6.8.13

דרך צלחה

במקום העבודה החדש שלי נפרדנו מאחת העובדות, שיצאה לדרך חדשה. כיוון שהיא גם אישה מקסימה וגם עוסקת בעצמה באמנות, חשבתי שהיא תשמח לכרטיס ברכה בעבודת יד. ואכן, הכנתי כזה וצירפתי אותו למתנה שקיבלה מהצוות. כמו תמיד, צילמתי במהירות, כך שאין הפעם זוויות.
מה כן יש? נייר רקע מדוגם (לא זוכרת של מי...), אותיות של "מסטיקים", מפית תחרה מ"חג פעמית" (או איך שנקראת רשת החנויות הזו, שבה יש אוצרות למי שמארח - או עוסק ביצירה), קארדסטוק של Basic Grey, שהוחתם בחותמת של טים הולץ עם דיו דיסטרס, ופרפר מסאטן (גם הוא מאותה רשת) שעליו כמה בלינגים.
לכאורה, הרבה שכבות. בפועל, אני חושבת שהכרטיס עדין מאוד. מה אתם אומרים?

2.8.13

תוצרת הארץ

לכבוד יום העצמאות שעבר חלף לו, ערכנו בקומונה החלפה של תגיות כחול לבן. כל משתתפת התבקשה להכין 5 תגיות בגווני כחול לבן, בגודל אחיד (5X9, נדמה לי) בצירוף כרטיס ברכה ואריזה נחמדה.
שמחתי לגלות שהפעם אני מכינה את ההחלפה לרינת, חברה נהדרת ויצירתית, שאוהבת מאוד קופסאות...
ככה נראתה האריזה, פתוחה - וסגורה:

בנייר המעוצב שילבתי כמה חתיכות של וואשי טייפ. אהבתי את העובדה שהמילה Love מופיעה על הנייר, לא רק בגלל שאני מאוד אוהבת את רינת, אלא גם בגלל שהכינוי שלה ב"תפוז" הוא סתיוlove... משחק משעשע שכזה... ;-)...
בקופסה המתינו חמש תגיות, בדיוק לפי תנאי ההחלפה:

 
 
מי שקצת בעניינים תזהה שיש כאן מגוון של טכניקות: אמבוסינג קר וחם, החתמות, שימוש במסכות, חיתוכים בקאטלבג ובפאנצ'ים ועוד. חשבתי שלמישהי רב גונית כמו רינת - מגיעות תגיות רבגוניות לא פחות... בנוסף הן עוצבו כך שאם רינת תרצה היא תוכל להפוך אותן בקלות לכרטיסי ברכה.
לאריזה צורף כרטיס בגודל תואם, וככה זה נראה יחד:
 על פס הציפורים, אגב, מגיעה תודה לאורית-אין-לי-כוח-לבלוג-ברל, שהיא תמיד מקור השראה אינסופי!

27.7.13

בא לי כרטיסי ברכה...

המיני אלבום שהעליתי ברשומה האחרונה, נשלח בחבילה עם פינוקים נוספים הישר לסינגפור. לחבילה צורפו גם שני כרטיסי ברכה.
הכרטיס הראשון, לעילי, הוכן בהשראת פרויקט שראיתי במקרה (ושעכשיו הקישור אליו לא עובד, לצערי), ושגלגלתי בראש כבר כמה זמן.
ככה הוא נראה סגור:
 והנה הוא פתוח:
אני חושבת שביחס לפשטות ההכנה שלו - התוצאה מאוד מרשימה, לא?
למאיה הכנתי כרטיס "סטנדרטי" - אבל לא כשמדובר בכרטיס לילדה. טוב, זה בגלל שמאיה היא לא ילדה סטנדרטית!
מה עוד בא לי? לראות אותם!

20.7.13

בא לי באלי

בדרך כלל כשאני מכינה אלבומי מתנה, אני נותנת אותם ללא תמונות. אפשר לראות את זה ברוב הרשומות שמתויגות בבלוג הזה תחת "מיני אלבום". בדיוק בגלל זה כל כך נהניתי לצלם את המיני הנוכחי (20X20), שהוכן כמתנה לאלון, האחיין שלי, ולאשתו.
המבנה הבסיסי הוכן במהלך סדנה בהדרכתה של סיגל המוכשרת. בחרתי בקארדסטוק שחור כרקע לניירות הססגוניים מאוד של MMBI, ושילבתי עם סט מדבקות שקיבלתי פעם (ושלצערי אני לא זוכרת את שם המותג), שגם אותן הדבקתי על רקע שחור. הקישוט היחיד הנוסף הם כמה כפתורים (נכון, על רקע שחור...). מעניין איך לפעמים מוצרים של חברות שונות לגמרי משתלבים זה בזה, כאילו נוצרו במוחו הקודח של אותו מעצב...
אחרי שסיימתי את האלבום התחלתי לחשוב איזה מאלפי התמונות המשגעות של אלון יתאימו לו. כיוון שמדובר בצלם חובב ומוכשר, שמרבה לטייל בעולם, ההיצע היה גדול מאוד, ורציתי להתמקד בנושא אחד. בסופו של דבר, כמו שאפשר להבין מהכותרת, בחרתי בתמונות מחופשה משפחתית באי באלי... יש לי הרגשה שזה הכי קרוב שאגיע אי פעם למקום האקזוטי הזה... אתם מוזמנים להציץ - ולחלום ביחד אתי...
 


מצאו את ההבדלים... התמונה הבאה נראית אמנם מאוד דומה, אבל למעשה מדובר בפתיחה של כנף נוספת מהמרכז שמאלה:
הנה תקריב לתמונה המרכזית באלבום:
הטשטוש של הדף האחורי הוא אל באחריות הצלם, אלא נובע כנראה מהציפוי שהוספתי לו, כדי להגן על התמונה. 
נו, עם כאלה תמונות לכם לא בא על באלי?!?

12.7.13

מדברים גלויות

באפריל יזמה חגית, אשת האשכולות והיומנאית המוכשרת, החלפת גלויות, שהייתה אתגר מאוד שונה עבורי - לא עוד תכנון מדוקדק מאל"ף ועד ת"ו, לא עוד החלפה לחברות קומונה שאני מכירה אותן ואת טעמן. למעט לימור מ"קסם שימושי" - לא היכרתי אף אחת מן הבנות שעלו בגורלי. היו שם עדי, איריס, גאיה (הבת של לימור) ו...חגית בכבודה ובעצמה! החלטתי שזו הזדמנות לנסות סגנון אחר, והלכתי על רעיון שחגית עצמה הדריכה - עיצוב בסיסי של דף גדול, חיתוך לגלויות והמשך עבודה על כל אחת מהן בנפרד.
כמובן שהיו תקלות בדרך...
* הדף שעבדתי עליו התגלה כדק מדי, ולכן הוא התקמט, התעגל והסתלסל, עד שבסוף הדבקתי כל גלויה על שכבת נייר נוספת
* גלגלת הדיו שהשתמשתי בה כדי למסגר חלק מהגלויות, התפרקה באמצע, ונמרחה בצורה כזו, שביליתי יותר זמן בתיקון הנזק מאשר בעיצוב... אבל אני חושבת שיצאתי מזה בסדר בסוף - עובדה שלא קיבלתי תלונות ;-)...
* בשלב מסוים שכבות הקולאז' התחילו להיפרד. הייתי קרובה מאוד להיפרד בעצמי מהפרויקט, עד שהבנתי שאין ניירות שלא נדבקים, יש פחות מדי טאקי (או וודקה. או שניהם...)
טוב, כדרכי בקודש, לא צילמתי את התהליך, אבל אם למישהו יש שאלות - אשמח לנסות לענות עליהן. בתנאי, כמובן, שאזכור מה בדיוק עשיתי שם... וזו הזדמנות להודות לבנות ששלחו לי עבודות מדהימות ומושקעות, חלקן במעטפות יצירתיות (כמו זו שריבי שלחה לי) וכולן יצירתיות להפליא. תודה (ואם העליתן את הגלויות - אשמח להכניס כאן קישורים אליהן). בכל מקרה הנה הגלויות ששלחתי - בסדר אקראי:
 
...ושתמיד תקבלו דואר משמח ויצירתי!