4.1.20

כרטיס שהוא קישוט? מעכשיו אמרו: כרטישוט!

כל שנה, החל מחודש יולי, מתחילים לראות בבלוגים הזרים כרטיסי ברכה לחג המולד. מאות קולקציות חדשות מציפות את חנויות הסקראפ החביבות עלי ואלפי פריטים מבקשים - מה מבקשים? מתחננים! - שאוסיף אותם לעגלות הקנייה שלי. ואני?!? גורנישט. אלה בערך הפריטים היחידים שממש אין לי תירוץ לקנות אותם - וזה עצוב, כל כך עצוב... לחשוב שיש מאות תבניות חיתוך שיישארו מושחזות כי אין לי בשבילן שימוש, אלפי דפים מדוגמים שיישארו שלמים ומושלמים כי אין לי מה לעשות אתם, ומיליוני מדבקות שיישארו מיותמות רק כי אני לא קניתי אותן... אמרתי שזה עצוב, נכון?!?
אז השנה נקמתי! הא! לא היה לי תירוץ אחד - היו שניים! - להכין כרטיסי ברכה לחג המולד. ואכן ניצלתי את התירוצים האלה עד תום והכנתי שני כרטיסים שלמים! ואפילו כמה תגיות! כן, כן, כריסמס קיים טו טאון - ואני נהניתי מכל רגע!
וכדי למצות את העניין עד תום, אני אחלק את החגיגות לשלושה פוסטים... ככה, שתהיה לי הרגשה שסנטה ביקר השנה גם אצלי. מה יש? לי לא מגיע? לא הייתי ילדה מספיק טובה? הייתי, תאמינו לי הייתי.

הכרטישוט של מיס ג'ני

הפוסט הראשון מוקדש ל-Jenny Dix, יוצרת סופר מוכשרת מאוסטרליה הרחוקה, שנבחרה להיות בת הזוג שלי בהחלפה שארגנו Sharon Schlezinger Bayer ו-Kelly Neis
אחרי שעברתי שוב ושוב על העבודות של מיס ג'ני, והתמוגגתי מהצבעוניות, הבנתי שאין לי שום סיכוי להכין משהו צבעוני כל כך - ולעמוד בציפיות שלה. ניסיתי גם לחשוב איך להכין כרטיס שהוא קצת יותר מכרטיס, אבל עדיין להישאר בתחום ההגדרה של ההחלפה -  כרטיס ברכה לחורף/חג המולד/חנוכה ושות'. והנה, נזכרתי בכרטיס שראיתי כבר מזמן, וחיפשתי הזדמנות לנסות להכין כמוהו - כרטיס שהוא קישוט, כלומר כרטישוט! (בינינו, זו מתנת חג המולד שלי לעולם - המילה כרטישוט...).
בחרתי בצבעים רגועים מאוד - זהב, קרם, שמנת וגוונים טבעיים תואמים אחרים - ככה שאם מיס ג'ני תרצה לתלות את הכרטישוט על העץ שלה הוא לא יתנגש בצבעוניות שתבחר. שדרגתי את הגרסה המקורית עם מגנט בבסיס הכרטישוט, ככה שגם אם הוא תלוי גבוה, קשקושי כתב היד שלי בחלקו התחתון לא יקלקלו את החגיגה, ויוסתרו בכנף מקופלת ומעוטרת.

כן, מה שאתן רואות הוא כרטיס שבתוכו יש פתק לבן, בניסיון להסתיר את הברכה שכתבתי לג'ני ומשפחתה. תתעלמו באלגנטיות...
עכשיו, אחרי שהראיתי את הכרטישוט המקופל מלמעלה ומלמטה, הגיע הזמן לראות אותו במלוא תפארתו (טוב, הגזמתי קצת... תתחשבו, זה כרטיס כריסמס ראשון שלי...):



























מי שתסתכל טוב, תראה שבשורת הריבועים האמצעית הדבקתי חיתוכים של מילות ברכה (Joy, Love) ובאחרים חיתוכים של פתיתי שלג. מאוחר מדי נפל לי האסימון שבאוסטרליה בכלל קיץ עכשיו, וקצת התבאסתי, אבל בסוף שכנעתי את עצמי שמיס ג'ני תסלח לי, באווירת החג 😍
מבחינת חומרי גלם, אין לי בשורות גדולות - על הדפים לא מופיע שם החברה או הקולקציה, והאריזה כבר מזמן איננה. השתמשתי כמובן בדיו דיסטרס של Ranger ליישון הקצוות, ובשלושה חותכנים: Love ופתית שלג גדול של Sizzix (שאזלו מהשוק כבר מזמן) ואת המילה Joy חתכתי מתוך תבנית חיתוך של המילה Enjoy (אלתורים, אלתורים...) של Simon Says Stamp. פתית נוסף, הקטן יותר, לא מוצאים עד היום, כמו שהגששים אומרים... אעדכן כשאזכר.
הכרטיס הזה עשה את דרכו במשך כמעט שלושה שבועות עד אוסטרליה, למרות שאמור היה להגיע תוך 7 ימי עסקים. מנפלאות דואר Eco. באותו שבוע שבו הוא הגיע למיס ג'ני - ובתזמון מושלם - קיבלתי ממנה החלפה משגעת, שכללה כרטיס יפהפה וממתקים made in Australia. ממש מתנה לחג! זו הזדמנות להגיד לה שוב תודה מכל הלב ולאחל לה שנה נהדרת!
כמובטח, זה פוסט ראשון מתוך שלושה. חכו שתראו את הכרטיס הנוסף שהכנתי ואת התגיות. ואל דאגה: ליתר ביטחון ניצלתי את המכירות של אחרי החג, וכבר הזמנתי חותמות ומדבקות לשנה הבאה, אולי יהיו לי עוד תירוצים, לכו תדעו...

25.10.19

חג אסיף, ההמשך

כמובטח, מעלה תמונות של כרטיס פופ אפ קופצני נוסף, זה שהכנתי ליעל ומורן, להולדת מעיין (שתיכף חוגג יומולדת שנה... הדחיינות שלי מזעזעת)..
כרטיס ברכה להולדת מעיין, פברואר 2019
הפעם, כיוון שה"בפנוכו" היה עמוס מהרגיל (ידעתי, ידעתי שתסתקרנו....) הוספתי גם חבק שישמור על הכרטיס סגור ויבטיח שיישב טוב בתוך המעטפה. מה שמזכיר לי: שמתן לב למעטפה? נכון... הכנתי גם אותה, וכמובן שמאותו נייר מעוצב כמו זה ששימש אותי בכרטיס עצמו. 'תוחכמת... נורא נורא 'תוחכמת 😉...
ככה הוא נראה לפני הפתיחה החגיגית:
אחרי החבק. איזה מתח
וככה במהלכה:
הפתיחה החגיגית
והנה הוא במלוא תפארתו:
תמונה? יש. כיס לצ'ק? יש. מקום לכתוב? יש. הכרטיס במלוא הדרו
בחלק התחתון יצרתי כיס, שלתוכו נכנסה המחאה, ושהחלק החיצוני שלו שימש לכתיבת מילות ברכה (שמחקתי בחוסר מקצועיות מלבב...).
והנה עוד זווית:
חותמות המילון של "קסם שימושי". הדובדבן שבקצפת

מבחינת ניירות מדוגמים, השתמשתי בקולקציה שאני לא יודעת את שמה - לדעתי קניתי אותה "יד שנייה" והיא הגיעה בלי אריזה (השתמשתי בה גם כאן, בתמונת התלת ממד של ליעם. אם אגלה מה שמה, אעדכן). הוספתי גם חותמות של קסם שימושי וקישוט תלת ממדי אחד לרפואה.
זהו... הולכת לבדוק בערימות החציר איזה עוד פרויקטים צילמתי ולא העליתי לכאן. אתן יודעות, אם לא אמצא, לא תהיה לי ברירה אלא לחזור וליצור...  יש לכן רעיונות בשבילי?

22.10.19

חג אסיף, גרסת הסקראפ

מסיבות שאני מבינה וכאלה שאני לא, אני יוצרת הרבה פחות בשנה האחרונה. למעשה, כמעט שלא. אבל אני נוברת לא מעט בעבודות ישנות שלי, ופה ושם מגלה כאלה שלא העליתי לבלוג. אז אם אין יבול חדש, לפחות אני אוספת על הדרך יבולים קודמים. כמו הכרטיס הזה, שהוכן לבת משפחה וניתן לה כבר לפני כמה וכמה חודשים.
אני מאוד אוהבת את כרטיסי הפופ אפ האלה, אבל אני מוכרחה להודות שכל פעם שאני מכינה אחד כזה זו מלחמה חדשה - אני לא מצליחה לזכור בעל פה את המידות או לפענח את הנוסחה המתמטית שלהן כך שאני תמיד צריכה לחזור להוראות כתובות (כמו ההדרכה הזו, למשל. או זו, שהיא אמנם בגרמנית אבל בסנטימטרים), ואם זה לא מספיק, אני תמיד נדרשת להיאבק בקיפולים של הכרטיסים האלה.
דווקא בגלל זה, כנראה, כשאני כבר מכינה כרטיס כזה - אני בסוף מאוד מרוצה ממנו. אתן יודעות, אנחנו מעריכות יותר את מה שהתאמצנו להשיג. כאילו, דא.
אז הנה עוד כמה צילומים, מבחוץ ומבפנים:
כרטיס למורן, מאי 2019

מי שמביט בי מהצד לא יודע מי אני

ככה הוא נראה כשהוא פתוח לרווחה
חוץ מזה, במהלך חג האסיף הפרטי שלי, מצאתי צילומים של עוד כרטיס כזה שהכנתי לחברה להולדת הבן, אז בימים הקרובים, אחרי שאעשה כמה תיקונים בסיסיים לצילומים שלו, אעלה גם אותו.
הדפים המעוצבים, למי שתהתה, הם מקולקציית Twirly Girly היפהפייה של Chickaniddy Crafts, שלדעתי - ולצערי - כבר לא קיימת (אבל פה ושם, למשל ב-A Cherry on Top אפשר עדיין למצוא קצת מוצרים שלה).
ואם זה לא ברור - אני לגמרי ממליצה למי שעוד לא הכינה כרטיס פופ אפ קופצני מהסוג הזה - לנסות. המנגנון שלו תמיד סוחט מחמאות!

28.9.19

מתנה לחג: בלוגים של מוכשרות

כבר הרבה מאוד זמן שאני מנויה על הניוזלטר של מעצבת הפנים קרן בר, שמגיע בתדירות שפויה ומביא אתו תמיד אוצרות מלאים השראה, רעיונות שממלאים אותי בשמחת חיים ותמונות שעושות טוב על הלב. איכשהו, בשבוע שעבר, התפספס לי פוסט ראש השנה המסורתי שלה, שכולו רעיונות למתנות חג של יוצרות ישראליות וקישורים לבלוגים נוספים עם עוד ועוד רעיונות נהדרים ואפילו עם קופוני הנחה למיניהם - אבל לא אלמנה ישראלה (וטוב שכך...).
צילום: מתוך הבלוג של KarenB
צילום: קרן בר
נכון, לקנות את המתנות האלה לחג כבר כנראה לא תספיקו, אבל אנחנו הרי מייחלות לש-נ-ה טובה, כלומר יש 365 ימים שבהם אפשר לתת מתנות לעצמנו ולאהובים עלינו, ויותר חשוב - לפנינו 365 ימים בהם נוכל לבלות בבלוגים המופלאים האלה, אז שנוותר על זה? ממש לא. מקסימום לא תיהנו מההנחות שהחנויות השונות מעניקות (למרות שחלקן תקפות עדיין, אז תבדקו).
בקיצור, אם מישהי פה לא מכירה את הבלוג של קרן או פספסה (כמוני עד לפני כמה דקות) את הבלוג הופ הנהדר הזה, זו כנראה אחת המתנות הכי טובות שאני יכולה לתת לכן לשנה החדשה - כ-50 בלוגים, חנויות ואתרים של כישרונות (בעיקר ישראליים, אבל לא רק) שהם הרבה יותר מ"מה לקנות למי", הם רגעים קטנים של יצירתיות, אושר והשראה, בדיוק מה שאני מאחלת לכן לשנה החדשה.
מקווה שתיהנו מכל רגע - עכשיו וכל התש"ף הזו 😍!

24.9.19

קשיי הסתגלות


סגול גורם לי לשבור את השיאים של עצמי. אני דחיינית, אני יודעת, אבל איכשהו, כשאני מכינה אלבום סגול - זה תמיד הופך אצלי לפרויקט אין סופי. ככה קרה לי עם האלבום לנטלי - וככה קרה עם האלבום למָתִּי: מרגע שהתקבלה ההחלטה להכין אותו ועד שסיימתי עברו שנתיים (!) ולקח לי עוד שנתיים לתת לה אותו. למי שתוהה: היא גרה במרחק רבע שעה הליכה ממני... אז למה? בעיקר כי הוא סגול.
סגול הוא צבע שקשה לי להתאים לו צבעים אחרים, שהגוונים שלו מסבכים לי את החיים כי הם "בורחים" גם לכיוון הוורוד וגם לכיוון הכחול, ובכלל, באופן כללי, הוא לא מהצבעים החביבים עלי. אצל מישהי כמוני, זה אומר שכל בחירה שהיא לא אינסטינקטיבית וברורה - כל דף, כל נייר רקע, כל פרח - הופכת לסאגה אינסופית (ראו את ההדרכה הנוירוטית הזו. ללא מילים, כמעט...). ואז, כשהעמוד מוכן, אני לא אוהבת אותו, כי אני לא אוהבת סגול, והכל מתחיל מהתחלה.
קשיי הסתגלות, כבר אמרתי?

במקור האלבום הזה תוכנן כמתנת יומולדת. כשהתאריך עבר, החלטתי שהוא יהיה מתנת פרישה מהעבודה. כשגם זה עבר חשבתי שאתן אותו סתם ככה, בלי סיבה, אלא שאז מתי שברה את הרגל והחלטתי שזו תהיה מתנה לשיפור מצב הרוח. אז החלטתי, ביג דיל. מתי החלימה, עברו כמעט עוד שנתיים, ובשבת לפני שבועיים החלטתי שדי, באמת הגיע הזמן. ועמדתי בזה.
כשחזרתי הביתה אמרתי לעצמי, שאם אני לא עורכת עכשיו את התמונות ומעלה אותן לבלוג - זה פשוט לא יקרה לעולם. ערכתי אותן. עברו עוד שבועיים, והנה אני כאן. מהר לא?!? 😉
התחלתי את הפרויקט עם מעט תמונות יחסית (תודה, מאיה, על העזרה! ובין השאר יש ביניהן תמונות יפהפיות של הדס לוי ושל קרן גיגי), ולכן בחרתי במבנה מינימלי - 6 דפים דו צדדיים + פלאפ דינמי ובכריכה אקורדיונית, שנותנת לאלבום נפח, כך שהוא נראה מרשים ובעל נוכחות למרות מיעוט הדפים ומאפשרת להשתמש בנוחות באלמנטים תלת ממדיים.
הדפים הם מסטאק שיש בו בדיוק את מה שמתי אוהבת - סגול וציפורים. קניתי אותו במיוחד בשביל הפרויקט הזה - ולצערי אני לא זוכרת של מי הוא. זה מה שקורה כשגוררים פרויקט כל כך הרבה זמן. יחד אתו שילבתי קארדסטוקים חלקים בגוונים של סגול ואפור, קישוטוני עץ, פסי תחרה ועוד.
אם תתעייפו מכמות התמונות, אגב, אני לא אעלב. נסחפתי קצת, נראה לי... מצד שני, ויתרתי על שני עמודים, אז גם זה משהו.


כמה תמונות של הפלאפ הדינמי, שהוא מפל תמונות המצויד ב"ידית", כך שכשמושכים אותה, הדפים מתהפכים לבד. קצת קשה לראות את זה בתמונות סטילס, אבל אתן בטוח מכירות את הטכניקה.

ועוד כמה תקריבים, כי אני בטוחה שלא הספיק לכן עד עכשיו:

אז מה אתן אומרות, הסתגלתי?