותר, ושיוצרת אפקט מצוין, היא באמצעות דיו. כל מה שצריך הוא ספוג וכרית דיו בגוון מתאים – חום ישתלב כמעט תמיד, אבל לפעמים יתאים דיו בצבע אחר ובלבד שיהיה בגוון כהה מעט מצבע הרקע.

מריחת הדיו נעשית בתנועות מעגליות, תוך שימוש בכמות קטנה מאוד שלו. הרעיון הוא לא להכתים, אלא לבנות שכבות זו על גבי זו, עד לקבלת האפקט הרצוי. בנוסף אפשר לקמט את הנייר, לפרוש אותו ואז לגעת בו בעדינות ישירות עם כרית הדיו. המגע העדין יבטיח שהכרית תגע רק בקמטים המוגבהים ולא תמרח את הנייר כולו. בסיום התהליך אפשר להשתמש בנייר המיושן כרקע, לגזור ממנו צורות, להמשיך לעטר אותו ועוד.
וככה, אגב, ההדרכה הזו נראית במגזין:

 אשמח אם תצרפו קישור לגרסאות שלכם בדף התגובות. ושיהיה חג שמח!

קטיף קופסאות

קצת דיו וחותמות, ואף אחד לא ינחש ממה עשויה הקופסה הזו...

כמעט בכל יום שבו אני גולשת באינטרנט אני מגלה כישרונות מדהימים, יוצרות ויוצרים עם טעם נפלא ויצירתיות מעוררת קנאה, אבל לא בכל יום אני נתקלת במשהו באמת יוצא דופן, כזה שישר מדגדג באצבעות לנסות.
זה בדיוק מה שקרה לי כשנתקלתי, לפני כמה שנים, בקופסאות כמו זו שאתם רואים כאן. הבעיה העיקרית הייתה, שחומר הגלם ממנו עשויות הקופסאות לא היה בעונה. אני יודעת מה אתם חושבים - יש עונה  לעיסת נייר? לדבק? לחותמות?
אז זהו, שהקופסה שאתם רואים כאן היא עונתית לגמרי. והיא כנראה גם המתנה האולטימטיבית לטבעונים ולחובבי אקולוגיה. לעומת זאת היא לא מתאימה למי שאוהב חפצים גדולים, או שמחפש מקום אחסון לחפצים כאלה. קוטרה כ-5 ס"מ והיא עשויה מתפוז! כן, מה ששמעתם!

כאן כבר מבצבץ הצבע התפוזי מתוך הקופסה...

מתברר, שקופסאות תפוז הן חפץ עתיק יומין, שמופיע בתרבויות שונות. בחיפושים אחרי הוראות ההכנה נתקלתי בפוסט הזה, שאמנם אינו באנגלית, אבל עם קצת עזרה מגוגל טרנסלייט והתמונות הנלוות - הסתדרתי. אני בטוחה שגם אתן תצליחו.
כשהגיעה העונה קניתי קילו או שניים של תפוזים, הכנתי מיץ וריכזתי כל כוס וצנצנת בגודל המתאים. לא צילמתי, כי לא חשבתי שיהיה בזה עניין. כמובן שאחרי שסיימתי - הצטערתי, כי התוצאה מקסימה, ומה שעוד יותר מקסים הוא העובדה שהניחוח התפוזי שורד חודשים ארוכים!
באחד ממפגשי הקומונה שלפתי קופסה כזו, הכנסתי לתוכה וואשי טייפ (הגודל התאים בדיוק) והבאתי אותה כמתנת מארחת לאורית ב. המוכשרת והרב גונית. ידעתי שתאהב את זה ותעריך את העבודה. נכון, לא מדובר בקושי פיזי, ההכנה של הקופסאות פשוטה למדי, אבל ההמתנה הממושכת, הצורך להזיז, לשנות, לבדוק שאין עובש וכו' הם לא ממש בשביל מי שאוהבת סיפוקים מיידיים (כמוני...).

עכשיו אתם מאמינים שזה תפוז???

השבוע, כשב-Scrappy Hands עלה אתגר הקופסאות (והפעם יש בו פרס שווה במיוחד!), נזכרתי מיד בקופסה הזו, שאולי בגלל גודלה הזעיר שקעה בתהום הנשייה. שלפתי אותה משם - וחשבתי לעצמי שבעונת התפוזים הבאה אני הולכת להיות עסוקה... מאוד מאוד עסוקה! ההמתנה לייבוש שווה כל כך את התוצאה!
הנה עוד כמה זוויות:

 

 

אבל רגע, הזכרתי פרס שווה במיוחד בבלוג האתגרים שלנו, נכון? אז הנה הוא (הופ! כולם נעלמו כדי להכין קופסה ולהשתתף בהגרלה, הא?):

מדובר בלא פחות ולא יותר ממארז המדבקות הצבעוני והמהמם של יעל יניב, האחת והיחידה - תגידו שלא בא לכם אחד (שניים, שלושה...) כזה... אז די לבזבז זמן - אתגר הקופסאות מחכה לכם!

משפחה וחיות אחרות

אחת הסדנאות היותר מהנות שהייתי בהן בשנה האחרונה הייתה סדנת נגרות אצל רויטל, הלא היא בעיקר מנגרת. הכנתי בה שידת לילה, שניצבת בחדר השינה שלנו, ושאני מאוד נהנית ממנה - גם כי היא שימושית ובעיקר כי אני מאוד אוהבת את התוצאה.
אלא שהשידה לא הייתה התוצאה היחידה של אותה סדנה. הספקנו להכין במהלכה גם תמונה בטכניקה של העברת תדפיס לעץ. אתגר המשפחה ב-Scrappy hands הזכיר לי את העבודה הזו, שלמרות שהמילה משפחה לא מופיעה בה, בעיניי זה בדיוק מה שהיא מדברת עליו:

אמנם לא צילמתי את כל התהליך, אבל תאמינו או לא, התמונה הנקייה הזו נראתה בשלב מסוים כך:

זו הזדמנות להודות לרויטל, שהסדנאות שלה הן מפגש של כיף, שמחה ויצירתיות, והאווירה בהן חמה ומשפחתית (ראיתם איך הכל מסתדר עם האתגר הנוכחי...).
תשובה ועדכון
לעופר ולמי ששאל אותי במייל על הסדנה, הנה כמה תמונות ממנה ושל התוצאות שלה:

ממליצה בחום על הסדנאות של רויטל - ועל סדנאות מהסוג הזה באופן כללי. זו הזדמנות לגעת בחומרים אחרים, לנסות תחביב חדש, לגלו הנאות שלא ידעתם עליהן.

משפחה בהשראה

השבוע העברתי סדנה להכנת כרטיסי ברכה לחברות מהקומונה. המפגש היה אצל בתיה המקסימה, וכשחיפשתי רעיון למתנת תשומת לב קטנה, כדי להודות לה על האירוח הלבבי (זו בתיה. ידעתי מראש שהוא יהיה לבבי...), חשבתי ישר על המשפחה שלה. כי אם יש מישהי שאני יכולה להגיד עליה שיש לה משפחה למופת - זו בתיה: מעבר לעובדה שכל בני המשפחה שיצא לי לפגוש הם תמיד לבביים ומאירי פנים, ושבתיוש היא גיברת מוכשרת וססגונית במיוחד, תמיד מדהימה אותי רוח ההתנדבות שלהם לכל מטרה טובה, ה"ביחדנס" שלהם והאופטימיות האינסופית.
אז מה הכנתי לבתיה? משהו שהוא בין מתקן לתצוגה של תמונה לבין מקום לשמור בו ניירות שלא רוצים שיאבדו. חוץ מזה, מדובר פשוט בפריט מעוצב, שיכול לעמוד גם סתם ככה לקישוט. טוב, די לקשקש, הנה מה שהכנתי:

זהו מהדק גדול, שצבעתי, החתמתי, הדבקתי כמה שכבות של נייר וקישוטונים, והוספתי תגית עם כיתוב שאומר "אושר הוא משפחה אוהבת". הנה עוד כמה זוויות:

 

 

 

 

והנה, סיימתי להכין את המתנה, ופתאום נפל לי האסימון: האתגר הקרוב של Scrappy Hands הוא "משפחה". לא יכולתי לתכנן את הדברים טוב יותר...

והנה, עוד הצצה אחרונה...

 

שיהיה לכם יום משפחה שמח, ושוב תודה לבתיה על האירוח הנפלא!

קסם הפרי

עוד יומיים מסתיים אתגר הפירות של Scrappy Hands, אז מי שעדיין לא הצטרפה (או הצטרף), בטענה של "אין לי רעיון", הנה אחד פשוט, קליל, וכזה שמתאים לט"ו בשבט, לפסח, לקיץ ובעצם כמעט לכל הזדמנות.
מה צריך?
פאנץ' של עיגולים קטנים (עד קוטר 1 ס"מ, אלא אם במקום כרטיס ברכה אתן מתכננות דף באלבום או קנווס גדול)
פאנץ' של עלה גפן או משהו דומה
פאנץ' של סווירלים, או כל צורה שמתאימה לשמש כקנוקנות של גפן
קארדסטוק חלק שישמש כבסיס
ניירות מדוגמים בצבעים שמתאימים לנושא (ירוקים, סגולים וכו')
דבק נוזלי
אותיות/חותמת/טוש ליצירת כותרת

מה עושים?
1.מפנצ'צ'ים את הצורות שתזדקקו להן:

 

 

2. יוצרים אשכול ענבים - מדביקים את העיגולים, כך שיעלו אחד על השני. טיפ: אם אתן רוצות מראה "טבעי" יותר, אל תדביקו שורה-שורה. פזרו כמה עיגולים בנקודות שונות בשטח שבו אתן מתכננות את האשכול, באופן אקראי ככל האפשר. הדביקו את העיגולים שפינצ'צ'תן כך שיסתירו אלה את אלה:

3. הוסיפו את העלים והקנוקנות:

 

גם כאן, כדי ליצור מראה "טבעי" יותר, הדביקו חלק מהעלים והקנוקנות מתחת לעיגולים, וחלק מעליהם:

4. הוסיפו טקסט. אני בחרתי להשתמש באותיות של יעל יניב, אבל כמובן שגם אותיות אחרות, חותמת או אפילו כתב היד שלכם, יעשו את העבודה:

בשלב זה הכרטיס מוכן:

את הפס המעוטר בצד (שנוצר באמצעות פאנץ' הגדר של מרתה סטיוארט) הוספתי בגלל שהייתה לי תחושה של חוסר איזון בכרטיס. תוכלו לוותר עליו או להוסיף דוגמה אחרת ואפילו מסגרת שלמה.
ואם עדיין לא אביב, שיהיה ט"ו בשבט שמח, או חג אהבה שמח, ואו פורים שמח... אתם כבר תמצאו מה.
ואל תשכחו לרוץ מהר ולהצטרף לאתגר של Scrappy Hands!