נוער, נוער, נוער

בן של חברים טובים שלנו חגג לפני כמה חודשים יומולדת 15. כיוון שהוא שייך עדיין למתי המעט שאוהבים לקרוא, לא הייתה בעיה למצוא לו מתנה, אבל כרטיס? לבן 15? זה כבר עניין הרבה יותר מורכב.
בהתחלה חשבתי ללכת על משהו מורכב-נפתח-נסגר-תלת-ממדי-אוטו-מולקולרי (נגיד...), אבל הנחתי שזה לא יעניין אותו. שברתי את הראש ובסוף, זה מה שיצא:

וכשפותחים אותו, זה מה שמתגלה:

מבחינה מסוימת, זה מאוד סקראפבוקינג (ברור, בגלל ה"סקראפס"). מצד שני רוב החומרים הם לא מהסוג המקובל בעולמנו הקטן: מבחוץ אמנם החתמתי והכתמתי עם דיו דיסטרס, אבל את האותיות גזרתי מתוך עיתונים, והשורה התחתונה הודפסה על הנייר עצמו לפני כל ההכתמות וההדבקות, כמובן. שיחקתי קצת עם גובה האותיות והגוונים שלהן, בשביל ליצור מראה פחות מלוטש.
את הטקסט בפנים הדפסתי באותה שיטה על ניירות ממוחזרים מתוך בלוק ש-Moncha קנתה לי פעם במקס-סטוק בחיפה. בלוק ענק שעלה 5 או 10 שקלים, מציאה אמיתית ששמחתי לנצל אותה סוף סוף.
והנה תקריב אחד:

החיסרון היחיד של הכרטיס: קשה מאוד להתרשם מבן 15 אם זה מוצא חן בעיניו או לא. הגיל מחייב להישאר אדישים, אתם יודעים... (-: