בוקר טוב, עולם

אתגר 3 בנישה הצפונית הביא איתו סקיצה פשוטה כלבבי:

בניגוד לפעם הקודמת, דבקתי הפעם במקור, ונשארתי נאמנה לסקיצה עד הסוף (כמעט...):

הסרט הצבעוני הוא דבק נייר (לא וואשי) חדש, שקניתי באי ביי. העיגול הוא מתוך חבילת הפתעות מ-ש-ג-ע-ת שקיבלתי מאחותי, שמבקרת בארץ, והוא מיועד בעצם לסמן כוס משקה (ולכן יש בו חור וחריץ - "מלבישים" אותו על רגל הכוס), הכפתור נקנה כפי שהוא כאן, כלומר מושחל - שזה מאוד נוח לעצלנית כמוני. כל השאר הן שאריות, וכיף לי לראות איך אני מנצלת כל פיסת נייר נטושה וזנוחה...
אחרי כל הצבעוניות הזו, החלטתי להכין עוד כרטיס לפי אותה סקיצה, הפעם רגוע ובהיר:

כיוון שט"ו בשבט חלף הלך לו, אני עדיין לא יודעת מה יעלה בגורלו של האיחול הפורח הזה, אבל אני בטוחה שאמצא לו בית חם...חוץ מזה, יש פה סוד... מי שיציץ מתחת לתחרה יגלה שם קאפקייק משגעים שמסתתרים ומחכים שינגסו בהם. הרקע, אגב, הוא תוצר של הקאטל בג, הנייר התכלכל הוא כולו שאריות של אותו דף והפרח המודפס הוא בראד שנקנה כחלק מחבילה שלמה לפני די הרבה שנים, בביקור בקנדה. לא יודעת למה לא השתמשתי בהם עד היום, כי הם באמת מקסימים בעיניי.
טוב, שבוע שני ברציפות שאני משתתפת באתגר של הקומונה. יפהההההההה!

Challenges:

#15 @ Seize the sketch

סקיצה אחת, אפשרויות אין קץ

שולי המשקיענית מעלה כל יום שישי, באדיקות, קישור לסקיצה מאתר בינלאומי, כך שמי שמחפשת קצת השראה ואתגר, מקבלת נקודת זינוק.
בשבוע שעבר, זו הייתה הסקיצה הזו:

מאתר האתגרים הנפלא Freshly made Sketches.
הבסיסיות של הסקיצה אפשרה לקחת אותה למקומות שונים, וכמו תמיד היה מעניין לראות איך כל אחת מהמשתתפות הסתכלה עליה אחרת, ועוד יותר מעניין בעיניי היה לראות שאני עצמי ראיתי אותה באופן שונה בכמה כרטיסים שהכנתי על פיה. הנה כמה מהם:

כרטיס לכבוד הולדת בנו הבכור של חבר לעבודה. הרקע הלבן נעשה עם תבנית אמבוסינג בקאטל בג, מעליו יש נייר מדוגם מסטאק מאוד ישן ומוצלח של Generations Now, ולאלה הוספתי ראב-און וקישוטון עץ.
הכרטיס השני הוא לכבוד פורים ועדיין לא נמסר ליעדו. הוא מזכיר לי כמה אני נהנית כל פעם מחדש מסט החותמות "חגים ומועדים" שקניתי בשעתו ממיקי מקובר מארט-לי:

שני הכרטיסים הבאים נוצרו בהשראת העבודות של הבלוגרית הפולנייה הכל כך מוכשרת אגנשקה, שהסגנון שלה משלב בעיניי באופטימליות בין שאבי שיק למודרני.
הראשון משלב דפים של Webster Pages, וואשי וקישוטונים ממקורות שונים (וישנים... מי זוכר איזה):

 

השני, שהוא האהוב עלי ביותר בסדרה הזו, זורח ופורח בזכות דף של Girl's Paperie זצ"ל... גם כאן יש את אותו וואשי, עוד כמה שאריות דפים, פרח של פרימה וכותרת של Karen Foster:

 

ברגעים אלה ראיתי ששולי העלתה עוד סקיצה... בקצב הזה אני אתחיל לכתוב בבלוג כל שבוע ;)...

בירה בעציץ

לקראת יום ההולדת של חבר טוב, חיפשתי רעיון לכרטיס. איכשהו חזרתי שוב ושוב לכרטיסים שעוצבו כמו כוסות בירה, מה שמצא חן בעיניי מאוד, כי הבחור אוהב את החצי שלו, אבל מצד שני, חסר לי משהו - איזה טוויסט בעלילה, שיהפוך את הכרטיס למעניין יותר.
ואז נזכרתי בכרטיסי העציצים שהכנתי בתחילת הדרך. מדובר בכרטיס שהפך לקלאסיקה ברשת, שנראה כמו עציץ שממנו מציצים פרחים, אלא שהוא עשוי משני חלקים: עציץ שהוא בעצם כיס, ובתוכו כרטיס שבראשו יש פרחים, כך שהחלק שבו כותבים את הברכה מסתתר בתוך העציץ. חיפוש קצר באוסף התמונות של העבודות שהכנתי טרום ימי הבלוג, העלה בין השאר את הכרטיס הזה:

וכאמור: אאוריקה!
הכנתי את כוס הבירה, כולל ידית ושקעים, ואז הלכתי להכין בירה...טובה כזו, צוננת, עם קצף שגולש מעל גדותיה:

ואז מזגתי את הבירה לכוס...

ואחר כך שפכתי אותה...

והנה תקריב אחד:

אני לא לגמרי מרוצה מהתכנון שלו מבחינת מידות (את פסי ה"זכוכית" בצד כדאי, למשל, לעשות רחבים יותר, כדי שאחרי ההדבקה יישאר מרווח מספיק לתמוך בכרטיס שנכנס לכיס) וגם לא מבחינת הצביעה של שכבת הרקע שמתגלה כשמוציאים את ה"בירה". אולי בכלל הכרטיס צריך להיות שקוף בחלק האחורי? טוב, אם אכין אותו שוב אשבור על זה את הראש... בינתיים שיהיה לחיים!

איך אומרים שובך ביפנית?

כשראיתי את שובכי העץ האלה בחנות ידעתי מיד איך אטפל בהם. חדי העין ביניכם כבר בטח הבחינו מה הסיפור...

אם לא - אולי כאן תזהו?

טוב, מספיק עם המתח הזה... שני השובכים מצופים ב...וואשי! כן, אותו דבק נייר יפני, שמי שמגלה אותו מתאהב בו מעל לראש.
הראשון הוענק לליאורה (BirBir) והנה עוד כמה זוויות שלו:

 

 

הגג, המשטח התחתון והקירות צופו בקארדסטוקים מדוגמים של חברות שונות, ועוטרו עם האבנים של Prima.
בשובך של רינת, שאוהבת סגנון נקי יותר, ויתרתי על קישוטים, המשכתי עם הקארדסטוקים (הפעם מקולקציית "ילדת פלא" של שיר בנוביץ' שלנו) והוספתי וואשי בדוגמה טיפוגרפית:

 

 

הציפורים, אגב, נקנו בחנות פרחים. הן מגיעות כשהן מחוברות לחוט מתכת ארוך, ומיועדות לשילוב בסידורי פרחים. אני חושבת שבקנים האלה הן מרגישות הרבה יותר טוב... מה אתם אומרים?

ט"ו בשבט הגיע... ועבר

ושנייה אחריו הגיע אל רינת כרטיס הברכה ששלחתי לה, במסגת החלפת ט"ו בשבט. הפעם הלכתי על משהו קצת יותר מתוחכם:

ברשת נתקלתי בשתי גרסאות שלו, בחרתי בקטנה יותר, שתוכננה כך שתיכנס למעטפה סטנדרטית - והקטנתי אותה עוד קצת, כי הפריע לי שבכל הגרסאות האחרות המכסה לא פרופורציונלי. טוב, זו אני...
כך נראה הכרטיס כשהוא סגור:

כלומר הוא שטוח לגמרי.לחיצה קלילה הופכת אותו לתלת ממדי וגלה את הזר הפורח שטמנתי בתוכו:

וכמה הצצות לעבר מנגנון הפעולה:

 

ועוד זווית:

שכחתי לצלם את הצלע הרביעית: היא היחידה שלא מתקפלת, משום שהיא מצופה במשטח קארדסטוק אחד, בהיר, שעליו כתבתי את הברכה האישית לרינת. לעומת זאת, יש עוד תמונת תקריב של הפרחים (כי באמת לא צילמתי מספיק את הכרטיס הזה... ממש לא... הוא בטח מרגיש כמו דוגמנית בת 16...):

 אחרי כל זה נותר לי רק לאחל לרינת ולכל המשפחה שלה ט"ו בשבט שמח ופורח כל השנה! וגם לכם!