לא היוצרת היחידה בבית...

חבר ילדות של י. חגג בשבוע שעבר יומולדת 40. אשתו ארגנה מסיבת הפתעה מהסוג הכי כייפי שיכול להיות - בבית, עם חברי ילדות וחברים טובים אחרים, אוכל מעולה (הקייטרינג של אריק. מומלץ מומלץ!) ו"תוכנית אמנותית" לא עמוסה מדי אבל מרגשת עד דמעות (וזה כולל הרבה דמעות של צחוק).
אחרי מצגת בסגנון "אלה הם חייך" ("יו... ככה נראיתי?!?", "וויי... איזה ילדים אנחנו שם!", "וואו! הגננת הזאת, מי יכול לשכוח אותה... נו, איך קראו לה?!?"), וברכות (כבר אמרתי שהיה מרגש?) הגיע הרעיון המבריק של "מזכרות נסתרות" - כל המוזמנים התבקשו להביא משהו שקשור בזיכרון משותף עם חתן השמחה. י. הצליח להיזכר שפעם, באיזה משחק כדורסל באולם ספורט, נזרק ספסל לחלל האוויר... הוא לא זכר מי זרק על מי ולמה, ולכן גם היה משוכנע שמ. לא יזכור בכלל במה מדובר, אבל כיוון שלא היה לו שום רעיון אחר נשאר לו לחפש ספסל מהסוג שמשתמשים בו באולמות ספורט. או לבנות כזה.

והוא בנה - העתק מדויק ביחס של 1:10 של ספסל מהסוג שאפשר למצוא עד היום (לפחות באתרי האינטרנט שמוכרים אותם)  וגם - טוב שילדים לא קוראים את הבלוג הזה - לזרוק על מישהו, כי "לא היה סל" ("כן היה סל!", "לא היה סל!!!"). בדגם המוקטן יש את כל הפרטים, כולל רגלי טרפז בשני כיוונים שונים, מגרעות עבור הציר התומך ובליטות שמאפשרות להשעין את הספסל בזווית על הסולמות (זוכרים אותם?!?) ולהבטיח שלא יחליק.

לספסל לא יכולתי לצרף כרטיס, כי כל הרעיון היה לתת למ. לנחש ממי הוא (וכמובן שבשנייה שהוא ראה את זה הוא זיהה ישר, טען שי. זרק ראשון את הספסל, והודה שגם הוא לא נשאר חייב...), אבל למתנה ה"אמיתית" שהבאנו לו צירפתי את הכרטיס הזה:

כן, מכבי חיפה ליומולדת של בן 40... אם הייתם שומעים את הזכרונות מהשבתות במגרש ורואים את ההשתוללות בבריכה, הייתם מבינים כמה זה מתאים (-:
הכדור הודפס על קארדסטוק והודבק עם דבק תלת ממדי, הספרה 4 היא מדבקה של American Crafts והאותיות בעברית הן של עירית. דף הרקע הגיע אלי במסגרת הקיט של מועדון הסקראפ, אבל לצערי אני  לא יודעת של מי הוא (מי שמזהה - מוזמן לעדכן אותי). והחוט? פלוסינג של סקראפבוקינג (מבית Karen Foster)! מה שמדליק זה שהוא מגיע באריזה בדיוק כמו חוט פלוס רגיל, ככה שנוח לחתוך אותו, והוא גם מוצע במגוון צבעים (בינתיים קניתי בכחול וירוק. בתכנון צבעים נוספים, כמובן).
וכדי שתראו שוב כמה הספסל שי' בנה מדויק ולכן מטעה כשהוא מצולם לבד, הנה תמונה שלו ליד כרטיס הברכה:

נכון שפתאום הכרטיס נראה ענק?!?

נ"ב
אל דאגה, המשך רשימת "חגיגה נחמדת" יגיע בקרוב גם הוא. תתייחסו לרשומה הזו כאל פסק זמן זמני (-: