עד האינסוף ובחזרה

חמש שנים. זה פרק הזמן שעבר בין הסיבה שנוצרה לאלבום הזה - לבין הפרסום שלו כאן. בין שסט הפאנצ'ים נקנה עבורי על ידי אחותי בקנדה והובא לארץ במזוודה של אמא של נטלי - לבין הפוסט הזה. הפאנץ' שכב אצל נטלי שנה וחצי בערך, מרחק פחות משעה נסיעה מהבית שלי, עד שהצלחנו להיפגש כדי שיעבור לידי. שנה וחצי. אחר כך לקח לי שנה ליצור את האלבום, כי בעצם אני לא מכירה את נטלי, והרמז היחיד שהיה לי לגבי הטעם שלה, היה שהיא אוהבת סגול. זה הכל, סגול.
עד שסיימתי את האלבום, תאמינו או לא, נטלי, שעלתה לארץ כמה שנים קודם לכן, כבר קיבלה רילוקיישן, ארזה מזוודות, ונסעה למכאן.
אז שלחתי את האלבום לקנדה, לאחותי (שקנתה את הפאנץ', שבזכותו, כזכור, הכל התחיל). היא העבירה אותו לאמא של נטלי, שהעבירה אותו ליעד הסופי, בארצות הברית.
למרות כל הזמן הארוך שהיה לי, בסופו של דבר הצילומים נעשו בחופזה - והם גם נראים ככה. מצטערת (בעיקר בשבילי...).
לקח לי כמעט עוד שנתיים לאסוף את עצמי לכתוב את הפוסט הזה. אבל זה קרה. אתגר ט"ו בשבט של Scrappy Hands הוציא אותו מהבוידעם של הפרויקטים שלא פורסמו. האתגר הפעם הוא ליצור בהשראת צמח - והאלבום הזה נוצר עם קולקציה מאוד מוצלחת של Graphic 45, שנקראת The Secret Garden. יש בו גם כמה דפים בודדים של חברות אחרות, וקארדסטוקים חלקים כמובן, אבל הרוב המוחלט הוא מהקולקציה הוותיקה הזו (שנראה לי שאזלה בינתיים מהשוק).
אז אחרי כל הדיבורים, ואחרי שפיתחתי אצלכם ציפיות שספק אם אצליח לעמוד בהן, הנה סוף סוף תמונות מתוך האלבום המדובר. לא יותר מדי, אבל מספיק כדי להבין את העקרון. ואני מזכירה לכם שוב: 5 שנים - ולא היה לי זמן לצלם כמו שצריך... ;)

 והנה גם קצת פרטים:

ולסיום, קולאז' להתרשמות:

כמו תמיד, למעט הכריכה ולמרות הדוגמאות העמוסות של Graphic 45, העיצוב עצמו די מינימליסטי, כמעט בלי אלמנטים בולטים ואפילו מעט אלמנטים אחרים. אני בטוחה שהתמונות של נטלי יעשו את האלבום, והעיצוב שלו, לתפיסתי, הוא רק רקע.
עכשיו אתם מוזמנים לבקר בבלוגים של חברותיי ל-DT, לקבל גם מהן השראה ולהצטרף לאתגר ט"ו בשבט של Scrappy hands.

שולי

נעמה

צביה

נ"ב
אם מישהו תוהה: כן, החיתוכים שרואים בדפים שמופיעים כאן נעשו, כמובן, עם הפאנץ' המפורסם... אחרי כל זה הרי הייתי חייבת להשתמש בו, לא?
נב"ב
זו הזדמנות להודות לכל מי שהיה מעורב בהגעתו של הפאנץ' המהולל לארץ - אחותי, ויקי ונטלי. למרות כל ההרפקאות (ואולי בגללן) - אני מאוד מעריכה את המאמץ המשותף ומאוד נהנית מהפאנץ' עצמו :) למזלן, בינתיים הקימו את Blitsy ובא לציון גואל...