ליהודים הייתה אורה ושאלה

אני עושה קצת הפסקה בנבירה בבוידעם, וחוזרת למשהו עכשווי (יחסית) - כרטיס ברכה לחנוכה.

כדרכי, כשמדובר בכרטיסים פשוטים מבחינת מבנה, גם הכרטיס הזה הוכן משאריות. והפעם אלה שאריות כפולות - הניירות המדוגמים הם מהסטאש הלא קטן שלי, והקישוט במרכז הוא מה שהצלחתי להציל מכרטיס ברכה מקסים שקיבלתי - ולצערי נפל בקרב מול ספל קפה חם וחתול מתלהב... פשלה שלי, שאפשרתי לשלושתם להיות בו זמנית על שולחן העבודה. את המחיר, כאמור, שילם הכרטיס. אחרי שייבשתי אותו הבנתי שזה מקרה אבוד, אבל החלטתי להנציל מה שאפשר - ומכאן הקישוט במרכז הכרטיס.

החותמת היא מסט חותמות החגים של מיקי מקובר, שאני חוזרת אליו שוב ושוב. פלטת הצבעים, כמו שאתן רואות, מינימליסטית למדי. כדי להעשיר את הכרטיס עבדתי בכמה שכבות, מה שנתן לו עומק, והדגשתי את האפקט באמצעות הגבהה של הכיתוב עם דבק תלת ממדי. לא המצאה גדולה, אבל משהו שכמעט תמיד משדרג.

לגבי הבחירה להניח את פס הקישוט באלכסון, בדיוק באמצע - אני לא סגורה. הלכתי על זה, כי זה נראה לי נכון להמשיך את הקווים האלסוניים בנייר הרקע, למרות שאני לא מתה על אלכסונים. מה אתן אומרות, עדיף היה ליישר?

אשמח, כמו תמיד, לשמוע מה חשבתן.

עבודות מהבוידעם #238

לא יודעת אם זה סוף השנה, או אווירת החורף המכנסת, אבל אני מעבירה חלק מהזמן בהצצה לבוידעם הווירטואלי שלי, ולעבודות שהכנתי בכל מיני הזדמנויות - ואיכשהו אף פעם לא העליתי לכאן. ולמה לא לעשות את זה עכשיו בעצם? בעיקר את אלה שנהניתי להכין, נהניתי לתת ואני אוהבת את התוצאה שלהן גם ממרחק הזמן?

אז הנה אחת כזו - מיני אלבום שהכנתי לחברתי שולמית (הלא היא שלולית המוכשרת).

שולמית ומשפחתה מרבים לצאת לחיק הטבע ובדף שלה היא חולקת לא מעט תמונות מהבילויים האלה, שבהן מככבות - כן, הבנתן, משפחתה וחיות אחרות - מחתוליו רחוב ועד חלזונות שדב, מאיגואנות ועד... (השלימו את החסר). אז זו הייתה ההשראה למיני הזה, שבו מככבים דפי נייר (ולא קרדסטוק), מדבקות אפוקסי ומדבקות בד לצד אותיות וכיתובים בעברית של "תוצרת הארץ" הנפלא, מותג שאני לא בטוחה שאפשר עדיין למצוא - וחבל אם לא.

ואחרי שיש לכן קצת רקע, הגיע הזמן גם לתמונות:

האלבום, שעיצוב בקו נקי ומינימליסטי למדי, כולל כמה אלמנטים שמאפשרים להכניס אליו די הרבה תמונות - פלאפ עם קשירה, כיס, ודפי דפדוף. 

את הגב הכנתי משאריות של הדפים ששימשו לפנים האלבום. זה משהו שאני אוהבת לעשות גם כדי לנצל עד תום את חומרי הגלם וגם כי בעיניי זה "סוגר" ומאחד את הכל:

ולסיום, שולחן הקפה שלידו ישבתי עם שולמית (מזמן, מדי מזמן...), כשנתתי לה את האלבום. כן, אני יודעת, האריזה לא מתאימה בכלום לתוכן. אבל הנייר יפה וידעתי ששולמית תיהנה ממנו (אולי יותר אפילו... 😉):

זהו, הולכת לנבור עוד קצת.

ואם נברתן ומצאתן משהו מעניין בבודיעם שלכן - ספרו לי על זה!

נבחרת המעודדות (שוב) בפעולה

כל כך כיף להיות חלק מקבוצה שעושה טוב למישהו - גם אם אין לקבוצה הזו שם.

הכרטיס הזה נשלח במסגרת התארגנות נוספת שיזמה שרון שלעזינגר באיער, מי שעומדת גם מאחורי פרויקט כרטיס הברכה "יוצרות מברכות עם שרון" (שעוד ידובר בו לא אחת בבלוג הזה). הפעם הרעיון היה לשמח אשה אחת, לחזק ולעודד אותה, ברגעים שבהם מצבה הבריאותי אינו במיטבו.

זהו עוד כרטיס שנוצר משאריות, לפי הדרכה שהעלתה פעם יעל המוכשרת מהבלוג  "קונדסונים קטנים ועוד..." בשילוב עם חיתוך מתבנית עלומה (זה מה שקורה כזורקים אריזות...).

מי שקוראת את הבלוג שלי יודעת, שאני מתה על כרטיסי שאריות, וההדרכה הזו של יעל היא דרך נהדרת לנצל אותן. מאז שיעל העלתה אותה הכנתי המונים כאלה, ואני מניחה שבמשך הזמן תראו פה עוד גרסאות של הכרטיס הזה.

בינתיים נותר לי לאחל לל. רפואה שלמה ולקוות ש"מתקפת הכרטיסים" שנחתה עליה אכן עודדה אותה ושיפרה את הרגשתה.

רב כרטיס, או בשתי מילים: Happy Everything...

ארבעה אירועים בו זמנית במשפחה אחת. מה יותר מתאים מ-Happy Everything?

אז לכבוד חנוכה, שני ימי הולדת והשנה האזרחית החדשה, שלחתי לאחיין שלי, אשתו ושני ילדיהם כרטיס ברכה אחד מרוכז.

זו גם הייתה הזדמנות נהדרת להשתמש בסט חותמות שאני מאוד אוהבת - One with nature - הצורות האורגניות של Simon Says Stamp ביחד עם חותמות הטקסט של Winnie & Walter, כריות דיו דיסטרס של Ranger ומעטפה בכתום עז מבית Studio Calico. אה וקצת קישוטונים דביקים של... (מצטערת, לא זוכרת).

הכי קליל - אבל הכי מכל הלב.

מזל טוב והמון שמחה אלון, לוריין, מאיה ועילי! אוהבת ומתגעגעת.

חג שמח, סנטה!

אז כמו שסיפרתי בפוסט הקודם, מצאתי שני "תירוצים" להכין כרטיס לחג המולד - ומיציתי אותם עד תום.

את הסקיצה של הכרטיס השני ראיתי ממש מזמן פה, ואפילו שמרתי בפינטרט שלי, אבל לא תיארתי לעצמי כמה כיף יהיה להכין אותו - וכמה אוהב את התוצאה.

כמו שאפשר לראות, הוא מאוד נקי וסופר פשוט והוא מאפשר לנצל שאריות ממש קטנות של דפים, ועדיין התוצאה נהדרת! (כן... אמרתי את זה...). מה שעוד טוב בו, זה שמאוד קל לשנות את הסגנון שלו על ידי שינויים בצבעוניות, שימוש באפקטים של יישון וכו'.

שני פרטים ששווים התייחסות: דף הרקע של Simon Says Stamps, שמגיע עם דוגמת העץ המוטבעת בו (אפשר כמובן להכין לבד עם תבנית מתאימה) - הא עבה, האיכות מצוינת וההטבעה עמוקה וברורה. 

הפרט השני הוא קישוט הצ'יפבורד  שנראה כמו עץ - אני חושבת שהוא הגיע כמתנה בכלל, אבל בכל מקרה את הקישוטים האלה קניתי בזמנו באתר הפולני 13 Arts - יש שם מבחר עצום, המחירים מצוינים והמשלוח זול.

את הכרטיס הריבועי שלחתי במעטפה שעיטרתי במדבקות כריסמס ממגזין גרמני שאמא שלי מנויה עליו. אחת לחודש מצורף אליו דף מדבקות, כל פעם בנושא אחר ובסגנון אחר. המדבקות לא מתאימות לאלבום, כי הן לא נטולות חומציות, ובדרך כלל גם הסגנון ילדותי ו"מתוק", שפחות מדבר אלי, אבל עכשיו הייתה לי הזדמנות לנצל דפי מדבקות מארבע שנים בערך - חבל רק שהכנתי את המעטפה לפני הכרטיס, ככה שאין שום קשר ביניהם למעט אווירת החג, ועדיין , נהניתי מהתהליך, שהחזיר אותי לילדות, ונהניתי לנצל כמות עצומה כזו של מדבקות. 

מה שכן, בעקבות שני הכרטיסים האלה התלהבתי והזמנתי מלאי של חומרי יצירה בנושא חג המולד, שיהיו לי לשנים הבאות... אני רק צריכה למצוא למי עוד לשלוח כרטיסים. אם יש לכן רעיונות - אתן מוזמנות להציע אותם...