פירות השבת

הסימן הכי טוב לכך שט"ו בשבט קרב הוא לא פריחת השקדייה, אלא לבלוב המבצעים בסופר... ברגע שמכריזים מבצעים על הפירות היבשים אני יודעת שט"ו בשבט נמצא בטווח פגיעה של חרצנים כלשהם... והנה השנה יש לי עוד סימן: אתגר הפירות בבלוג האתגרים שלנו, Scrappy hands.
אז הכנתי כרטיס ברוח האתגר, למרות שבדיעבד נראה לי שהאתגר הכי גדול פה יהיה למצוא איפה מתחבאים הפירות... טוב, אם תתאמצו תראו שהנייר המדוגם (של מרתה סטיוארט, אגב, מתוך סטאק שנקרא Vintage Girl, למרות שהוא ממש לא: כולו בגווני תכלת-ורוד-חום, עם פרחים ופירות, וכולל בנוסף לדפים המדוגמים גם דפי גליטר ופרגמנט צבעוניים. יותר מעניין משימושי, אני מוכרחה להודות...
למעשה, גם בפרויקט הנוכחי בחירת הנייר התגלתה כטעות - הדוגמה אמנם מתאימה, אבל שיש בה חלקים עם גליטר, שלא מגיבים טוב לקיפול, ובכרטיס הזה, כמו שתוכלו לראות, יש הרבה קיפולים.

עכשיו קצת הבהרות: מדובר בכרטיס שיש בו מקום להרבה הפתעות, למרות שאני לא ניצלתי את כולן. הראשונה שבהן היא זו שאתם רואים בתמונה הראשונה - למרות שזה נראה כמו המעטפה, זה הכרטיס עצמו. ולמרות שזה נראה כמו החלק האחורי - זו דווקא קדמת הכרטיס. 2:0 לטובת גורם ההפתעה.
ככה הוא נראה פתוח:

למעשה, מדובר בכיס, שמתאים בגודל בדיוק לצ'ק. זו הסיבה שבגלל החתמתי "מזל טוב" צנוע - פשוט כדי שכשיוציאו את הצ'ק, החלק הזה לא יישאר ערום לגמרי.
ההפתעה הבאה והלא מנוצלת היא, שיש בכרטיס הזה תא נסתר, שעובר לכל אורכו מימי לשמאל, ומתאים, למשל, לתגית. נכון, גם צ'ק ייכנס לתוכו, אבל הוא יוסתר כל כך טוב, שיש סיכוי שיזרקו את המעטפה איתו (ועוד יקללו אותי שהבאתי רק כרטיס.... ושאני חושבת שכרטיס עבודת יד הוא חלופה למתנה).
וההפתעה האחרונה היא שגם מאחור יש כיס, ושבו אני מתכננת להכניס את הברכה עצמה, כלומר את הנייר שעליו אכתוב כמה מילים אישיות. ככה זה נראה מאחור:

ותסלחו לי על זה שכל תמונה נראית כאילו צולמה על רקע אחר. הייתה לי בעיה עם ה-white balance. כלומר לא היה כזה... ;)
ובלי כמה תקריבים הרי אי אפשר, נכון? אז הנה, שלא תגיעו שאני מסתירה משהו חוץ מתאים נסתרים:

 

והנה עוד כמה, כי לא יכולתי להתאפק...:

ואם עוד לא החלטתם מה לנטוע השנה, אתם יכולים להתחיל בקטן: שתיל של עבודת יד באתגר שלנו. ואל תתפלאו אם היא תצמח ותגדל ותהפוך ליצירת אמנות רבת משמעות!

ניפגש בשכבות

האתגר החדש של Scrappy hands, שעוסק בשכבות, תפס אותי בתקופה עמוסה במיוחד, אז תחמנתי קצת... שלפתי מהבוידעם עבודה שעוד לא הזדמן לי להעלות כאן, אבל שנראית כאילו הוכנה במיוחד בשבילו - שכבה על שכבה על שכבה.

מדובר בתגית, שצורפה בזמנו למתנת יומולדת לחיה, חברה לקומונה (שהיא גם צלמת מוכשרת מאוד!). כמה שכבות יש בה? תלוי אם סופרים צד אחד שלה או שניים... מהצד שמוצג כאן יש בה לפחות 7 שכבות! אם סופרים גם את הסיכה, הרי שהיא עצמה מורכבת משלוש שכבות, ואם מוסיפים גם את הסרט והפנינים יש כאן 12 שכבות - וזה רק מצד אחד.
הצד השני צנוע יותר:

כאן יש "רק" 5 שכבות. לא רציני...
אז מה זה כולל, בעצם? בסיס, חוט נייר, המון שכבות נייר, קצת תחרה, "פנינים" כאלה ואחרות, חיתוכי קאטלבג - וזה עוד לפני שהתייחסנו לחותמות.
הנה כמה תקריבים:

מי שיזדרז יכול עדיין להצטרף לאתגר שלנו. וזה בסדר, גם שלוש שכבות יתקבלו בשמחה, לא צריך להשתולל כמוני...

מכל הלב. באמת

ביום חמישי האחרון הגיעה עוד חבילה מ-Blitsy. היו בה קולקציה יפהפייה של Chickaniddy, שבכלל לא היכרתי קודם לכן (עוד יתרון של בליטסי: אפשר להיתקל שם במותגים יפהפיים, גם אם לא תמיד ידועים), כולל בראדים וקישוטונים אחרים, ערכה להכנת מחרוזת, תבנית חיתוך מתוקה מתוקה של חיפושיות, חוט נייר, חותמת עץ, מילוי נוסף לגלו גליידר ועוד. בקיצור, חבילה קטנה של אושר...
אבל איך נדע שטוב, אם הכל יהיה טוב? אז היו גם שתי אכזבות - לא משמעותיות, ובכל זאת... קודם כל גיליתי שמרוב בלבול הזמנתי סטנסיל שכבר יש לי. נראה לי שבקרוב אעלה אותו למכירה ב"הזדמנות שנייה" - הוא אמנם יפהפה (שלט של מאפייה צרפתית קטנה וישנה), אבל מי צריך שניים כאלה?!?!
שנית - וזה כבר היה די מתסכל - הגיע סט תבניות יפהפה של Spellbinders, שהפך את הכנת הכרטיס שאתם רואים פה, לעבודה סיזיפית ממש... לא ברור לי אם אני מפספסת משהו בשימוש בו, או שהוא פגום, אבל להעביר כל תבנית 10-12 פעמים במכשיר, עם לוח סיליקון, בלי לוח סיליקון, עם תוספת קרטונים, בלי תוספת קרטונים, ואז גם לשבת עם דוקרן ולהוציא את החתיכות המיותרות אחת אחרי השנייה, תסכימו אתי שזה מוגזם, לא? בדיעבד נראה שלתבניות האלה חייבים את משטח המגנט (זה מה שגיליתי מאוחר יותר באתר של החברה), אלא שזה לא צוין בבליטסי, וגם לא העובדה שהתוצאה הסופית גם מחייבת, כנראה, את תבניות הלייבל המקוריות (שבמקרה יש לי).
מה שמרגיז הוא, שבכל מקום כתוב שהתבניות מתאימות לקאטלבג, למרות שלקאטלבג אין תבניות מגנטיות, ולכן מי שיש לה את המכשיר הזה סביר להניח שאין לה תבנית מגנטית. כשבדקתי באי ביי את מחיר המשטח, גיליתי שכתוב בו שהוא מתאים רק לגרנד קליבר, אז עכשיו אני מתלבטת אם לקנות אותו. אבל, אם לצטט משפט פולני/מרוקאי/סיני עתיק, "שאלה יהיו הצרות שלי". לא ככה?
ואחרי כל ההקדמה הזו תרצו בטח לדעת מה הכנתי לשבוע השני של אתגר הריבועים ב-Scrappy Hands. אז הנה לפניכם הכרטיס הכי מושקע אי פעם - לא מבחינת התוצאה, אלא מבחינת הזמן שלקח לי להכין אותו... (למרות שאני מוכרחה להודות שאחרי כל העבודה הזו, לפחות הדוגמה של התבניות באמת יפהפייה!):

כאן תוכלו לראות טוב יותר את החיתוכים של התבנית:

הבראד באמצע הוא מקולקציה בשם Twirly Girly של Chickaniddy שהזכרתי קודם. הנייר הוורדרד הוא קארדסטוק של American Craft, אני חושבת, והבסיס הוא כרטיס עם הטבעה, מתוך סדרה שקניתי ממש מזמן במסטיקים, ושאני משתמשת בו די בקמצנות...
והנה עוד זווית של הכרטיס, שמראה את השכבות השונות:

ואחרי כל זה נראה לי שזה כרטיס שיהיה לי קשה להיפרד ממנו. אתם יודעים, כל כך הרבה שעות ביחד, שנקשרתי אליו...

כרטיס בריבוע!

האתגר החדש בבלוג האתגרים שלנו, Scrappy Hands הוא ריבועים. אמנם מדובר בצורה הגרפית הכי אהובה עלי, אבל כמובן שהייתי צריכה לעגל אותם...
ולכופף...
ולשבור...

ובכל זאת - נכון שאלה עדיין ריבועים?
תציצו כאן ותראו את הריבועים של המעצבות האחרות - גם הן יצאו מהקופסה, כל אחת בדרכה :)

מה אתכן? מה הצורה הגרפית האהובה עליכן? ספרו לי, זה בטח ייתן לי השראה לעבודות הבאות!

מחוץ למסגרת

פורסם לראשונה במגזין "החיים הטובים" ובאתר האינטרנט של "קלאב 50" 

Tolsby הוא שמה של מסגרת פלסטיק פשוטה, המיועדת לשתי תמונות, שמוצמדות זו לזו ומושחלות בין שני לוחות פרספקס שקופים. זהו אחד הפריטים האייקוניים של "איקיאה", ואחד המוכרים ביותר של הנריק פרוץ (Henrik Preutz), ממעצבי הבית של החברה. העובדה ש-Tolsby נמכרת תמורת 5 ₪ בלבד (!), כמו גם העיצוב הנקי והמינימליסטי שלה, הופכים אותה לבסיס נפלא לשדרוג, מיחזור ועיצוב מחדש.

המיני אלבום שאתם רואים כאן הוא שילוב של כל אלה – הוא הופך מסגרת של שתי תמונות לאלבום שלם (שדרוג), מאפשר לכם לנצל דפים יפים מלוחות שנה, למשל, כבסיס ורקע לתמונות משפחתיות (מיחזור) והוא מעניק מראה טבעי ואורגני למסגרת הפלסטיק הלבנה שעליה הוא מבוסס (עיצוב מחדש).
מה צריך?
מסגרת Tolsby
דפי רקע עבים
תמונות שהודפסו בגודל 9X13 ס"מ. הקפידו לבקש בחנות הצילום שידפיסו אותן עם מסגרת.
חוט שמשון / חוט נייר / רפיה /חבל דק
2 טבעות אלבום או טבעות מתכת אחרות בקוטר של 3-4 ס"מ
מדבקות צבעוניות / צורות וכיתובים מתוך מגזינים, פרוספקטים וכו'
קישוטונים: כפתורים, צורות מעץ או פלסטיק וכו' (קישוטונים מוכנים נמכרים בחנויות "הכל בדולר", "מקס סטוק", "גמא דיל" ודומותיהן תמורת 2-5 ₪. מארז כזה יספיק לכם לכמה פרויקטים)
דבק נוזלי
דבק דו צדדי
דבק חם
מנקב חורים יחיד
סרגל מתכת
סכין יפנית

מה עושים?

1. הוציאו את המסגרת מהאריזה והרכיבו אותה. לא תצטרכו הפעם את לוחות הפרספקס, אבל כדאי לשמור אותם לשימוש עתידי.

2. מרחו שכבה דקה של דבק נוזלי על חלק מהמסגרת, ולפפו את החוט שבחרתם. הקפידו להצמיד אותו  עד שיידבק, והשתדלו ללפף אותו בצפיפות, כדי שלא יראו בעדו את המסגרת. התקדמו צלע אחר צלע, ובכל פעם מרחו דבק רק על הצלע שאתם מלפפים, כדי שלא יתייבש.

3. לאחר שסיימתם ללפף את המסגרת עצמה, עברו לבסיס: התחילו מהחלק העליון – לא לפני שמרחתם גם כאן דבק – לכיוון קצה הבסיס. שימו לב שהחוט לא יבלוט מהבסיס, כדי שהאלבום שלכם יעמוד אחר כך יציב.

4. באמצעות הסרגל והסכין, חתכו את דפי הרקע בגודל 10X15 ס"מ ואת התמונות כך שיישארו ללא מסגרת (אל תנסו לחסוך עבודה בכך שתבקשו שידפיסו לכם אותן ללא מסגרת, שכן אז הן יהיו גדולות מדי). כעת נקבו את דפי הרקע: אתם צריכים לנקב שני חורים, כשכל אחד מהם ממוקם במרחק של ס"מ אחד מהקצה העליון של הנייר ובמרחק של 2 ס"מ מצדו.

5. כעת התבוננו בדפי הרקע שבידכם: אם יש בהם דוגמה שאתם רוצים שתופיע *מעל* לתמונה, חתכו אותה מתוך הדף בזהירות – ובאופן חלקי – באמצעות הסכין היפנית. הקפידו להשאיר בדף הרקע מסגרת של 1 ס"מ שאינה חתוכה.

6. הדביקו את התמונות באמצעות דבק דו צדדי – זה חשוב, שכן הדבק הנוזלי עלול לגרום להתעגלות של התמונות ולהופעת גלים. אם חתכתם פרטים מתוך הדף, הניחו את התמונה ללא דבק כדי לוודא שהגזיר לא מסתיר פנים או פרט חשוב אחר, וכן בדקו שהתמונה שתדביקו מצדו השני של הדף מסתירה את החור שנוצר.

7. קשטו את התמונות עם המדבקות או הגזירים שהכנתם מראש (השתמשו בדבק דו צדדי אם צריך), והוסיפו קישוטים שונים למסגרת באמצעות דבק חם. לסיום, השחילו את  התמונות על הטבעות.

תמונת מצב
התלהבתם מהמחיר וקניתם כמה מסגרות של Tolsby? אז הנה עוד רעיונות מה לעשות איתן:
- במקום תמונה הכניסו בין לוחות הפרספקס נייר יפה, חלק או מדוגם, בדוגמה בהירה. כעת השתמשו בטוש על בסיס מים (מהסוג שמיועד ללוחות מחיקים) כדי לכתוב הודעות, תזכורות ועוד. כשתצטרכו, תוכלו למחוק מהפרספקס את מה שכתבתם - ולהתחיל מחדש.

- רוצים מתקן לאחסון תכשיטים? הרכיבו את המסגרת, ובמקום תמונה ולוחות פרספקס, השחילו לתוכה רשת פלסטיק מהסוג שנמכר בחנויות לחומרי בניין. בחרו ברשת בצפיפות של כסנטימטר מרובע. עכשיו תלו עליה את העגילים והצמידים, כך שבכל רגע יהיו בהישג יד ועין. אגב, מי שסקרן לגבי הברק המתכתי של המסגרת, לא מדובר בצבע מתוחכם, אלא בבקבוק לק לציפורניים... מעבר לברק העז, למחיר הזול ולמגוון הצבעים הגדול, יתרונו הגדול מבחינתי טמון בעובדה שהוא מתייבש בשניות.נסו ותיהנו :)

ולסיום, מילת תודה לחיה רנדליך, שהיא קודם כל אמם של התאומים המקסימים המופיעים במיני אלבום המוצג כאן והמוכשרת שצילמה אותם (ולא את התמונות החובבניות של העבודות המוצגות כאן...), וחוץ מזה היא צלמת מקצועית ומעצבת יצירתית, כפי שאפשר להתרשם בדף הפייסבוק שלה.

ולמי שתהה, ככה נראה המדור, כפי שפורסם במגזין החיים הטובים" בגיליון דצמבר: